בכל שנה, רגע לפני שמתחילה ארוחת החג, שולחן ראש השנה מתמלא במאכלים מוכרים. תפוח בדבש, רימון, תמרים, סלק, כרישה וגזר מופיעים זה לצד זה. עבור רבים מאיתנו, מדובר במסורת משפחתית שעוברת מדור לדור. אבל מאחורי כל אחד מהמאכלים האלה מסתתר סיפור.
סימני ראש השנה אינם רק אוסף של מאכלים חגיגיים. הם מבטאים משאלות, תקוות וברכות לשנה שתבוא. חלק מהסימנים נשענים על משחקי מילים בעברית או בארמית. אחרים קיבלו את משמעותם מתוך הצורה, הטעם או הסמליות של המאכל.
- תפוח בדבש – להתחיל את השנה במתיקות: זה כנראה הסימן המזוהה ביותר עם ראש השנה. בערב החג טובלים תפוח בדבש ומברכים על שנה טובה ומתוקה. הדבש מסמל את הרצון לשנה נעימה, טובה ומתוקה יותר מזו שחלפה. המנהג עצמו התפתח במסורות יהודיות שונות לאורך השנים. התפוח קיבל גם הוא מקום של כבוד במנהגי החג, אף שהתורה עצמה אינה מציינת אכילת תפוח בראש השנה. השילוב בין הפרי המתוק לדבש יוצר מסר פשוט: אנחנו רוצים לפתוח את השנה בטעם טוב.
- רימון – שנה מלאה כמו גרגיריו: הרימון מגיע לשולחן החג עם ברכה ברורה: "שירבו זכויותינו כרימון". הגרגירים הרבים שבתוך הפרי הפכו אותו לסמל של ריבוי, שפע וברכה. לרימון יש מקום גם במסורת היהודית מעבר לראש השנה. הוא מופיע במקרא ומוזכר גם בהקשרים של בית המקדש. לכן, כאשר אנחנו אוכלים רימון בחג, אנחנו לא רק נהנים מפרי עונתי. אנחנו ממשיכים סמל עתיק שמחבר בין שפע לבין תקווה לשנה טובה.
הטעמים שמספרים סיפור
- תמר – שייגמר מה שצריך להיגמר: התמר הוא אחד משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. בראש השנה הוא מופיע כחלק מסדר הסימנים, עם הברכה: "שייתמו אויבינו, שונאינו וכל מבקשי רעתנו".
כאן נכנס לתמונה משחק מילים. המילה "תמר" קשורה לברכה באמצעות השורש ת-מ-ם, שמשמעותו לסיים או להשלים. לכן התמר מסמל את המשאלה שהדברים השליליים יסתיימו ושהשנה החדשה תביא איתה התחלה טובה יותר.
- סלק – שיסתלק מהחיים שלנו: גם הסלק קיבל את מקומו בסעודה בזכות משחק מילים. על הסלק מברכים: "שיסתלקו אויבינו, שונאינו וכל מבקשי רעתנו". המשמעות כאן כמעט נמצאת בתוך המילה עצמה. הסימן מבטא רצון להרחיק מהחיים דברים שליליים ולהיכנס לשנה החדשה עם פחות דאגות ואיומים.
- כרישה – שהצרות ייכרתו: הכרישה או בשמה בארמית "כרתי", מופיעה גם היא בסדר הסימנים. הברכה שנאמרת עליה מבקשת שייכרתו האויבים ומבקשי הרעה. גם כאן מדובר במשחק מילים המבוסס על השם של המאכל. השורש כ-ר-ת מבטא חיתוך או כריתה ולכן המאכל הפך לסמל של סילוק הדברים שאנחנו לא רוצים שימשיכו איתנו.
- גזר – שיתרבו הזכויות והברכות: הגזר מזוהה במסורת האשכנזית עם סימן נוסף של ראש השנה. ביידיש, המילה לגזר היא "מֶרֶן", מילה שנשמעת כמו פועל שמשמעותו "להרבות". לכן נהגו לקשר אותו לברכה שירבו הזכויות והברכות. עם השנים הגזר הפך לחלק מוכר מסימני החג אצל משפחות רבות.
- ראש של דג – להיות בראש ולא בזנב: גם ראש הדג מגיע עם מסר ברור. הברכה המסורתית אומרת: "שנהיה לראש ולא לזנב". המשאלה מבטאת רצון להתקדם, להוביל ולהיות במקום טוב יותר בשנה החדשה. בנוסף, אכילת ראש בראש השנה מתחברת גם למשמעות של המילה עצמה. אנחנו פותחים את השנה עם "ראש" ומבקשים להיות בראש ולא מאחור.
יש משפחות שמעדיפות ראש של דג, ואחרות משתמשות בראש של כבש או במאכל אחר. הסמל נשאר דומה: בקשה לשנה של התקדמות, הצלחה והובלה.
המשמעות שמאחורי כל מאכל היא שהופכת את המסורת הזו לכל כך חזקה. היא מאפשרת לנו לעצור לרגע ולנסח בקשות לשנה החדשה דרך פעולות פשוטות סביב שולחן החג.
בסופו של דבר, לא מדובר רק במה שאנחנו אוכלים, אלא במה שאנחנו מקווים שיקרה. שנה אחרי שנה, המשאלות האלה חוזרות לשולחן ומחברות בין מסורת עתיקה לבין התקוות האישיות של כל משפחה.
