"משעמם לי" הוא כנראה אחד המשפטים שהורים שומעים הכי הרבה בחופשות. אחרי כמה ימים בבית, גם המשחקים האהובים כבר מתחילים לאבד מהקסם שלהם. מצד שני, לא חייבים בכל פעם לצאת לאטרקציה, לקנות משחק חדש או להושיב את הילדים מול מסך. לפעמים מספיק לשנות קצת את השגרה ולהציע להם משהו שהם לא עושים בכל יום.
היתרון הוא שלא צריך להכין עכשיו הפקה שלמה. חלק מהרעיונות דורשים רק כמה דברים שכבר נמצאים בבית. אחרים מציעים סיבה טובה לצאת החוצה לזמן קצר. אז בפעם הבאה שמגיע ה"משעמם לי" – נסו אחד מהם.
מה עושים כשהילדים כבר לא יודעים במה לשחק?
מחפשים אוצר בבית: לא צריך תיבת אוצר כדי להפוך את הבית למשחק. מחביאים כמה חפצים במקומות שונים ונותנים לילדים רמזים שיובילו אותם מאחד לשני. אפשר להחביא בסוף פרס קטן, כמו ממתק או לבחור יחד סרט לצפייה.
כדי להפוך את המשחק למעניין יותר, אפשר לחלק את הילדים לקבוצות. ילדים גדולים יותר יכולים גם להכין בעצמם את החידות. כך המשחק יכול להעסיק אותם הרבה יותר זמן, בלי שתצטרכו להמציא בכל רגע משימה חדשה.
יוצאים לציד תמונות: לא צריך לתכנן טיול שלם כדי להוציא את הילדים מהבית. לוקחים את הטלפון ויוצאים להליכה קצרה בשכונה או בפארק. לפני שיוצאים, מכינים רשימה של דברים שצריך למצוא ולצלם.
למשל, אפשר לחפש פרח בצבע מסוים, כלב, אופניים, שלט מצחיק או משהו בצורת לב. הילדים יכולים להתחרות ביניהם או פשוט לנסות להשלים את הרשימה. בנוסף, אפשר להחליף את המשימות בכל יציאה ולהפוך את המשחק למסורת קטנה של החופש.
הופכים את הסלון לפיקניק: מי אמר שפיקניק חייבים לעשות בפארק? פורשים שמיכה בסלון, מכינים יחד כמה דברים לאכול ומניחים את הטלפון בצד. אפשר אפילו לתת לילדים להכין תפריט קטן ולהחליט מה ייכנס ל"סלסלה".
אחר כך אפשר להוסיף משחק קלפים, ספר או משחק קופסה. אם מזג האוויר מאפשר, אפשר לקחת את אותו רעיון למרפסת או לגינה. השינוי הקטן הזה יכול לגרום לארוחה רגילה להרגיש כמו בילוי.
נותנים לילדים להיות השפים: ילדים רבים אוהבים לעזור במטבח, במיוחד כשנותנים להם לבחור מה להכין. לא צריך להתחיל עם מתכון מסובך. אפשר להכין יחד כריכים מיוחדים, סלט פירות, כדורי שוקולד או קינוח פשוט.
כדאי לתת להם כמה שיותר אחריות שמתאימה לגיל. הם יכולים לבחור את המרכיבים, לקשט ולהגיש את המנה. כך מקבלים גם פעילות וגם משהו טעים בסופה.
ואם כבר נשארים בבית?
בונים אוהל בסלון: כמה כיסאות, שמיכות וכריות יכולים להפוך את הסלון למקום אחר לגמרי. הילדים יכולים לבנות אוהל, להיכנס אליו עם ספרים ומשחקים ולהחליט מה עושים בפנים.
אפשר גם להפוך את האוהל ל"מחנה" עם פנסים, שקיות אוכל וסיפורים. ילדים גדולים יותר יכולים לתכנן ולבנות את המבנה בעצמם. כך הפעילות מתחילה כבר בשלב הבנייה ולא רק במשחק שאחריה.
ממציאים משחק חדש: במקום לבחור משחק שכבר מכירים, אפשר לבקש מהילדים להמציא אחד. נותנים להם דף, כמה צבעים וכמה דקות לחשוב על הרעיון. הם צריכים להחליט מה המטרה, מהם החוקים ואיך מנצחים.
אחר כך משחקים יחד ובודקים אם החוקים באמת עובדים. אם לא, משנים אותם ומנסים שוב. בנוסף, אפשר לשמור את המשחקים שהילדים המציאו ולשחק בהם גם בהמשך החופש.
נותנים להם לתכנן את היום: לפעמים דווקא הבחירה עצמה מעסיקה את הילדים. במקום להציע להם עשר אפשרויות, נותנים להם לתכנן חלק מהיום. הם יכולים לבחור את ארוחת הבוקר, הפעילות אחר הצהריים והמשחק המשפחתי.
אפשר גם להגדיר מראש כמה כללים פשוטים. למשל, הפעילות צריכה להיות משהו שכל המשפחה יכולה לעשות. אם רוצים לצאת, הילד יכול לבחור את הפארק או המסלול. כך הוא מקבל תחושת אחריות וגם סיבה לחשוב על משהו מעבר ל"משעמם לי".
יוצרים מחומרים שכבר יש בבית: לא חייבים לקנות ערכת יצירה חדשה. אוספים בבית קרטונים, ניירות, מדבקות, צבעים וחומרים שנשארו מפרויקטים קודמים. עכשיו נותנים לילדים משימה אחת ומאפשרים להם לקחת אותה לאן שהם רוצים.
אפשר לבקש מהם לבנות עיר מקרטון, להכין שלט לחדר, להמציא דמות או ליצור משחק משלהם. עדיף לא לתת הוראות לכל שלב. דווקא כשהילדים מחליטים לבד מה להכין, הפעילות יכולה להפוך למעניינת הרבה יותר.
לא כל שעמום דורש פתרון
חשוב גם לזכור שלא חייבים למלא כל דקה של החופש בפעילות. שעמום יכול לתת לילדים הזדמנות לחשוב בעצמם ולהמציא תעסוקה. לכן, אם הצעתם רעיון והוא לא מצא חן בעיניהם, לא צריך מיד להציע עוד חמישה.
לפעמים כדאי פשוט לתת להם כמה דקות בלי מסך ובלי תוכנית. דווקא משם יכול להגיע המשחק הבא. אם גם זה לא קורה, תמיד אפשר לשלוף את אחת הפעילויות מהרשימה ולנסות שוב.
