יהודה אהרן וידבסקי ז"ל, שורד השואה המבוגר ביותר שחי בישראל, הלך לעולמו בערב ראש השנה בגיל בן 107. וידבסקי ז"ל, היה איש עסקים וחסיד סוכטשוב ומודז'יץ ששרד את התופת של גטו לודז' ואושוויץ, הקדיש את חייו לבניית משפחה ענפה בארץ, ולמפעל חיים יחיד במינו של שיקום עשרות אלפי קברים ובתי עלמין יהודיים בפולין.
וידבסקי נולד ביולי 1919 בעיירה טורק שליד לודז' למשפחה דתית-ציונית, שערב מלחמת העולם השנייה עברה ללודז'. עם פרוץ המלחמה הפגין תושייה רבה כשדאג למגורים עבור 15 בני משפחתו בתוך הגטו. אך באוגוסט 1944 נגמרו להם החיים המוכרים: המשפחה שולחה ברכבת האחרונה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
שם נרצחו הוריו ורוב אחיו, ורק הוא ואחיו יהושע שרדו את הסלקציה האכזרית. השניים נשלחו בהמשך למחנה העבודה פרידלנד, ושם, תחת עינם הפוקחת של הנאצים, הפגין תושייה והגה שיטה להסתרת חלקי מטוסים כדי להגן על האסירים מעונשים כבדים על אי-עמידה במכסות הייצור.
בתום המלחמה חזר ללודז', שם נישא לרעייתו דאבריש לבית וסרצוג, ששרדה אף היא את השואה. לצד זאת, הסתיר בפעילותו סיוע מחתרתי לארגון האצ"ל באמצעות משלוחי נשק. בשנת 1950 עלה עם משפחתו לישראל והשתקע בתל אביב, שם פתח דף חדש, הקים משפחה ענפה וניהל קריירה כאיש עסקים. סיפור גבורתו זכה להכרה ממלכתית רחבה בשנת 2012, אז נבחר להדליק משואה בטקס המרכזי של יד ושם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
מעבר לעסקיו ולחיי המשפחה, וידבסקי הותיר אחריו חותם היסטורי עמוק דרך מפעל ההנצחה שלו. החל משנת 1978 – עוד תחת השלטון הקומוניסטי הנוקשה בפולין – החל לנסוע באופן תדיר למדינת ילדותו. מה שהתחיל כחיפוש אישי וכואב אחר קבר סבתו, הפך למפעל חיים עצום ומפואר: הוא הוביל את שיקום בית העלמין בלודז', חידש אלפי מצבות, ואיתר ובנה מחדש את אוהלי אדמו"רי חסידות סוכטשוב ומודז'יץ. במסגרת שליחות זו, סייע באופן אישי בזיהוי של למעלה מ-3,000 קברים יהודיים שאבדו והושכחו במשך עשרות שנים.
