ארגון עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, פרסם בספטמבר 2026 דו"ח חריף תחת הכותרת: "אפרטהייד באקדמיה הישראלית – הסטודנטים הפלשתינים לאחר 7 באוקטובר 2023". הדו"ח מאשים את מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל במדיניות מפלה כלפי סטודנטים ערבים-פלשתינים לאחר הטבח ובמהלך המלחמה.
לטענת הארגון, סטודנטים הועמדו לדין משמעתי, הושעו ובחלק מהמקרים הורחקו בעקבות התבטאויות ופרסומים ברשתות החברתיות. אלא שקריאה בדו"ח חושפת נדבך נוסף: לצד אותם סטודנטים פעלה מעטפת משפטית וכלכלית משמעותית, שגייסה כספים, העניקה ייצוג משפטי וליוותה אותם מול המוסדות.
על פי נתוני עדאלה, מאז 7 באוקטובר התקבלו בארגון 132 פניות, 131 מהן של סטודנטים פלשתינים שנפתחו בעניינם הליכים בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות. הפניות הגיעו מכ-40 אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ.
מתוך כלל הפניות, בכ-100 מקרים העניק עדאלה ליווי או ייצוג משפטי. הדו"ח מציג את המקרים כחלק ממה שהוא מכנה פגיעה שיטתית בחופש הביטוי של הסטודנטים הפלסטינים. אלא שגם הנתונים שהוא עצמו מפרסם מצביעים על כך שהמחלוקת לא הסתכמה רק בביטויים כלליים של זהות לאומית.
כ-24% מהפרסומים שנותחו כללו ביקורת על ישראל וצה"ל ושימוש בין היתר במונחים "כיבוש", "טיהור אתני" ו"השמדת עם". כ-23% עסקו באירועי 7 באוקטובר וכללו תמונות, סרטונים והתייחסויות למתקפה, וכ-22% עסקו במלחמה בעזה.
כ-16% כללו סמלים חזותיים ובהם דגלי פלשתין, מפות של פלשתין ההיסטורית ודמות "חנדלה". בחלק מהמקרים גם סימוני "לייק" ברשתות החברתיות הפכו לחלק מהתלונות נגד הסטודנטים. עדאלה טוען מנגד כי חלק מהפרסומים היו תפילות, ביטויי אבל, הזדהות עם תושבי עזה או ביטויי זהות לאומית, וכי המוסדות העניקו להם לעיתים פרשנות מחמירה ואף שגויה.
קרוב למיליון שקלים למעטפת המשפטית
אחת הנקודות המשמעותיות נמצאת דווקא בעמוד התודות של הדו"ח. עדאלה מציין כי הקהילה ו"תומכים בינלאומיים" התגייסו וגייסו קרוב למיליון שקלים לצורך הסיוע והייצוג המשפטי של הסטודנטים הפלשתינים. הכספים, לפי הארגון, אפשרו להעמיד ליווי משפטי לעשרות סטודנטים שנדרשו להתמודד עם הליכים במוסדות שבהם למדו.
באותו עמוד מודה עדאלה גם לקרן הגליל על "תמיכתה הנדיבה", שאפשרה לדבריו את כתיבתו ופרסומו של הדו"ח. וכאן מתעוררת שאלה שחורגת הרבה מעבר ל-132 התיקים: מה מקורם של הכספים שמאפשרים את פעילות המעטפת הזאת, מי הם אותם "תומכים בינלאומיים" ומה היקף המעורבות של גורמים חיצוניים בזירה האקדמית בישראל?
הדו"ח עצמו אינו מספק תשובות מלאות לשאלות הללו ואינו מוכיח כשלעצמו את מקור המימון של קרן הגליל. אבל הוא כן מתעד במפורש קיומה של תשתית כלכלית ומשפטית שנרתמה לטובת הסטודנטים.
האקדמיה נתפסה לא מוכנהמנגד עמדה מערכת אקדמית שנאלצה, בתוך ימים מהטבח, להתמודד עם אירוע שכמעט לא היו לו תקדימים: סטודנטים מפרסמים תכנים ברשת בזמן מלחמה, תלונות מגיעות למוסדות, והנהלות נדרשות להכריע בזמן אמת היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין הסתה או הזדהות עם טרור.
לא הייתה מדיניות אחידה.
כל מוסד הפעיל את תקנון המשמעת שלו, וכל מוסד קבע בעצמו כיצד להגיב. התוצאה הייתה פערים משמעותיים בין המוסדות – גם באופן הטיפול בתלונות וגם בחומרת הענישה. כבר ב-12 באוקטובר 2023 דרש שר החינוך יואב קיש מהמוסדות לנקוט צעדים מיידיים במקרים של הסתה לטרור, לרבות השעיה ודיווח למל"ג ולמשטרה.
ראשי האוניברסיטאות התנגדו לחלק מהמהלך והזהירו מפני יצירת "אווירה של מקארתיזם והלשנות הדדיות בקמפוסים". הוויכוח הזה נמשך מאז. 52 הרשעות – והרחקות של עד חמש שנים ולצמיתות. נתוני ההליכים שמפרסם עדאלה גם מלמדים כי התמונה אינה מסתכמת בטענה שכל התיקים נפתחו ללא הצדקה.
מתוך 78 תיקים שהגיעו לוועדות משמעת, 52 הסתיימו בהרשעה ו-14 בזיכוי.
הסנקציות בחלק מהמקרים היו משמעותיות: חמישה סטודנטים הורחקו לסמסטר. 15 הורחקו לשני סמסטרים או לשנה; תשעה הורחקו לתקופות שבין שנה לחמש שנים. ו-11 סטודנטים הורחקו לצמיתות.
מבחינת עדאלה, הנתונים הללו הם ראיה לחומרת היחס לסטודנטים הפלסטינים. מנקודת מבטה של האקדמיה, הם ממחישים את גודל האתגר שנחת לפתחה מיד לאחר הטבח. הקרב כבר אינו רק על פוסט: שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, הדו"ח של עדאלה מעלה שאלה רחבה בהרבה מהליך משמעתי כזה או אחר.
מצד אחד עומדים מוסדות אקדמיים המחויבים לשמור על חופש ביטוי וחופש אקדמי. מצד שני הם נדרשים להתמודד עם פעילות פוליטית ולאומית בקמפוסים, ובמקרים מסוימים עם חשדות להתבטאויות החוצות את הגבול לעבר הסתה או תמיכה בטרור.
ומולם פועלת מערכת תמיכה שיודעת לגייס קרוב למיליון שקלים, להעמיד עורכי דין וללוות עשרות סטודנטים מול המוסדות.
עדאלה מכנה את תגובת האקדמיה "אפרטהייד". אבל הדו"ח שלו עצמו מחדד שאלה שמערכת ההשכלה הגבוהה ומדינת ישראל עדיין נדרשות לתת עליה תשובה: מי מממן את המעטפות הפועלות בזירה האקדמית, מי מפקח על הכספים המגיעים אליהן, והאם למדינה ולאקדמיה יש בכלל כלים ומדיניות אחידה להתמודדות עם הזירה הזאת?
כי אחרי 7 באוקטובר, הוויכוח כבר אינו רק על פוסט, לייק או ועדת משמעת. הוא על מה שמתרחש בתוך הקמפוס הישראלי, על הכוחות שפועלים בו – ועל השאלה מי ערוך יותר למאבק על דמותו.
שי גליק מנכ"ל בצלמו מסר: "המציאות בה גופים קיצוניים שמקבלים מימון מישויות מדיניות זרות משלמים סכומים בלתי נתפסים כדי למממן הגנה משפטית על תומכי טרור בקמפוסים היא בלתי נתפסת. המל"ג וראשי האקדמיה צריכים להבין שיש פה מנגנון משומן ולא עוד סטודנט אלמוני ויש להילחם בכך ביד ברזל. אני קורא למל"ג לפעול באופן אקטיבי מול האוניברסיטאות והמכללות להרחיק כל סטודנט או מרצה תומך טרור ולא לתת יד למסיתים באוניברסיטאות. הגיע הזמן סוף סוף שכל מסית ישלם מחיר כבד".
