פוסט שפורסם בימים האחרונים בקהילת "BeAmazed" ברשת Reddit וצבר במהירות מעל 10,000 הצבעות, הציף מחדש את אחד מסיפורי האהבה והשיקום הבלתי שגרתיים שנראו אי פעם: סיפורם של לורה ובריידן פגנלו, שנאלצו להכיר ולהתאהב פעמיים מאפס. תאונה קשה שהתרחשה תשעה חודשים בלבד לאחר יום חתונתם מחקה כליל את זיכרונה של לורה, שללה ממנה את המודעות לכך שהיא נשואה והפכה את בעלה לאדם זר לחלוטין. במקום לכפות עליה מציאות שהיא אינה זוכרת, בחר בריידן לכבד את הנתק, לחזר אחריה מחדש כזר גמור, עד שהשניים נישאו בשנית.
לורה ובריידן נישאו ב-14 ביולי 2016 במקדש ונקובר שבקולומביה הבריטית, קנדה. אולם ב-27 באפריל 2017, תשעה חודשים לאחר מכן, חייהם נשברו לרסיסים. לורה נשכרה באותו יום לסייע בהקמת אירוע עסקי שנערך בתוך אוהל ענק הנתמך בעמודי פלדה. לורה הבחינה כבר בשלבי ההקמה כי חלק מהעמודים הוצבו על קרקע שאינה ישרה. בשלב מסוים התבקשה לעצב ולקשט שולחן שהוצב בסמוך לאחד מהם; משב רוח עז טלטל את האוהל, והעמוד הכבד קרס ישירות על ראשה בעוצמה רבה.
לורה שחזרה מאוחר יותר כי היא זוכרת היטב את קול החבטה המחריד ואת עוצמת המכה בראשה, שלאחריה החל מעין "ערפל כבד" להשתלט על הכרתה. תחושת הבלבול הייתה מיידית וטוטאלית: היא החלה להסתובב באתר האירוע וחיפשה את הוריה שייקחו אותה הביתה, כשהיא שוכחת לחלוטין שהם עברו להתגורר בבריסל שבבלגיה כבר שלוש שנים קודם לכן.
בדיוק באותן דקות שלח לה בריידן הודעת טקסט שגרתית ושאל לשלומה. לורה בהתה במסך ולא זיהתה את השולח – היא כלל לא ידעה שיש לה בעל או מי עומד מאחורי השם. בערפול חושיה הצליחה רק להקליד לו בתגובה כי נפגעה בראשה. בריידן, שעבד כעשר דקות נסיעה משם, השליך מיד את חגורת כלי העבודה שלו, זינק לרכבו ודהר למקום.
כשהגיע, נחרד לגלות את לורה עומדת ללא כל הבעת פנים, כשרק עיניה שטופות דמעות ונשימתה מהירה וקטועה. הוא פינה אותה לביתם, שם שקעה בשינה עמוקה, ובמשך השבועיים שלאחר מכן כמעט ולא עשתה דבר מלבד לישון – פרק זמן שממנו אינה זוכרת דבר עד היום.
הזיכרון הבא של לורה צץ רק כשבועיים לאחר הפציעה. היא פקחה את עיניה בבוקר וראתה גבר זר שוכב לצידה, שמברך אותה ב"בוקר טוב". לורה קפאה בבהלה. כשקמה לשירותים ראתה אלבום חתונה של שניהם, ובגדים מעורבבים בסל הכביסה – מראות שהיו חסרי פשר עבורה לחלוטין. מבחינת תודעתה, היא הייתה נערה בת 17 שעדיין לומדת בבית ספר תיכון וצריכה ללמוד למבחנים קרובים; המחשבה שהיא אישה נשואה החיה בקנדה הייתה בלתי נתפסת.
הלילות הפכו למוקד של חרדה קשה: בריידן תיאר מקרים חוזרים שבהם לורה התעוררה באמצע הלילה בצרחות אימה משום שלא הבינה מי הזר שנמצא בחדרה ומדוע הוא חולק עמה את המיטה. לאחר תקריות אלו פנו בני הזוג לבדיקות דחופות בבית החולים, שם אובחנה עם זעזוע מוח חמור ביותר. מכאן החל מסע רפואי ממושך ומפותל בין מרפאות ובתי חולים שונים.
כ-15 חודשים לאחר הפציעה, החלה לורה תהליך שיקום אינטנסיבי בליווי ד"ר קייט ברוקפילד, שהגדירה את מצבה כחריג ויוצא דופן, שכן פגיעות ראש משפיעות באופן שונה מהותית מאדם לאדם. הטיפול כלל תרגילים ואסטרטגיות קוגניטיביות שמטרתן לסייע לה להתרגל מחדש לפעולות יומיומיות בסיסיות.
המחיר של הפגיעה היה כבד: לורה איבדה יכולות תפקודיות בסיסיות ונאלצה לקטוע את לימודיה האקדמיים. גירויים סביבתיים הפכו לבלתי נסבלים, כאשר יציאה למקומות הומי אדם ועמוסי רעש גרמה לה לעומס חושי משתק. גם קשריה החברתיים נמחקו: חברתה הקרובה, רייצ'ל ווטרס, העידה כי לורה לא זיהתה את ביתה ולא זכרה שום חוויה משותפת מהשנים שקדמו לאסון, כך שכל מעגל מקורביה נדרש להיבנות מחדש.
אולם המורכבות הגדולה מכולן נגעה לבריידן. בעוד הוא זכר כל רגע מהיכרותם, מההתאהבות ומיום חתונתם – עבורה הסיפורים הללו נשמעו כמו קורות חיים של אדם זר לחלוטין. בריידן גילה בגרות ורגישות עילאית: הוא סירב להלחיץ אותה או לדרוש ממנה לתפקד כרעייתו. הוא עבר לישון בחדר נפרד, המשיך לטפל בה ולתמוך בה במסירות, והעניק לה מרחב מלא.
עם הזמן, ענידת טבעות הנישואין הפכה למעמסה נפשית עבור לורה. הידיעה השכלית שהסביבה אומרת לה שהיא נשואה, בעוד רגשית היא אינה זוכרת שבחרה בגבר הזה, גרמה לה להרגיש רמאית. היא הסירה את הטבעות מאצבעה. לאחר חודשים ארוכים הגיעה לנקודת שפל רגשית עמוקה, שבה הרגישה שהיא משלמת מחיר על החלטות שאינה זוכרת שקיבלה מעולם.
באותה נקודה פנתה לבריידן והניחה את הקלפים על השולחן: היא אינה יכולה להמשיך לחיות במסגרת נישואין שלא בחרה בהם בעצמה, ולכן עומדות בפניהם שתי חלופות בלבד – להיפרד לצמיתות, או לבחור זה בזו שוב ולהתחיל את מערכת היחסים מבראשית.
השניים בחרו בדרך השנייה. בחודש ינואר הם החלו לצאת לדייטים ראשונים, בדיוק כפי שעושים זרים הנפגשים לראשונה. לורה סיפרה כי בתחילה נבנתה ביניהם חברות קרובה, ורק בהמשך נבטו מחדש הפלרטוטים והמשיכה הרומנטית. אחד הדייטים הזכורים הראשונים היה משחק מיני-גולף: הערב נפתח בשיחת נימוסין מביכה, שבמהלכה ניסתה לורה לספר בדיחות כדי להיראות מצחיקה; אולם כבר בהגיעם לגומה השלישית החל הקרח להישבר, והשניים החלו לצחוק ולהתגרות זה בזו בהומור ובחיזור גלוי.
מבחינת לורה היה מדובר בגבר שהיא לומדת להכיר לראשונה בחייה, על אף שמבחינה חוקית הם כבר היו נשואים כשנתיים. בהדרגה, בריידן הפסיק להיות "האיש שאומרים לה שהוא בעלה", והפך לאדם שבו בחרה מתוך אמון, היכרות ורגש כן ועמוק. ללא זיכרונות העבר, צמחה ביניהם אהבה חדשה לחלוטין.
ב-19 באוגוסט 2019 הגיעה הסאגה לשיאה הרומנטי: בריידן כרע ברך והציע ללורה נישואין בפעם השנייה. הפעם, תשובת ה-"כן" שלה לא נשענה על תמונות באלבום או על זיכרונות של אחרים, אלא על רגשותיה שלה. בני הזוג אכן עמדו שוב תחת החופה ונישאו בשנית, כשהם מספקים תשובה נדירה לשאלה האם הלב יכול לבחור באותו אדם פעמיים.
סיפורם הבלתי ייאמן של לורה ובריידן נחשף לראשונה לעולם בדיווח עיתונאי נרחב בשנת 2019, במסגרתו גוללו השניים את מסעם האישי המטלטל לצד עדויותיהן של המטפלת ד"ר קייט ברוקפילד והחברה רייצ'ל ווטרס. שובו של הסיפור לכותרות ברדיט עורר התפעלות עצומה בקרב הגולשים, שהתרגשו מהסבלנות יוצאת הדופן של בריידן ומנאמנותו הבלתי מתפשרת. המקרה הוכיח הלכה למעשה כי גם כאשר פגיעה פיזית קשה מוחקת את כל קווי הזיכרון של העבר, חיבור רגשי ואישיותי אמיתי יכול להיוולד מחדש – ולנצח.
