המערכת הפוליטית נכנסת היום (ראשון) לתשעת הימים האחרונים שבהם עוד ניתן לעצב מחדש את מפת המפלגות לקראת הבחירות לכנסת ה-26. המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית הוא 8 בספטמבר בשעה 22:00, והבחירות עצמן ייערכו שבעה שבועות לאחר מכן, ב-27 באוקטובר. עד סגירת הרשימות צפויים הלחצים על מפלגות שנמצאות סביב אחוז החסימה להתגבר, לצד ניסיונות להגיע לחיבורים של הרגע האחרון. אחרי המועד הקובע כבר תתבהר התמונה שעמה יגיעו השחקנים הפוליטיים אל הישורת האחרונה של הקמפיין.
30 באוגוסט עד 8 בספטמבר: תשעת הימים שיקבעו את המפה
זהו למעשה החלון האחרון שבו המערכת הפוליטית יכולה לשנות באופן משמעותי את הרכב הרשימות. המועד האחרון להגשתן נקבע ל-8 בספטמבר בשעה 22:00, 49 ימים לפני הבחירות. השנה הוקדם התהליך לעומת ההסדר שהיה נהוג בעבר, בין היתר כדי להעניק לוועדת הבחירות זמן רב יותר לבדיקת המועמדים והרשימות שהוגשו.
מבחינה פוליטית, המשמעות פשוטה: אלה הימים שבהם מופעל הלחץ הגדול ביותר על מפלגות שמתקשות לעבור את אחוז החסימה. עד המועד האחרון ניתן לנהל משא ומתן על איחודים, מקומות ברשימה וחיבורים בין מפלגות. מבחינת הבוחר, רק לאחר סגירת הרשימות אפשר יהיה לדעת כיצד באמת נראית מפת ההתמודדות – ולא רק אילו מפלגות הכריזו במהלך החודשים האחרונים שהן מתכוונות לרוץ.
אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים. לכן רשימה שמגיעה לבחירות באופן עצמאי ולא עוברת את הרף אינה מקבלת ייצוג בכנסת, והקולות שקיבלה אינם מתורגמים למנדטים. זו הסיבה שהמאבק סביב המפלגות הקטנות אינו עניין פנימי בלבד: כמה רשימות שיישארו מתחת לאחוז החסימה עלולות להשפיע באופן דרמטי על חלוקת המנדטים ועל היכולת של אחד הגושים להגיע ל-61.
ומה קורה אחרי 8 בספטמבר?
עם הגשת הרשימות מתחיל שלב הבדיקה והאישור שלהן. ועדת הבחירות נדרשת לבחון את הרשימות והמועמדים, ובחקיקה לקראת הבחירות הנוכחיות אף ניתנה ליו"ר הוועדה סמכות למחוק מועמד שאינו כשיר להתמודד במקרים טכניים וברורים – למשל בשל גיל, אזרחות או כהונה בתפקיד שאינו מאפשר התמודדות. ההחלטה אינה בהכרח סוף הדרך: החוק כולל גם אפשרות לערער על מחיקת מועמד. המועד שנקבע למסירת הודעה על מחיקה מסוג זה הוא עד היום ה-30 שלפני הבחירות – כלומר לקראת סוף ספטמבר.
במקביל נמשכות ההכנות המעשיות להצבעה. ב-15 בספטמבר חל המועד האחרון לקביעת כלי השיט שבהם תתקיים הצבעה ולהודעה לזכאים להצביע בנציגויות ישראל בחו"ל. ב-17 בספטמבר אמורה ועדת הבחירות להשלים את קביעת מספר החברים והרכב הסיעות בוועדות הקלפי, וב-27 בספטמבר חל בין היתר המועד האחרון לקביעת בתי החולים שבהם יוצבו קלפיות וכן מקומות הצבעה ייעודיים למפונים.
הבחירות עצמן יתקיימו ביום שלישי, 27 באוקטובר. לפי הנתונים שפרסמה ועדת הבחירות, נכון לסוף מאי היו בישראל יותר מ-7.3 מיליון בעלי זכות בחירה ומתוכננות יותר מ-12,500 קלפיות רגילות ברחבי הארץ, לצד קלפיות בבתי חולים, בתי סוהר, נציגויות ישראל בעולם ומסגרות נוספות.
ומה מצב המפלגות כרגע?
לפי סקר חדשות 14 שפורסם ביום חמישי האחרון הליכוד ממשיך להיות המפלגה הגדולה ביותר ומקבל 31 מנדטים. במקום השני נמצאת מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט עם 23 מנדטים – פער של שמונה מנדטים בין שתי המפלגות הגדולות. אחריהן נמצאת ש"ס עם 10 מנדטים, בעוד הדמוקרטים מקבלים 9. עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר מקבלת 7 מנדטים, וכך גם יהדות התורה ומפלגת "ביחד". ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן מקבלת 6 מנדטים.
אחת ההתפתחויות המרכזיות בסקר היא כניסתה של "עמך ישראל" בראשות עופר וינטר, שמקבלת 4 מנדטים ועוברת את אחוז החסימה. גם הציונות הדתית מקבלת 4 מנדטים, ולכן שתי הרשימות נמצאות באזור רגיש במיוחד: הן אמנם נכנסות לכנסת לפי הסקר, אך נמצאות קרוב מאוד לרף שמתחתיו כל הקולות שקיבלו לא יתורגמו למנדטים.
בקרב המפלגות הערביות, חד"ש-תע"ל מקבלת 7 מנדטים, ואילו רע"ם זוכה ב-5. יחד הן מחזיקות ב-12 מנדטים. לפי הסקר, בל"ד אינה עוברת את אחוז החסימה.
סקר מנדטים דרמטי: טלטלה בגוש הימין לאחר הצטרפות וינטר
מתחת לאחוז החסימה נמצאות גם כחול לבן בראשות בני גנץ, זהות של משה פייגלין, נעם, בית ציוני, הרשימה של גלעד ארדן ובל"ד. סקר חדשות 14 שפורסם אינו מעניק להן מנדטים. גם "ישראל תחילה" של שרן השכל אינה עוברת את אחוז החסימה; בריאיון לערוץ 14 היא עצמה אמרה כי התמיכה במפלגתה עלתה לדבריה מ-0.3% לפני כשבועיים, ל-0.6% ובהמשך ליותר מ-1%.
תמונת הגושים
לפי אותו סקר, גוש הימין מגיע ל-63 מנדטים, ולכן מחזיק ברוב בכנסת. גוש השמאל מקבל 45 מנדטים, ושתי הרשימות הערביות מקבלות יחד 12. המשמעות הבולטת היא שכניסתו של וינטר אינה מגדילה בשלב זה את הגוש כולו לעומת הסקר הקודם של הערוץ: היא משנה בעיקר את חלוקת הכוח בתוך הימין.
ההשוואה לסקר חדשות 14 שנערך שלושה ימים קודם לכן ממחישה זאת היטב. ב־24 באוגוסט, לפני ש"עמך ישראל" נכנסה לכנסת בסקר, הליכוד קיבל 32 מנדטים, עוצמה יהודית 8, יהדות התורה 8 והציונות הדתית 5. וינטר עצמו עמד אז על 2.1% בלבד ולא עבר את אחוז החסימה. בסקר מ-27 באוגוסט הוא כבר קיבל ארבעה מנדטים, בזמן שהליכוד ירד ל-31, עוצמה יהודית ל-7, יהדות התורה ל-7 והציונות הדתית ל-4. בשני המקרים גוש הימין כולו נשאר על 63 מנדטים.
ומה זה אומר לקראת סגירת הרשימות?
זו הנקודה החשובה לכתבה: הליכוד, ישר, ש"ס, הדמוקרטים, עוצמה יהודית, יהדות התורה, ביחד, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל ורע"ם נמצאות כרגע מעל אחוז החסימה בפער שמעניק להן מנדטים. וינטר והציונות הדתית נכנסים גם הם – אבל עם ארבעה בלבד ולכן נמצאים באזור המסוכן ביותר. מנגד, הרשימות שאינן עוברות את אחוז החסימה ניצבות בפני לחץ גדול בהרבה ככל שמתקרבים לסגירת הרשימות. מבחינתן, הימים שנותרו הם חלון הזמן להגיע לחיבור, לפרוש מהמרוץ או להחליט לקחת את הסיכון ולהתמודד לבד.
הקרב האמיתי נמצא בימין הקטן
אחת ההתפתחויות המשמעותיות בימים האחרונים היא כניסתו של עופר וינטר למרוץ עם מפלגת "עמך ישראל". לפי סקר חדשות 14, המפלגה מקבלת 4 מנדטים ועוברת את אחוז החסימה. מדובר בנתון משמעותי עבור מפלגה חדשה, שמציב את וינטר בשלב הזה בתוך הכנסת – אך גם קרוב מספיק לרף כדי שכל תזוזה בקולות תהיה משמעותית.
כניסתו של וינטר משנה גם את התחרות בתוך גוש הימין. "עמך ישראל" פונה בין היתר למצביעים שעשויים להתלבט בינה לבין הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית. לפי אותו סקר, הציונות הדתית מקבלת 4 מנדטים בלבד, ולכן גם היא נמצאת באזור הרגיש ביותר מעל אחוז החסימה. המשמעות היא שהמשך התחזקות של רשימה חדשה בימין עשוי להשפיע לא רק על מאזן הגושים, אלא גם על חלוקת הכוח הפנימית בתוכו.
עוצמה יהודית של איתמר בן גביר מקבלת 7 מנדטים בסקר חדשות 14 ונמצאת מעל אחוז החסימה בפער גדול יותר. הליכוד, לעומת זאת, נותר המפלגה הגדולה בגוש וגם במערכת הפוליטית כולה עם 31 מנדטים. לכן השאלה המרכזית בימים שנותרו עד סגירת הרשימות אינה רק כמה מנדטים יקבל גוש הימין, אלא כמה רשימות מתוכו יתמודדו לבסוף באופן עצמאי וכמה קולות יהיו בסכנת אובדן מתחת לרף.
שרן השכל וגלעד ארדן: השעון מתקתק
"ישראל תחילה" של שרן השכל אינה עוברת בשלב זה את אחוז החסימה. השכל אמרה היום בריאיון לתוכנית "מהדורת הבוקר" בערוץ 14 כי מפלגתה נמצאת במגמת עלייה: לדבריה, לפני כשבועיים קיבלה 0.3%, בשבוע שעבר 0.6%, וכעת היא כבר עוברת את 1%. גם לפי הנתונים שהציגה בעצמה, מדובר עדיין בפער ניכר מאחוז החסימה, העומד על 3.25%.
למרות זאת, השכל הבהירה כי אם לא יושג חיבור, "ישראל תחילה" מתכוונת להתמודד עד הסוף. במקביל היא אישרה כי מתקיימים מגעים עם מפלגות ואישים שונים בימין ואף העריכה שכבר במהלך השבוע הקרוב עשויים להתרחש איחודים. תשעת הימים שנותרו עד סגירת הרשימות יהיו אפוא מכריעים עבורה: זהו פרק הזמן שבו תצטרך לנסות לבצע זינוק בסקרים או להגיע להסכמה על חיבור פוליטי.
גם הרשימה של גלעד ארדן אינה עוברת את אחוז החסימה בסקר חדשות 14. מצבו הופך אותו לשחקן נוסף במגעים האפשריים לחיבורים, ובמהלך הריאיון עם השכל אף שאלה אותה דנה ורון במפורש מדוע אינה מתאחדת איתו. השכל לא שללה אפשרות כזאת, אך לא חשפה עם מי מתקיימות השיחות או אילו חיבורים נמצאים בשלב מתקדם.
גם זהות של משה פייגלין, כחול לבן בראשות בני גנץ, נעם, בית ציוני ובל"ד אינן עוברות את אחוז החסימה בסקר חדשות 14. עבור הרשימות הללו, הזמן עד 8 בספטמבר אינו רק עוד שלב בקמפיין: סגירת הרשימות תאלץ אותן להכריע אם להמשיך לבחירות באופן עצמאי, להגיע לחיבור או לפרוש מההתמודדות.
החרדים, בן גביר והמפלגות הערביות
במפלגות החרדיות התמונה יציבה יותר. לפי סקר חדשות 14, ש"ס מקבלת 10 מנדטים ויהדות התורה 7, כך ששתיהן נמצאות מעל אחוז החסימה. מבחינתן, השאלה המרכזית אינה עצם הכניסה לכנסת אלא גודל כוחן לאחר הבחירות וההשפעה שתהיה להן על הרכבת הממשלה הבאה.
גם עוצמה יהודית, כאמור, נמצאת מעל הרף עם 7 מנדטים. לצד הליכוד שמקבל 31, עמך ישראל עם 4 והציונות הדתית עם 4, התמונה שמציג הסקר מלמדת כי עיקר הסיכון בגוש נמצא כרגע אצל שתי הרשימות האחרונות, שנמצאות על מספר המנדטים הנמוך ביותר המעניק ייצוג בכנסת.
במפלגות הערביות, חד"ש-תע"ל מקבלת 7 מנדטים ורע"ם 5, בעוד בל"ד אינה עוברת את אחוז החסימה. כלומר, לפי תמונת המצב של חדשות 14, שתי רשימות ערביות נכנסות לכנסת עם 12 מנדטים יחד, בעוד רשימה נוספת נשארת בחוץ.
ומה מצב יתר המפלגות?
בראש המפה נמצאת כאמור הליכוד עם 31 מנדטים, ואחריה "ישר" בראשות גדי איזנקוט עם 23. ש"ס מקבלת 10, הדמוקרטים 9, ואילו עוצמה יהודית, יהדות התורה, "ביחד" וחד"ש־תע"ל מקבלות 7 מנדטים כל אחת. אחריהן נמצאת ישראל ביתנו עם 6, רע"ם עם 5, ובתחתית רשימת המפלגות שעוברות את אחוז החסימה נמצאות "עמך ישראל" והציונות הדתית עם 4 מנדטים כל אחת.
לפי סקר חדשות 14, גוש הימין מגיע ל-63 מנדטים, גוש המפלגות המתנגדות לנתניהו מקבל 45, והרשימות הערביות מחזיקות יחד ב-12 מנדטים. לכן מבחינת גוש הימין, הסכנה לקראת סגירת הרשימות נמצאת בעיקר באפשרות שרשימות נוספות יתמודדו באופן עצמאי למרות שהן אינן עוברות את אחוז החסימה.
למה תשעת הימים הקרובים קריטיים
תמונת המצב של חדשות 14 ממחישה את הפער בין המפלגות שכבר נמצאות במקום בטוח יחסית לבין אלה שהמשך דרכן עדיין מוטל בספק. וינטר והציונות הדתית אמנם עוברים את אחוז החסימה, אך עם ארבעה מנדטים בלבד. מנגד, השכל, ארדן ורשימות נוספות עדיין אינן מצליחות להגיע לרף הדרוש לכניסה לכנסת.
המצב הזה צפוי להגביר את הלחץ לחיבורים ככל שיתקרב 8 בספטמבר. עבור מפלגה שנמצאת מתחת לאחוז החסימה, ריצה עצמאית כרוכה בסיכון שכל הקולות שתקבל לא ישתתפו בחלוקת המנדטים. כאשר מדובר בכמה רשימות הפונות לאותו מחנה פוליטי, הצטברות הקולות הללו עשויה להשפיע גם על מאזן הכוחות בין הגושים.
מבחינת ראשי המפלגות, 8 בספטמבר הוא הרגע שבו מסתיים שלב החיבורים לקראת הבחירות. עד הגשת הרשימות אפשר לנהל משא ומתן, לקבוע את סדר המועמדים ולגבש ריצה משותפת. לאחר מכן תעבור המערכת לשלב הבא, שבו הרשימות שהוגשו יעמדו לבחירת הציבור והמאבק יתמקד בהעברת מצביעים מצד לצד ובהבאתם לקלפיות.
ואז מתחיל המרוץ ל-27 באוקטובר
לאחר סגירת הרשימות יישארו שבעה שבועות עד הבחירות. המפלגות הגדולות ינסו לבסס את כוחן ולמשוך מצביעים מהמתחרות, בעוד אלה שנמצאות בסביבת אחוז החסימה ייכנסו למאבק הישרדות שבו כל שינוי קטן בסקרים עשוי להיות משמעותי.
לכן 8 בספטמבר אינו רק תאריך טכני בלוח הבחירות. זהו המועד שבו תתבהר מפת ההתמודדות לכנסת ה-26: מי יתאחד, מי יפרוש ומי יחליט להמר על ריצה עצמאית. משם יישארו למפלגות פחות מחודשיים לשכנע את הבוחרים – עד לפתיחת הקלפיות ב־27 באוקטובר.
