פרסום ראשון: מיליוני שקלים מקופת משטרת ישראל ירדו לטמיון בעקבות החלטה מעוררת מחלוקת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. חשיפת חדשות 14 מעלה שאלות קשות על התנהלות הייעוץ המשפטי ועל המחיר הביטחוני והכלכלי שמשלם הציבור הישראלי.
הסיפור החל בשנת 2022, לאחר שהיועמ"שית הורתה לעצור את השימוש המשטרתי ברוגלות בעקבות סערת פגסוס. כדי לא להותיר את הארגון ללא יכולות סיכול קריטיות, הציעה המשטרה פתרון ביניים: פנייה לחברה המפתחת לצורך צמצום יכולות הכלים הטכנולוגיים לגרסה "רזה" ומוגבלת יותר. המטרה הייתה ליצור מערכת שתאפשר למשטרה להמשיך לפעול, אך תחת המגבלות והפיקוח המחמיר שהציבה היועמ"שית.
לחדשות 14 נודע כי המהלך קיבל בזמנו "אור ירוק" מהיועמ"שית. על סמך אישור זה, השקיעה משטרת ישראל מיליוני שקלים מתקציבה בפיתוח מחדש ובהתאמת המערכות לדרישות המשפטיות שהוצבו לה. אלא שהתדהמה בארגון הייתה גדולה: לאחר שהפיתוח הושלם והכסף כבר הושקע – היועמ"שית חזרה בה מהסיכומים ולא אישרה את השימוש גם בגרסה המצומצמת והמותאמת.
התוצאה היא בזבוז משווע של כספי ציבור. מיליוני שקלים הושקעו בפיתוח שנועד לענות בדיוק על דרישות היועמ"שית, אך בסופו של דבר הציוד נותר חסר שימוש. במשטרה טוענים כי מאז נותרו בידי הארגון כלים טכנולוגיים משמעותיים שאינם ניתנים להפעלה, בעוד שהיחידות המבצעיות נותרות "עיוורות" מול ארגוני הפשיעה.
האירוע הזה מצית מחדש את הביקורת הפנימית הקשה בתוך המשטרה.
גורמים בארגון טוענים שוב ושוב כי "היועמ"שית פוגעת בשל אג'נדה פוליטית בעבודת המשטרה". אותם גורמים אינם חוסכים בביקורת גם על הדרג הפיקודי הבכיר: "המפכ"ל מסרב להתייצב מולה גם כשזה בא על חשבון חיים של אנשים שנרצחים ברחובות. למשטרה אין כלים לסכל רצח לפני ביצוע בגלל המעצורים המשפטיים הללו".
כעת נותרה השאלה המרכזית פתוחה: מדוע אישרה היועמ"שית למשטרה להשקיע מיליונים בהתאמת הכלים אם מלכתחילה לא התכוונה לאשר את השימוש בהם? ומדוע דבר הבזבוז של מיליוני השקלים הללו לא הובא לידיעת הציבור עד לרגע זה? בשלב זה, יכולות הסיכול של משטרת ישראל נותרות משותקות, והכספים שהיו אמורים לחזק את הביטחון האישי – קבורים תחת החלטות משפטיות.
מהיועמ"שית נמסר בתגובה: "הדרך להסדרת השימוש בכלים הטכנולוגיים היא באמצעות חקיקה, ואכן הייעוץ המשפטי לממשלה גיבש הצעת חוק ממשלתית מקיפה, אולם זו לא קודמה על ידי הממשלה. גם הצעת חוק פרטית שנועדה לאפשר שימוש בכלים אלה, ואשר קיבלה את תמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה, לא הובאה כלל לדיון בכנסת".
עוד נמסר: אין בסיס לטענה כי הייעוץ המשפטי הוא שמנע מן המשטרה את הכלים הדרושים לה. האחריות לקידום ההסדרה החקיקתית הייתה ועודנה בידי הממשלה והכנסת. "את השאלות בנושא יש להפנות אליהם".
מהמשטרה נמסר כי "הניסיון לצייר תמונה מעוות אודות פעילות המשטרה מתנפץ מול המציאות, שכן בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה של כ-40% בגניבות כלי הרכב, ירידה בהתפרצויות לבתי עסק, בעבירות שוד ובאירועי ירי בחתונות בחברה הערבית. כמו כן , עלו אחוזי סיכול מקרי הרצח בעשרות אחוזים ובדגש על סיכול בחברה הערבית".
עוד נמסר: "הישגים אלה הינם תוצאה של פעילות נחושה וממוקדת של אלפי שוטרים ומפקדים ברחבי הארץ במאבק הבלתי מתפשר בפשיעה. בד בבד, אנו דורשים את החזרת הכלים הטכנולוגיים שנלקחו מאיתנו והתאמתם למציאות הקיימת, באמצעות חקיקה".
