דלג לתוכן הראשי
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ.
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ.

ארה"ב בדרך לאשר עסקת פצצות במיליארדים לישראל | דיווח

דסק C14

דסק C14

על רקע הדיווחים על מתיחות בין וושינגטון לירושלים, ממשל טראמפ מקדם עסקת חימוש רחבת היקף לישראל בשווי כ-2.8 מיליארד דולר, הכוללת עשרות אלפי פצצות כבדות, במימון אמריקאי מלא • הפרטים מהדיווח


הקונגרס האמריקאי, ארכיון | צילום: שאטרסטוק

על רקע הדיווחים על מתיחות ביחסים בין ישראל לארצות הברית, ממשל הנשיא דונלד טראמפ מקדם עסקת חימוש רחבת היקף לישראל, בשווי של כ-2.8 מיליארד דולר. לפי הדיווח בוושינגטון פוסט, ובהמשך גם ברויטרס וב-AP, החבילה כוללת עשרות אלפי פצצות כבדות במשקל 2,000 ליברות, המיועדות בין היתר לשימוש חיל האוויר הישראלי.

מטוסי חיל האוויר במבצע "שאגת הארי", ארכיון | צילום: דובר צה"ל

על פי הדיווח, העסקה כוללת כ-40 אלף פצצות, בהן 20 אלף פצצות מדגם MK-84 ו-20 אלף פצצות מדגם BLU-117, לצד 20 אלף ראשי קרב מסוג I-2000 Penetrator, המשמשים לתקיפת מטרות מבוצרות. מדובר באחת מחבילות החימוש הגדולות ביותר שמקדם ממשל אמריקני עבור ישראל בשנים האחרונות.

המשמעות המרכזית של העסקה היא לא רק היקפה, אלא גם אופן המימון שלה: לפי הדיווח, החבילה צפויה להיות ממומנת מכספי הסיוע האמריקני, כך שישראל לא נדרשת להוציא כעת 2.8 מיליארד דולר מתקציבה הישיר עבור הרכש. במילים אחרות, ארה"ב מממנת, וישראל מקבלת את החימושים במסגרת מנגנוני הסיוע הביטחוני בין המדינות.

זוכרים שהיה פה אמברגו נשק? ג'ו ביידן | צילום: שאטרסטוק

המהלך מגיע בתקופה רגישה בזירה המדינית והפוליטית בארה"ב, ברקע ביקורת גוברת מצד חלקים במפלגה הדמוקרטית על המשך הסיוע הצבאי לישראל ועל השימוש בפצצות כבדות בזירות הלחימה. לפי AP, ממשל ביידן עצר בעבר משלוח של פצצות במשקל 2,000 ליברות בשל חשש לפגיעה באזרחים בעזה, אך טראמפ ביטל את ההשעיה עם כניסתו לבית הלבן בינואר 2025.

לצד הדיווחים על מתיחות סביב המדיניות האמריקנית באזור, עצם קידום העסקה מאותת כי שיתוף הפעולה הביטחוני בין וושינגטון לירושלים נמשך בהיקפים משמעותיים. החבילה עדיין נדרשת לעבור את הליך האישור בקונגרס, שם היא צפויה לעורר מחלוקת פוליטית, במיוחד לקראת בחירות האמצע בארצות הברית בנובמבר.

גורם אמריקני בכיר סירב להתייחס לפרטי העסקה ואמר כי כל מכירות הנשק למדינות זרות עוברות דרך התהליך המקובל, וכי הממשל אינו מגיב על עסקאות שנמצאות בהמתנה.