אחרי 24 שנים בכנסת וכמעט חמישה עשורים של פעילות ציבורית, השר לשעבר וסגן יו״ר הכנסת יעקב מרגי נפרד מהחיים הפוליטיים. בריאיון פרישה לתוכנית ״שיחה עם עודד הרוש״ בערוץ 14, סיפר מרגי על ההחלטה לעזוב, על השינוי שעברה הכנסת לדבריו, ועל הרגע שבו הבין שאינו רוצה להמשיך להיות חלק מהמערכת.
מרגי הסביר כי כבר בעבר קבע לעצמו לפרוש בגיל 60, אך לבסוף המשיך עד גיל 62. לדבריו, שלוש השנים האחרונות היו משמעותיות עבורו במיוחד, גם בשל כהונתו כשר הרווחה וגם בשל החזרה לכנסת לאחר מכן.
"אדם צריך לדעת לקבל החלטות בזמן", אמר מרגי. "אנשי ציבור הם שליחי ציבור, ויש לנו ממד של התמכרות. לא לכסף ולא לכבוד, אלא למקומות השפעה, לקבלת החלטות ולהיכולת להשפיע".
בהמשך הריאיון התייחס מרגי בחריפות לתרבות הדיון בכנסת, וטען כי המערכת הפוליטית איבדה בעיניו ערכים בסיסיים. "אני חוזר לכנסת, 120 נבחרים של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ואין ערך למילה, אין ערך לכבוד, אין ערכים בכלל", אמר.
לדבריו, התחושה הקשה אינה קשורה רק למחנה פוליטי אחד. "הסגנון, תרבות הדיון, הדיבור, השקרים, זה לא מעניין אותם. טובת המדינה לא מעניינת אותם", אמר מרגי, והבהיר כי הדברים נאמרים על חברי כנסת "משני הצדדים".
מרגי הוסיף כי הוא חש שותף לפגיעה בחברה הישראלית מעצם הישיבה בכנסת במצבה הנוכחי. "ברגע שאני חבר כנסת, אני שותף לשוד ולגזל הגדול ביותר שאנחנו עושים לחברה הישראלית", אמר. "לא כסף, אנחנו שודדים לה את הגאווה הלאומית, את החוסן ואת הלכידות החברתית".
במהלך הריאיון התייחס מרגי גם למחלוקות סביב הרפורמה המשפטית, וטען כי אף שהוא תומך בעיקרי המהלך, הדרך שבה הוצג לציבור הייתה שגויה. "גם אם תשתה מים, שזה דבר בריא, הרבה הרבה, תקבל הרעלת מים", אמר. לדבריו, "היה צריך להביא פרוסה ועוד פרוסה, צעד אחר צעד. שמנו על השולחן הכול בבת אחת".
לצד הביקורת, מרגי סיפר גם על רגע אופטימי מבחינתו, בעת פרישתו מהכנסת, כשחברי כנסת מימין ומשמאל קמו והריעו לו. "זה מראה שאפשר אחרת", אמר. לדבריו, דווקא הרגע הזה חיזק אצלו את התחושה שמעל המחלוקות קיימת אפשרות לשיח אחר.
צפו בריאיון המלא
מרגי סיפר כי כעת הוא מתכוון להקדיש זמן למשפחתו, לנכדיו, לכתיבה ולעשייה חברתית מחוץ לפוליטיקה. "אני רוצה להמשיך לעשות למען החברה הישראלית ולמען עם ישראל, אבל בפלטפורמה אחרת", אמר.
כשנשאל כיצד היה רוצה את הקדנציה שלו, השיב מרגי במשפט קצר: "שאפשר אחרת".
