מהפכת מהירות בשמי אוקראינה טורפת את הקלפים במלחמת השחיקה מול רוסיה. נתונים מעודכנים חושפים זינוק דרמטי בשיגור כטב"מי תקיפה סילוניים מתוצרת מוסקבה: מכ-450 יחידות בלבד בחודש יוני לשיא של כ-2,850 כלים באוגוסט. הכלים החדשים, הטסים במהירות מסחררת של עד 500 קמ"ש, מותירים את רשת היירוט האוקראינית – שהתבססה עד כה על כטב"מים זולים ואיטיים – הרחק מאחור. בצבא האוקראיני מתקשים להסתיר את המצוקה, כאשר ניסויים בדגמי יירוט חדשים נכשלו ומפקדים בכירים מודים בגלוי באובדן היוזמה מול האיום המתגבר, כך דווח היום (שלישי) ברויטרס.
הקושי הטקטי הומחש היטב בניסוי שדה שנערך בחודש יולי האחרון. הצבא האוקראיני כינס שורת מפתחים כדי לבחון מיירטים מהירים, אולם ברגע שהכלים נדרשו לתמרן במהירות של מעל 400 קמ"ש, מערכות השליטה קרסו ורבים מהם התרסקו לתוך יערות ושדות. הפער הזה הוביל לביקורת פנימית חריפה; מקסים ז'ורין, סגן מפקד הקורפוס השלישי, הודה כי הרוסים יצרו מערך ייצור המוני לשאהדים סילוניים בעוד שבקייב עדיין לא יודעים כיצד לבלום אותם. במקביל, בחיל האוויר המקומי מנסים לשדר אופטימיות וטוענים כי משפחת חימוש ייעודית וזולה תיכנס לפעילות בקרוב.
לפי הערכות המודיעין בקייב, מפעלי הנשק ברוסיה מייצרים כיום כ-3,000 כטב"מים סילוניים מדי חודש. חלקם שומרים על מבנה הכנף המשולשת המוכר של השאהד ואחרים מעוצבים כטילי שיוט קומפקטיים. ההבדל המשמעותי ביותר הוא המהירות: בעוד השאהדים הישנים בעלי מנועי הבוכנה זחלו במהירות של פחות מ-200 קמ"ש, הכלים החדשים גומעים מרחקים במהירות כפולה ומשולשת, כאשר עיקר המאמץ מופנה לפגיעה בבירה קייב ובעיר הנמל אודסה. בחלק מגלי התקיפה האחרונים, שיעור הכלים הסילוניים כבר טיפס למעל 70% מכלל החימושים.
מעבר למהירות הטיסה, הכלים החדשים מציגים שדרוג טכנולוגי מסוכן. הם מצוידים ביכולות ניהוג המאפשרות למפעיל לתקן מסלול וגובה בזמן אמת, כפי שבא לידי ביטוי בפגיעה המדויקת במטה שירות הביטחון בקייב. בנוסף, מוסקבה החלה לשלב בהם חיישנים המזהים התקרבות של מיירטים ומאיצים את הכלי אוטומטית כדי לחמוק, לצד אנטנות רב-ערוציות שמקשות מאוד על מערכות לוחמה אלקטרונית לשבש את אותות הלוויין.
המצב החדש מנטרל את ההישג המרכזי של אוקראינה מהשנתיים האחרונות. בעוד שבעבר הצליחה קייב ליירט כ-90% מנחילי השאהדים באמצעות רחפני יירוט פשוטים בעלות של פחות מ-2,000 דולר, כעת הכלים האיטיים פשוט אינם מסוגלים לרדוף אחרי מטרות הסילון. בהיעדר מלאי מספיק של טילי נ"מ מערביים יקרים, טייסי קרב אוקראינים נאלצים לבצע יירוטים מסוכנים מטווח אפס באמצעות תותחי המטוס, פעולה שעלולה לרסק את המטוס עצמו מרסיסי הפיצוץ.
כדי לסגור את הפער לקראת החורף, יותר מ-60 חברות מקומיות מגויסות לפיתוח פתרונות חירום. לצד ניסויים בטילים מונחים זולים, הכיוון המבטיח ביותר מתמקד ביירוט חזיתי מבוסס בינה מלאכותית: במקום לרדוף אחרי הכטב"ם מאחור, אלגוריתם חכם מנווט את המיירט להתנגשות חזיתית במהירות שיא. מומחים ביטחוניים מגדירים את העימות הנוכחי כשלב קלאסי של "חרב מול מגן" – מוסקבה מחזיקה כרגע ביתרון טכנולוגי מובהק, והשאלה הגורלית היא האם התעשייה האוקראינית תספיק להעמיד מענה מבצעי לפני שהתשתיות יקרסו תחת מתקפות הסילון.
