החשבת הכללית במשרד האוצר, רו"ח מיכל עבאדי-בויאנג'ו, פרסמה היום (שלישי) את הדוחות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל לשנת 2025, המרכזים את הפעילות הכספית של 209 ישויות ממשלתיות, בהן משרדי ממשלה, רשויות מדינה, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.
מהדוחות עולה כי סך נכסי המדינה מסתכם בכ-2,167 מיליארד שקל, בעוד שסך התחייבויותיה עומד על כ-3,903 מיליארד שקל.
הנכס המרכזי של המדינה הוא הקרקעות שבבעלותה, ששווין נאמד בכ-1,138 מיליארד שקל, לעומת כ-1,133 מיליארד שקל בשנה הקודמת. לצד הקרקעות, למדינה רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים בהיקף של כ-602 מיליארד שקל, וכן השקעות בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי, PPP, בהיקף של כ-53 מיליארד שקל.
מנגד, הרכיב הגדול ביותר בצד ההתחייבויות הוא מלוות פנים וחוץ, בהיקף של כ-1,464 מיליארד שקל. אחריו התחייבויות המוסד לביטוח לאומי כלפי המבוטחים, המסתכמות בכ-1,286 מיליארד שקל, והתחייבויות בגין זכויות עובדים בהיקף של כ-759 מיליארד שקל.
אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף ההתחייבות של המדינה בגין הפנסיה התקציבית, שעומד בסוף 2025 על כ-723 מיליארד שקל, לעומת 716 מיליארד שקל בסוף 2024. לפי הדוחות, עיקר הגידול נובע מצבירת מדד וריבית, בקיזוז תשלומי הגמלאות.
מלחמה יקרה מאוד
הדוחות כוללים גם התייחסות נרחבת להשפעות מלחמת התקומה, ובהן מימון הוצאות הלחימה, תמיכת הביטוח הלאומי בנפגעי איבה, הפיצויים מקרן מס רכוש ופעילות מינהלת "תקומה" בעוטף עזה ומינהלת "תנופה" בצפון. בנוסף מפורטת פעילות הממשלה בתחומי הדיור, התשתיות וניהול נכסי המדינה.
הדוחות חושפים את המחיר המצטבר של המלחמה על קופת המדינה. בשנים 2023-2025 הוציאה הממשלה כ-231 מיליארד שקל על צורכי המלחמה, מתוכם 166 מיליארד שקל על הוצאות ביטחון, 27.3 מיליארד שקל על פיצויים ו-37.9 מיליארד שקל על שיקום והוצאות אזרחיות. הסכום אינו כולל את הוצאות 2026 ואת אובדן ההכנסות ממסים.
לצד העלייה החדה בהוצאות הביטחון, גם העלויות האזרחיות צפויות להמשיך ולהכביד על התקציב. ההוצאה על קצבאות נפגעי פעולות איבה עלתה לכ-3.6 מיליארד שקל ב-2025, כאשר עלות קצבאות נכי האיבה לבדה זינקה פי תשעה מאז ערב המלחמה. במקביל, קרן הפיצויים הולכת ומתרוקנת – לאחר שמשכו ממנה כ-37 מיליארד שקל עד ספטמבר 2026, נותרו בה כ-2.8 מיליארד שקל בלבד.
הדוחות כוללים גם פרקים נרחבים על פעילות הממשלה בתחום הדיור, ובהם שיווק קרקעות, תכנון ופיתוח תשתיות, הסרת חסמים, שכירות ארוכת טווח ותוכנית "דירה בהנחה". בנוסף מפורטות השקעות הממשלה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי בתחומי התחבורה, המים, האנרגיה, הסביבה והבינוי.
מעידים על חוזקה של הכלכלה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי הדוחות משקפים את מצבה הכספי של הממשלה הרחבה וכי הנתונים מעידים לדבריו על חוזקה של כלכלת ישראל. לדבריו, הצמיחה במשק והגידול בהכנסות מאפשרים לממשלה להשקיע במנועי צמיחה, לתמוך בצורכי מערכת הביטחון ולדאוג לרווחת האזרחים.
החשבת הכללית עבאדי-בויאנג'ו ציינה כי הדוחות מציגים את מצבה הפיננסי של המדינה בהתאם לנורמות פיקוח ודיווח בינלאומיות, והדגישה את הצורך בניהול פיסקלי מבוקר לצד המשך הגדלת ההשקעות בתשתיות, דיור וטכנולוגיה.
