הלחץ האמריקני על איראן לא סגר לחלוטין את נתיבי הכסף של המשטר, אבל הוא צמצם אותם לרמה שמתחילה להפוך לבעיה אסטרטגית עבור טהרן. איראן עדיין מצליחה להכניס כסף דרך בנקים, חלפנים, קריפטו ונתיבים נוספים – אבל פשוט לא מספיק כדי להציל את המשטר.
לפי הערכת גורמי מודיעין במערב שאנחנו מפרסמים כעת, טורקיה הפכה לצינור המרכזי שדרכו נכנס כסף לאיראן. הציר הטורקי משמש את טהרן לא רק להכנסת כסף פנימה: לפי מקורותינו, בתקופה האחרונה ניסה כוח קודס של משמרות המהפכה להרים מחדש את חמאס מהקרשים, והעביר דרך טורקיה סכומים גדולים, המוערכים בעשרות מיליוני דולרים, לידי חמאס טורקיה.
ארצות הברית מאיימת במכה קשה על טורקיה: "אף אחד לא חסין"
מציאות זו מתרחשת על רקע פעולותיו של ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהחריף את הלחץ הכלכלי על איראן והזהיר כי גם מדינות, בנקים וחברות שימשיכו לקיים עמה קשרים עסקיים עלולים להיכלל במשטר הסנקציות האמריקני.
בתוך כך, שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הציג בחודש שעבר את פתיחתה של "מתקפה כלכלית" נגד רשת הקשרים הפיננסיים של איראן ברחבי העולם, אותה הגדיר הממשל כ"יום הדין הכלכלי". בסנט הבהיר אז כי הממשל יעניק לגופים השונים פרק זמן קצוב בלבד להתאים את פעילותם, והזהיר מפני קצב ההתקדמות המהיר: "הם צריכים לדעת שזה יתקדם מהר מאוד ושאנחנו רציניים".
במקביל להכרזות ולסנקציות הנרחבות שהטיל משרד האוצר האמריקני על עשרות גופים וכלי שיט הקשורים לאיראן, השאלה המרכזית נותרת האופן שבו תתמודד טורקיה עם הלחץ. היקף הסחר בין טורקיה לאיראן הסתכם ב-2025 בכ-5.5 מיליארד דולר, לצד היותה של איראן ספקית גז משמעותית המספקת לטורקיה כ-7.6 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה (כ-13% מכלל יבוא הגז שלה). פגיעה בסחר זה עלולה להכביד משמעותית על הכלכלה הטורקית ועל עלויות האנרגיה שלה – מה שמסביר את המורכבות סביב הצינור הפיננסי שדרכו זורמים כעת הכספים לחמאס.
