בג"ץ הותיר היום (רביעי) על כנה את הקביעה המרכזית בפסק הדין שאפשר לשר הכלכלה ניר ברקת לקדם את הליך הפסקת כהונתה של הממונה על התחרות: נציב שירות המדינה אינו מוסמך לעצור לבדו את בקשת השר ולהימנע מכינוס ועדת המינויים. אלא שבדיון הנוסף, בהרכב מורחב, הוסיף בית המשפט מנגנון חדש שמאפשר לוועדה לדחות את הבקשה כבר בשלב מקדמי.
פסק הדין המקורי ניתן ביולי 2025, אז התקבלה העתירה בדעת רוב של השופטים יוסף אלרון ואלכס שטיין, מול דעתו החולקת של השופט חאלד כבוב. בעקבות ההכרעה ביקשו נציב שירות המדינה, ועדת המינויים והיועצת המשפטית לממשלה לקיים דיון נוסף, והשופט עמית נעתר לבקשה בשל השלכותיה הרחבות על הליכי הפסקת כהונתם של בכירים בשירות הציבורי.
גם לאחר הדיון הנוסף, הקביעה העקרונית נותרה על כנה. השופט שטיין הבהיר כי "לנציב אין סמכות למחוק על הסף את הליך הפיטורין שמובא בפניו על ידי השר הממונה", וכי הוועדה כולה היא שצריכה לקבל את ההחלטה. לדבריו, קביעה זו "תוסיף אפוא לעמוד בעינה".
אלא שלצד זאת קבע השופט עמית מסלול נוסף: הנציב, בתפקידו כיו"ר הוועדה, רשאי להציע לקיים "דיון מקדמי ומזורז" בבקשת השר, אם על בסיס חוות דעת משפטית הוא סבור שאין בה על פניה עילה להפסקת כהונה או שנפל בה פגם מינהלי מובהק. הוועדה אף תוכל לקיים את הבדיקה על בסיס החומר הכתוב, ללא שמיעת הצדדים.
בג"ץ גם חידד את הרף להפסקת כהונה בשל "משבר אמון חריף ומתמשך". בפסק הדין הודגש כי אין די באובדן אמון אישי מצד השר, אלא נדרשת "תשתית עובדתית נאותה" וטעמים אובייקטיביים המעידים על קיומו של משבר כזה.
כך, ההכרעה המרכזית שבה זכה השר נותרה בתוקף, אך לצדה נוסף מנגנון שעשוי לאפשר את עצירת ההליך עוד לפני בירור מלא של בקשתו. השופט עמית עצמו ציין כי התוצאה שונה מעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, אך גם כי הדיון הנוסף יצר "תוספת מהותית ומשמעותית" לפסק הדין המקורי.
