האיחוד האירופי מבקש להדק את שיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי עם ירושלים, כחלק ממאמץ נרחב לשדרוג יכולות ההגנה האווירית והחלל שלו. במסגרת זו, ראש סוכנות החלל הישראלית, שימרית ממן, נועדה השבוע בבריסל עם נציבת האיחוד האירופי לחדשנות, לשיחות על פיתוחים משותפים בתחומי הבינה המלאכותית והרובוטיקה.
המגעים המתהדקים מגיעים לאחר תקופה של צינון ביחסים עקב המתיחות הפוליטית סביב המלחמה בעזה. בעוד שבשנת 2024 נבלמה יוזמה אירופית להקמת מערך הגנה אווירי בשל ההסתמכות הנדרשת על טכנולוגיה ישראלית, התחרות הגוברת מול וושינגטון, מוסקבה ובייג'ינג הכריעה את הכף. כעת, הצורך האירופי הדחוף ביכולות תעשייתיות מתקדמות גובר על השיקולים הפוליטיים ומניע גל חדש של עסקאות ושותפויות אסטרטגיות.
אחד המנועים המרכזיים לשיתוף הפעולה היה הניסיון המבצעי המוכח של ישראל במערכות התרעה מוקדמת והגנה רב-שכבתית. כפי שהסבירה ממן, היכולת הישראלית להזהיר את האזרחים בזמן אמת ולמנוע נפגעים רבים – כפי שהוכח בסבבי הלחימה מול איראן – מעוררת עניין רב בקרב בעלות ברית.
האירופים מגלים עניין גובר בטכנולוגיות "דו-שימושיות", המספקות מענה הן לאיומים צבאיים והן לאסונות טבע כמו שריפות, הצפות ובצורת באמצעות לוויינים ובינה מלאכותית.
את השינוי בשטח כבר ניתן לראות בשורת עסקאות ענק שנחתמו לאחרונה ביבשת. חברת 'רפאל' הישראלית אישרה כי תפתח מפעל לייצור רכיבי "כיפת ברזל" בגרמניה, במתחם שהיה שייך בעבר לקונצרן פולקסווגן. במקביל, ממשלת יוון חתמה על עסקת ענק בשווי 3 מיליארד אירו עם משרד הביטחון הישראלי, במסגרתה יוקם עבורה מערך הגנה אווירית רב-שכבתי חדש להתמודדות עם כטב"מים, מטוסים ורקטות.
בסופו של דבר, ההתפתחויות האחרונות מוכיחות כי האיומים הגלובליים המורכבים אינם מאפשרים למדינות לפעול לבדן. השילוב בין הניסיון הטכנולוגי והמבצעי של ישראל לבין המשאבים והצרכים של האיחוד האירופי מסמן עידן חדש ביחסים הביטחוניים בין הצדדים, שבו תפיסת ההגנה הרב-שכבתית והחדשנות הישראלית הופכות לרכיב מרכזי באסטרטגיית הביטחון של אירופה.
