מערכת הבחירות יצאה הבוקר לדרך באופן רשמי, ועם השלמת הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית אפשר כבר לזהות יתרון משמעותי לגוש השמאל. לא מדובר במספר המנדטים שמעניקים הסקרים לכל גוש, אלא ביכולתן של המפלגות השונות לעבור את אחוז החסימה ולתרגם את הקולות למושבים בכנסת.
בגוש השמאל הצליחו הפעם המפלגות להסתדר באופן שמצמצם כמעט לחלוטין את סכנת בזבוז הקולות. נכון לעכשיו, איזנקוט, בנט, לפיד, הדמוקרטים, ליברמן והמפלגות הערביות אינם נמצאים בסכנה ממשית שלא לעבור את אחוז החסימה. הגוש מגיע אפוא לפתיחת הקמפיין כשהוא מאורגן, יציב וללא מפלגה משמעותית שמתנדנדת מתחת לרף הכניסה לכנסת.
אורן דוברונסקי חושף: זו הסיבה שבגללה ויתר על השריון בליכוד
בגוש הימין, לעומת זאת, התמונה מורכבת בהרבה. שתי מפלגות מתחילות את מערכת הבחירות באזור המסוכן של אחוז החסימה: הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' ומפלגת "עם ישראל חי" בראשות עופר וינטר. שתיהן מופיעות בסקרים פעם מעל אחוז החסימה ופעם מתחתיו – מצב שמציב אתגר משמעותי בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו.
נתניהו נדרש לנהל את הקמפיין בשני כובעים: מצד אחד, כיו"ר הליכוד שמעוניין להביא למפלגתו כמה שיותר מנדטים; מצד שני, כראש המחנה שחייב לוודא כי שותפותיו העתידיות אינן קורסות בדרך. התחזקות של הליכוד על חשבון מפלגות הימין הקטנות עלולה להיות ניצחון פירוס, אם אחת מהן לא תעבור את אחוז החסימה ואלפי קולות חיוניים בדרך לרוב של 61 מנדטים ירדו לטמיון.
נסגרה הגשת הרשימות: כך נראית מפת המפלגות לכנסת ה-26
נכון לעכשיו, האסטרטגיה המסתמנת של נתניהו היא לפעול להחלשתו של וינטר ככל האפשר. בליכוד צפויים לנהל נגדו קמפיין שלילי ואגרסיבי, שיתבסס על שני מסרים מרכזיים: הראשון – שמפלגתו אינה עוברת את אחוז החסימה ולכן הצבעה עבורה עלולה לבזבז קולות; השני – שווינטר אינו מחויב באופן מוחלט למחנה הימין ועשוי, בין היתר, לחבור לאביגדור ליברמן.
המטרה היא להוריד את וינטר מהפרק כבר במהלך הקמפיין, להשיב את מצביעיו אל המפלגות הקיימות בגוש ולמנוע מצב שבו נתניהו יהיה תלוי בו לאחר הבחירות – או לחלופין יאבד קולות אם מפלגתו לא תיכנס לכנסת.
וינטר, מצדו, משוכנע כי ביכולתו להביא קהלים שאינם משתייכים כיום לגוש הימין. אם אכן יצליח לגייס מצביעים מהמרכז או מהמחנה היריב, מועמדותו עשויה להגדיל את הגוש ולא לפגוע בו. אלא שאם יתברר כי עיקר כוחו מגיע ממצביעי הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית – הוא יהפוך מבחינת נתניהו מאמצעי להרחבת הגוש לאיום ממשי עליו.
מבחינת ראש הממשלה, ההעדפה ברורה: סמוטריץ' ובן גביר הם שותפים מוכרים ומחויבים לגוש, ואילו וינטר עדיין נתפס כשחקן עצמאי ולא צפוי. לכן, כבר בנקודת הפתיחה של מערכת הבחירות, גוש השמאל נהנה מסדר יחסי – בעוד שבימין מתחיל מחדש הקרב המוכר והמסוכן על כל קול סביב אחוז החסימה.
