מזכיר החוץ הבריטי אד מיליבנד דחה את אזהרת הרב הראשי לבריטניה, סר אפרים מירביס, לפיה יהודים בריטים נמצאים בסיכון גדול יותר לאחר שהממלכה המאוחדת הודיעה על הטלת סנקציות על ההתיישבות ביהודה ושומרון. מיליבנד, שהגדיר עצמו כ"יהודי בריטי גאה", אמר כי הוא חולק על דעתו של הרב מירביס, שתיאר את המהלך כ"יום אפל באמת" שיחזק את הקיצוניות.
הרב מירביס טען כי "פוליטיקת מחוות מסוג זה מזינה שיח עוין יותר ויותר כלפי ישראל, וההשפעה המצטברת של מדיניות ענישה כזו היא לעודד עוד יותר את אלה, בבית ומחוצה לו, המשתמשים בשנאה כנשק נגד יהודים". לדברי מיליבנד, "כולנו צריכים לעשות יותר כדי להילחם באנטישמיות, אבל אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות זאת ולעמוד על הערכים הבריטיים".
שר החוץ הבריטי מטיל סנקציות על ההתיישבות ביו"ש
הסנקציות על המסחר עם ההתיישבות ביהודה ושומרון מגיעות על רקע עלייה בתקריות אנטישמיות ברחבי בריטניה. ארגון Community Security Trust (CST), המספק תמיכה ביטחונית לקהילה היהודית, תיעד 1,926 תקריות שנאה נגד יהודים בבריטניה במחצית הראשונה של 2026, עלייה של 21% לעומת התקופה המקבילה ב-2025.
ראש הממשלה הבריטי אנדי בורנהאם הגן על החלטת ממשלתו, ואמר לחברי הפרלמנט כי "בריטניה צריכה לעמוד על הגינות נגד עוול. היכן שאנשים מגורשים מבתיהם… תמיד נעמוד לצד החלש". הרשות הפלשתינית בירכה על ההחלטה הבריטית, וכינתה אותה "צעד חשוב לקראת התמודדות עם המערכת הקולוניאלית של ישראל והפרותיה נגד העם הפלשתיני".
רה"מ בריטניה מחריף את הטון: "הסבל הפלשתיני – כתם על המצפון"
בתוך הקהילה היהודית בבריטניה נרשמה תגובה מעורבת. בעוד שהרב הראשי הביע דאגה עמוקה, המועצה למנהיגות יהודית (JLC) הזהירה כי מהלך הסנקציות "עלול להפוך לחרם דה פקטו על ישראל" והאשימה את מיליבנד ב"היענות ללחץ מהגורמים הקיצוניים ביותר בחברה הבריטית". גם ועד שליחי הקהילות בבריטניה הביע חשש לביטחון הקהילה.
מנגד, ארגון Na'amod, המגדיר עצמו כתנועה של יהודים בריטים הפועלים לסיום "הכיבוש הישראלי" ולתמיכה בשוויון בין פלשתינים לישראלים, בירך על ההחלטה. "אין גישה יהודית יחידה לישראל. אנו דוחים את הטענה כי צעדי ממשלת בריטניה יתרמו לאנטישמיות", נמסר מהארגון. גם התנועה ליהדות מתקדמת אמרה כי "אין להתעלם מפגיעותם של יהודים בריטים", אך צעדים המכוונים להתיישבות "אינם זהים להתקפה על יהודים".
רוביו הגיב לסנקציות הבריטיות על ההתיישבות: "לא נלך בעקבותם"
הסנקציות עוררו סערה דיפלומטית עם ישראל, שבתגובה סגרה את הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים ואסרה על כניסתם של 11 חברי פרלמנט ופעיל אחד למדינה. שר התפוצות עמיחי שיקלי אף המליץ לראש רשות מעברי הגבול הישראלית לאסור כניסה של מספר ארגונים ואישים נוספים הקשורים לבריטניה, בהם אוקספם, Save the Children ו-Islamic Relief Worldwide.
בנאומו בפרלמנט, אמר מיליבנד כי "גישה חדשה" נדרשת בשל תוכניות הפיתוח של E1 – פרויקט התיישבות שנוי במחלוקת שלטענתו ינתק את יהודה ושומרון ממזרח ירושלים ויחלק את השטח לשניים. הוא אף טען כי בריטניה מסכימה שיש "טיהור אתני" באזורים ביהודה ושומרון, והאשים "מחבלים מתיישבים" בגירוש פלשתינים מאדמתם. "לעתים קרובות מדי, ממשלת ישראל העלימה עין מכך", אמר מיליבנד.
הסנקציות יכוונו לחברות ולאנשים המספקים שירותים כמו בנייה ומימון להתיישבות. כמו כן, ייאסר פרסום של התיישבות "בלתי חוקית" בבריטניה. מיליבנד ציין כי יישום הצעדים עשוי להימשך עד תשעה חודשים. קנדה וצרפת גם כן אסרו על סחורות מההתיישבות, כחלק מפעולה מתואמת עם בעלות ברית.
