ממשלת ישראל שוקלת להרחיק נציגים בריטים, וייתכן שגם נציגים ממדינות אירופיות נוספות, ממרכז התיאום הבינלאומי לעזה בקריית גת – בתגובה להחרפת הצעדים והלחצים המדיניים נגד ישראל. לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", בשבועות האחרונים התקיימו דיונים בנושא, ובמסגרתם נשקלו צעדים דומים גם נגד נציגי גרמניה ואיטליה.
מרכז התיאום, שנקרא בעבר המרכז לתיאום אזרחי-צבאי וכיום פועל תחת השם International Gaza Support Center, הוקם כדי לפקח על יישום הפסקת האש ולרכז את הפעילות הבינלאומית סביב רצועת עזה. המרכז פועל מקריית גת בהובלה אמריקנית ובשיתוף צה"ל, ומשתתפים בו עשרות אנשי צבא ודיפלומטים מכ-50 מדינות וארגונים בינלאומיים.
פרסום ראשון: הבלוף של חמאס שנדחה על ידי מועצת השלום
המהלך שנשקל בירושלים מגיע לאחר ששר החוץ גדעון סער הודיע השבוע על הרחקת נציגי הולנד מהמרכז, בעקבות החלטתה להחרים מוצרים ישראליים המיוצרים ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברמת הגולן. מוקדם יותר השנה הורחקו גם נציגי ספרד, בעקבות מה שהוגדר בישראל כ"הטיה אנטי-ישראלית אובססיבית". סער הבהיר אז כי "ישראל לא תאפשר שיינקטו נגדה צעדים ללא תגובה".
גם מול בריטניה נרשמה לאחרונה החרפה משמעותית, על רקע האפשרות שלונדון תאסור סחר במוצרים מיהודה ושומרון והלחץ שהיא מפעילה נגד הרחבת ההתיישבות. בריטניה, גרמניה ואיטליה הצטרפו לכמעט 20 מדינות ולנציבות האירופית במכתב נגד קידום הבנייה בשטח E1 סמוך לירושלים. לאחר ששר החוץ הבריטי אד מיליבנד תקף את ישראל, השיב סער כי לבריטניה אין מקום "להטיף לעם היהודי היכן הוא רשאי לחיות במולדתו ההיסטורית".
"חסל וקפל": איך ישראל באמת צריכה לפעול נגד חמאס בעזה?
לפי שני גורמים ששוחחו עם העיתון, הרחקת נציגים בינלאומיים נוספים עשויה לדרוש את אישורה של "מועצת השלום" בהובלת ארה"ב, שהוקמה בידי הנשיא דונלד טראמפ כחלק מהתוכנית לעתיד הרצועה. גורם אחר דחה זאת והדגיש כי לישראל עומדת הזכות הריבונית המלאה להחליט מי רשאי להיכנס לשטחה ולהישאר בו. גורם ישראלי מסר בתגובה כי לישראל "יחסים טובים עם גרמניה ואיטליה", בעוד גורם איטלקי דחה את האפשרות ששתי המדינות יורחקו.
ברקע, המאמצים להתקדם לשלב הבא של ההסדר בעזה ממשיכים להיתקל בסירוב חמאס להתפרק מנשקו. גם מאמצים בינלאומיים שנעשו בחודשים האחרונים טרם הצליחו להביא לפריצת דרך, בעוד ארגון הטרור ממשיך להחזיק בנשקו. ישראל מצידה ממשיכה לעמוד על דרישותיה הביטחוניות ולפעול נגד איומים ברצועה, במקביל ללחצים המדיניים הגוברים מצד מדינות באירופה.
