כמה ביצים מיוצרות בישראל, איזה ירק מגיע לכמות הייצור הגדולה ביותר, וכמה מים ודלק נדרשים כדי לייצר את המזון שמגיע למדפים? נתוני החקלאות של ישראל מציגים תמונה רחבה של מה שאנחנו מגדלים, מייצרים וצורכים – וגם חושפים עד כמה החקלאות הישראלית היא ענף כלכלי משמעותי.
בשנה החקלאית בישראל יוצרו 2.6 מיליארד ביצי מאכל ו־1.7 מיליארד ליטר חלב בקר. לצד אלה יוצרו כ־630 אלף טונות של פטמים וכ־98 אלף טונות של תרנגולי הודו.
גם בגידולים הצמחיים המספרים משמעותיים: 564 אלף טונות תפוחי אדמה, כ־350 אלף טונות עגבניות, 137 אלף טונות גזרים ו־122 אלף טונות פלפלים. בגזרת הפירות הובילו האבוקדו עם כ־270 אלף טונות, ואחריו הבננות עם 148 אלף טונות.
בסך הכול, ערך התפוקה החקלאית בישראל עומד על 39 מיליארד שקל. קצת יותר ממחצית מהתפוקה – 54.6% – מגיעה מגידולים צמחיים, והיתר, 45.4%, מבעלי חיים ותוצרתם.
אבל כדי לייצר את כל זה, החקלאות צורכת לא מעט משאבים. ערך התשומה בחקלאות, כולל בלאי, מסתכם ב־22.3 מיליארד שקל. המרכיב הגדול ביותר הוא מספוא, שאחראי ל־32.7% מהתשומות. אחריו חלפים, תיקונים, מינהל ושונות, בלאי, אפרוחים, זרעים ושתילים, חומרי הדברה ודשנים, דלק וחשמל – וגם מים, שמגיעים ל־8.2% מהתשומות.
החקלאות הישראלית משתרעת על פני כ־3.4 מיליון דונם. כ־1.8 מיליון דונם משמשים לגידולי שדה, 773 אלף דונם למטעים שאינם הדרים ו־624 אלף דונם לירקות. בנוסף, כ־1.5 מיליון דונם הם יער נטוע וכ־1.6 מיליון דונם משמשים למרעה.
ומה יוצא מישראל החוצה? היצוא החקלאי הסתכם ב־5.1 מיליארד שקל.
ומהצד של הצרכן, מאזן אספקת המזון מראה כי בשנת 2023 עמד הערך הקלורי של המזון שעמד לרשות הציבור על כ־2,732 קק"ל לנפש ביום. הקבוצה הגדולה ביותר הייתה דגנים ומוצריהם, עם 32.6% מהקלוריות, ואחריה שמנים ושומנים עם 17.3%. ירקות, פירות, תפוחי אדמה ועמילנים היוו 13.2%, ובשר לסוגיו 11.5%.
והנתון שמזכיר עד כמה החקלאות תלויה גם במזג האוויר: בשנת הגשם 2024/25 ירדו בישראל 3.33 מיליארד מ"ק משקעים בלבד, לעומת ממוצע רב־שנתי של 6.13 מיליארד מ"ק.
כל הנתונים האלה מתחברים לתמונה אחת: מאחורי כל עגבנייה, אבוקדו, ביצה או קרטון חלב שמגיעים למדף עומדת מערכת ייצור של מיליארדי שקלים, מיליוני דונמים וכמויות גדולות של מים, אנרגיה ומשאבים.
