בית המשפט העליון קבע היום (שלישי) פה אחד כי יש להורות על בטלות החלטות הממשלה למנות את ד"ר יפעת בן חי-שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ואת עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין לחברי המועצה. פסק הדין ניתן בהרכב הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן.
ראש מועצת הרשות השנייה חשפה בפטריוטים: התפטרתי לפני שעתיים
העתירות הוגשו בעקבות החלטת הממשלה מחודש מרץ האחרון למנות 15 חברים למועצת הרשות השנייה. בין היתר נטען בעתירות כי הליך המינוי היה חפוז וכי ביחס לחלק מהמועמדים לא הונחה בפני הוועדה לבדיקת מינויים מלוא התשתית הנדרשת.
הנשיא עמית, שכתב את חוות הדעת העיקרית, קבע כי הוועדה לבדיקת מינויים נדרשת לקבל את החלטותיה על בסיס תשתית עובדתית מלאה הכוללת את כלל הנתונים הרלוונטיים.
ביחס לבראשי ושיין, העתירות עסקו בין היתר בהתבטאויות פומביות שלהם נגד כלי תקשורת שעל פעילותם אמורה מועצת הרשות השנייה לפקח. עמית קבע כי התבטאויות של מועמד עשויות להיות רלוונטיות לבחינת התאמתו לתפקיד, בפרט כאשר הן עשויות לעורר חשש למשוא פנים בהפעלת סמכויותיו.
לדברי הנשיא, מהחומרים שהוצגו בפני בג"ץ עלה כי רבים מהנתונים הרלוונטיים בעניינם של בראשי ושיין כלל לא הונחו בפני הוועדה לבדיקת מינויים. כתוצאה מכך, נקבע כי גם החלטות הממשלה שהתבססו על המלצות הוועדה התקבלו על בסיס תשתית עובדתית חסרה.
עם זאת, השופט שטיין הדגיש כי אין מניעה לבחור מחדש בבראשי ובשיין כחברים במועצה, בכפוף לעריכת הסדרי ניגוד עניינים מתאימים.
בג"ץ: נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים
סוגיה נפרדת נגעה למינויה של ד"ר יפעת בן חי-שגב, שהייתה עדה במשפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הנשיא עמית קבע כי מעורבותו של נתניהו בהליך המינוי הפרה את הסדר ניגוד העניינים החל עליו. בפסק הדין נדחתה הטענה שלפיה העובדה שעדותה של בן חי-שגב הסתיימה כבר בשנת 2022 מבטלת את ניגוד העניינים.
לדברי עמית, הסדר ניגוד העניינים נועד למנוע גם מראית עין של הענקת "הטבה" לעד לאחר שסיים למסור את עדותו. בג"ץ התייחס גם לניסיון הממשלה לבצע הצבעה נוספת על המינויים ללא השתתפותו של נתניהו. ההצבעה החוזרת התקיימה ב-31 במרץ, שבוע לאחר ההחלטה המקורית, והממשלה אישרה בה את המינויים פה אחד ללא ראש הממשלה.
היועמ"שית לבג"ץ: החלטת הממשלה נועדה לסכל את פסיקת בית המשפט
אלא שבית המשפט קבע כי ההצבעה השנייה לא ריפאה את הפגם. בין היתר צוין כי לפי דברי מזכיר הממשלה, העלאת המינוי לסדר היום נעשתה באישורו האישי של נתניהו, וכי ההחלטה החוזרת התקבלה ללא בחינה מחודשת ועצמאית של התשתית העובדתית והמשפטית.
לא רק שלושת המינויים
במישור המעשי, עמדת הרוב הייתה מרחיקת לכת יותר מביטול שלושת המינויים. הנשיא עמית, שאליו הצטרפה השופטת רונן, קבע כי יש להשיב לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים את עניינם של כלל חברי המועצה, ככל ששר התקשורת יבקש לקדם מחדש את מינויים.
עמית הסביר כי המועצה היא גוף קולגיאלי וכי יש משמעות להרכבה הכולל. בנוסף, מאז החלטת הממשלה התפטרו שתי חברות מועצה, כך שבהרכב שאושר נותרו בפועל עשרה חברים בלבד. עוד צוין כי תוקף המלצות הוועדה המקוריות הוגבל לשלושה חודשים – תקופה שכבר חלפה.
הממשלה הודיעה שלא תכיר בפסיקת בג"ץ בנושא הרשות השנייה
השופט שטיין הסתייג בנקודה זו מעמדת הרוב וסבר שאין מקום לחייב בחינה מחודשת של יתר חברי המועצה. עם זאת, שלושת השופטים היו תמימי דעים באשר לביטול מינויים של בן חי-שגב, בראשי ושיין.
כזכור, בחודש יולי האחרון הממשלה אישרה פה אחד הצעת החלטה דרמטית שהובילו שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין, לפיה המדינה לא תכיר באף החלטה או מינוי של מועצת הרשות השנייה. ההחלטה התקדימית מהווה קריאת תיגר ישירה נגד פסיקת בית המשפט העליון, שהחזירה לפעילות את המועצה של הממשלה הקודמת למרות שמספר חבריה נמוך מתנאי הסף שקבע המחוקק.
