משרד האוצר פרסם היום (רביעי) את דוח השכר במערכת הביטחון לשנים 2024-2023, שמציג את נתוני השכר בצה"ל, במשטרה, בשב"ס, במוסד ובשב"כ. מהדוח עולה כי שכרם של משרתי הקבע הצעירים בצה"ל עלה ב-10% בתוך שנה אחת, וב-17% בתוך שנתיים.
לפי הנתונים, השכר הממוצע של משרתי הקבע הצעירים עמד בשנת 2024 על 13,845 שקלים בחודש. במשרד האוצר מציינים כי מדובר בעלייה החדה ביותר שנרשמה בשנה האחרונה מבין גופי הביטחון, בין היתר בעקבות התוכנית הרב-שנתית של צה"ל לשנים 2027-2023, ששמה דגש על תגבור הלוחמים והצעירים, וכן בשל רמת הפעילות הגבוהה בזמן המלחמה.
עם זאת, שכר משרתי הקבע הצעירים עדיין נחשב לנמוך ביותר במערכת הביטחון, בעיקר בשל גילם הצעיר והוותק הנמוך ביחס לבעלי תפקידים ותיקים ובכירים יותר. השכר הממוצע בכלל צה"ל עמד על 18,756 שקלים, במשטרת ישראל על 20,562 שקלים, ובשירות בתי הסוהר על 18,889 שקלים.
בצמרת השכר במערכת הביטחון ניצבות יחידות הסמך, ובהן הוועדה לאנרגיה אטומית, עם שכר ממוצע של 34,315 שקלים. אחריהן נמצאים הגופים החשאיים, המוסד והשב"כ, שבהם השכר הממוצע עומד על 32,225 שקלים. במכון למחקר ביולוגי נרשם שכר ממוצע של 31,932 שקלים.
הדוח מתייחס גם לגידול במספר האזרחים עובדי צה"ל. לפי משרד האוצר, מספרם עלה מכ-6,600 עובדים לפני שלוש שנים לכ-8,000 בשנת 2024. רוב הגידול נרשם בתחומי המודיעין, הסייבר והטכנולוגיה, על רקע צורכי כוח האדם של צה"ל בזמן המלחמה.
נתון נוסף שמופיע בדוח נוגע לפנסיות התקציביות של קציני צה"ל. שווי קצבת הפנסיה התקציבית הממוצעת לקצין מוערך בכ-9 מיליון שקלים, כאשר גיל הפרישה הממוצע עומד על 45 והקצבה החודשית הממוצעת עומדת על 20,019 שקלים.
עוד עולה מהדוח כי שיעור הנשים במערכת הביטחון ממשיך לעלות, אך פערי השכר המגדריים התרחבו במעט בשנת 2024. באוצר מסבירים כי הסיבה המרכזית לכך היא תוספות שכר הקשורות לרמת פעילות ולחימה, שניתנות בעיקר לתפקידי שטח שבהם יש רוב גברי.
