השקת מפלגתו של עופר וינטר ושני הסקרים הראשונים שפורסמו מאז הכניסה למרוץ משנים את תמונת המצב בגוש הימין ומציבים בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו דילמה מורכבת: האם וינטר הוא שחקן שיכול להחזיר לגוש מצביעי ימין שאיבדו אמון בממשלה, או דווקא גורם שעלול לפצל את הקולות ולסכן את הגוש כולו.
החשש המרכזי בסביבת נתניהו הוא מתרחיש שבו וינטר ייקח קולות מהמפלגות הקיימות בימין, אך לא יצליח לעבור בעצמו את אחוז החסימה. תרחיש כזה עלול לפגוע גם בסיכוייו של בצלאל סמוטריץ' לעבור את אחוז החסימה ולהוביל לאובדן של אלפי קולות לגוש. במערכת הפוליטית כבר משווים זאת למה שקרה למרצ בבחירות האחרונות – מצב שבו מפלגה שנשארה מתחת לאחוז החסימה פגעה משמעותית בגוש שאליו השתייכה.
לצד זאת, קיים גם חשש פוליטי רחב יותר סביב וינטר. הקרבה שמייחסים לו גורמים פוליטיים לאביגדור ליברמן, ואולי גם לנפתלי בנט, מעוררת שאלות בנוגע למידת המחויבות שלו לגוש הימין בראשות נתניהו. העובדה שבהשקת המפלגה וינטר כמעט שלא התייחס לנתניהו, לצד שילוב דמויות שאינן מזוהות באופן מובהק עם ראש הממשלה, רק מחזקת את סימני השאלה.
מנגד, זו בדיוק הנקודה שבה וינטר מנסה לבנות לעצמו יתרון. הטענה שלו היא שיש ציבור ימני משמעותי שאינו מעוניין להמשיך לתמוך בממשלה הנוכחית, אך גם אינו מוכן לעבור לשמאל. מדובר במצביעים שבוחנים היום דמויות כמו נפתלי בנט, גדי איזנקוט ואולי גם גלעד ארדן, קהל שוינטר מאמין כי הוא מסוגל להחזיר למחנה הימין.
אם אכן יצליח להביא קולות מהצד השני של המפה ולא רק לשאוב אותם מתוך הגוש הקיים, וינטר עשוי להפוך מנכס מסוכן לנכס משמעותי עבור הימין. אלא שבשלב הזה, שני הסקרים הראשונים עדיין אינם מספקים תשובה ברורה לשאלה מהיכן מגיעים המנדטים שלו – וזו תהיה אולי השאלה החשובה ביותר בסקרים הקרובים.
גם לוח הזמנים משחק תפקיד משמעותי. פחות משבועיים נותרו עד לסגירת הרשימות, ובמערכת הפוליטית יודעים שהחלטות דרמטיות מתקבלות לעיתים דווקא בשעות האחרונות. נתניהו כבר הודיע כי הוא שומר שריון אחד ברשימת הליכוד לטובת אפשרות של איחודים בימין, אם יידרש לכך, וסביר כי בתקופה הקרובה יופעל לחץ כבד על כל המפלגות בגוש להימנע מתרחיש של בזבוז קולות.
וינטר, מצדו, בחר במהלך שונה מזה של פוליטיקאים חדשים רבים. במקום לבנות את המפלגה בהדרגה – תחילה שם, לאחר מכן דמות נוספת ורק בהמשך רשימה, הוא שם כמעט את כל הקלפים על השולחן בערב אחד: שם, מסר ורשימה של מועמדים. זו הייתה הצהרת כוח, אבל גם מהלך שמצמצם את מרחב התמרון שלו בהמשך.
כעת השאלה הגדולה היא מה בדיוק מתכוון וינטר כשהוא מדבר על "ימין". האם מטרתו היא להשתלב בגוש הקיים ולהרחיב אותו, או שהוא מנסה לבנות ציר פוליטי חדש שאינו מחויב לנתניהו ויכול בעתיד להתחבר לבנט ולליברמן. במציאות שבה המונח "ימין" הפך רחב וגמיש יותר מאי פעם, זו כבר לא שאלה סמנטית, אלא שאלה שעשויה להכריע את מערכת הבחירות.
הסקרים הבאים יהיו קריטיים. לא רק במספר המנדטים שוינטר יקבל, אלא בעיקר בשאלה ממי הוא לוקח אותם. אם יתברר שהוא מביא קולות חדשים לגוש, נתניהו עשוי לראות בו הזדמנות. אם יתברר שהוא מחליש את הליכוד, סמוטריץ' ומפלגות ימין נוספות – הוא עלול להפוך במהירות לאיום המרכזי על הגוש.
