הימים הראשונים בגן יכולים להיות מרגשים, אבל גם לא פשוטים – לא רק עבור הקטנים, אלא גם עבור ההורים. אחרי חודשים שבהם הילד היה צמוד אליכם, פתאום מגיע הבוקר שבו צריך למסור אותו לאחריות אדם חדש ולצאת מהדלת. יש כאלו שנפרדים בקלות, ויש כאלה שנאחזים בהורה ובוכים ברגע שהוא מתרחק. שתי התגובות טבעיות, ובכי בפרידה לא אומר שהולך להיות להם רע בגן.
עבור ילד קטן, מדובר בפחד זמני מהלא מוכר, התרגלות לאנשים חדשים והיעדרות זמנית של האדם המוכר והבטוח ביותר עבורו. אז איך עוזרים להם לעבור את הפרידה הזאת קצת יותר בקלות? מסתבר שגם הדרך שבה אנחנו נפרדים, הדברים שאנחנו אומרים וההכנה שאנחנו נותנים להם מראש יכולים לעשות הבדל גדול.
אז איך הופכים את הפרידה לקלה יותר?
היפרדו, אל תיעלמו להם – גם אם נדמה שהדרך הקלה היא לצאת כשהילד לא שם לב, עדיף להיפרד ממנו בצורה ברורה. כך הוא לומד שאמא ואבא הולכים, אבל גם חוזרים. אפשר ליצור טקס קצר וקבוע, בו אתם נותנים להם חיבוק, ארוך מהרגיל אם צריך, נשיקה, משפט פרידה, ומסירה לגננת. אין צורך להאריך את הרגע שוב ושוב בגלל הבכי.
תנו לו לדעת מה הולך לקרות – גם תינוקות ופעוטות יכולים להפיק תועלת משגרה צפויה. ספרו להם בבוקר שהם הולכים לגן, מי יחכה להם ומתי יחזרו. אצל ילדים גדולים יותר אפשר אפילו לתאר את סדר היום: משחק, ארוחה, מנוחה ואז אבא או אמא באים לקחת אותם.
אל תבטיחו "אני מיד חוזרת" – במקום הבטחה שהילד עלול לא להבין, השתמשו בעוגן שהוא מכיר. למשל: "אני אחזור אחרי ארוחת הצהריים". כך הוא מקבל נקודת התייחסות ברורה יותר לזמן שבו תגיעו.
תנו לצוות להיכנס לתמונה – אם הילד בוכה, אפשר למסור אותו לגננת או למטפלת ולתת לה להמשיך את תהליך ההרגעה. הפרידה לא צריכה להפוך למשא ומתן של עשר דקות מול הדלת. דווקא מסירה רגועה ובטוחה יכולה לשדר לילד שאתם סומכים על המקום שבו הוא נמצא.
גם אתם צריכים להתרגל – וזה מובן! אם הילד בכה כשיצאתם, זה לא אומר שהפרידה נכשלה. ואם גם אתם יצאתם מהגן עם דמעות בעיניים, זה לא אומר שאתם חלשים. הסתגלות למסגרת חדשה לוקחת זמן, ולכל ילד קצב משלו. התפקיד שלכם הוא לא למנוע ממנו כל קושי, אלא לעזור לו לגלות שהוא יכול לעבור אותו – ושאתם תמיד חוזרים.
זכרו, בסוף הם מסתגלים
הפרידה הראשונה אולי תשבור לכם קצת את הלב, אבל היא גם הצעד הראשון בדרך לעצמאות של הקטנטנים. תנו להם זמן, שמרו על שגרה קבועה, סמכו על הצוות וזכרו – גם אם הבוקר התחיל בדמעות, רוב הסיכויים שהוא לא יסתיים בהן.
