סידרתם את הסלון, החזרתם דברים למקום ואפילו פיניתם את השיש. ובכל זאת, כשאתם מסתכלים סביב, הבית עדיין לא מרגיש באמת מסודר. מתברר שלא תמיד כמות החפצים קובעת את התחושה הזאת.
העין שלנו מגיבה לא רק ללכלוך או לבלגן. היא קולטת צבעים, חפצים, טקסטורות ואזורים עמוסים. לכן גם בית נקי יכול להרגיש עמוס אם יש בו יותר מדי גירויים חזותיים.
לא כל בלאגן נראה כמו בלאגן
שיש שעליו מונחים קומקום, טוסטר, קופסת קפה, בקבוקים ועוד כמה חפצים קטנים אולי לא נראה מבולגן במיוחד. אבל כל פריט נוסף יוצר עוד נקודה שהעין צריכה לעבד.
אותו דבר קורה גם בסלון – שמיכה על הספה, שלט על השולחן, כמה מגזינים וכבלים שמונחים בצד יכולים ליצור תחושה עמוסה. אף אחד מהפריטים האלה לא בהכרח מפריע בפני עצמו אבל יחד הם משנים את המראה של החדר.
גם צבעים משפיעים
חדר עם הרבה צבעים שונים יכול להרגיש עמוס יותר מחדר שבו הצבעוניות חוזרת על עצמה. לכן לפעמים מספיק לאחד כמה פריטים או להסתיר חפצים קטנים כדי שהחלל ייראה רגוע יותר.
גם משטחים פתוחים משחקים תפקיד. כשאנחנו רואים שטח פנוי על השיש, השולחן או המדף, העין מקבלת תחושה של סדר. לכן פינוי של כמה פריטים קטנים יכול ליצור שינוי גדול בלי שנצטרך להתחיל לסדר את כל הבית.
הסידור הקטן שעושה הבדל
במקום לסדר את כל הבית מחדש, נסו לבחור שלושה אזורים שרואים מיד כשנכנסים לחדר. פנו מהם חפצים מיותרים והשאירו רק את מה שבאמת צריך להיות שם.
אחר כך הסתכלו שוב על החלל. לפעמים לא צריך עוד ניקיון, עוד ארונות או עוד פתרונות אחסון. צריך פשוט לתת לעיניים קצת פחות דברים לראות.
