השופט עמית על המאזינים החרדים: "הם באמת אנשים מוזרים"

בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירות נגד מהלכים של שר התקשורת שלמה קרעי, כאשר במרכז הדיון עומדת החלטתו לאפשר לחמש תחנות רדיו – שתי תחנות חרדיות, שתי תחנות ערביות ותחנה בשפה הרוסית – לשדר גם מחוץ לאזורים שבהם הן מורשות לפעול בדרך כלל. קרעי נימק את המהלך בצורך לאפשר לציבורים שונים לקבל התרעות בשעת חירום, אך במהלך הדיון הביעו השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ ספקות בנוגע להצדקה להמשך ההרחבה במצב הביטחוני הנוכחי. עמית אף הציע לעצור את השידורים המורחבים כעת ולהחזירם אם רמת החירום תעלה.

6+

העתירה עוסקת בצווים שהוציא קרעי מכוח חוק הבזק, המאפשרים לחמש תחנות רדיו אזוריות לשדר מעבר לאזורים שבהם הן מורשות לפעול. מדובר בקול חי ובקול ברמה החרדיות, בשתי תחנות ערביות ובתחנה בשפה הרוסית. שר התקשורת נימק את הרחבת השידורים בצורך לאפשר העברת התרעות ומידע לציבורים השונים בשעת חירום.

הרחבת אזור השידור מאפשרת לתחנות להגיע לקהל גדול יותר מזה שהותר להן במסגרת הזיכיון הרגיל, ולכן למהלך יש גם משמעות רגולטורית וכלכלית. סוגיה זו עומדת בלב טענות העותרים, שמערערים על ההצדקה הביטחונית שניתנה לצווים.

6+

ההסבר של משרד התקשורת למהלך היה ביטחוני: בזמן חירום יש צורך לוודא שגם אנשים שמסתמכים על תחנות מסוימות יוכלו לקבל התרעות ומידע חיוני. אלא שהעותרים נגד ההחלטה טוענים כי המצב הביטחוני אינו מצדיק כיום את ההרחבה וכי בפועל מדובר בהטבה משמעותית לתחנות שקיבלו אפשרות להגיע לקהל רחב יותר.

כבר במהלך הדיון היה ניתן לראות כי השופטים מתקשים לקבל חלק מההסברים שניתנו להחלטת השר. ראש ההרכב, השופט יצחק עמית, שאל את נציג השר: "למה אנחנו צריכים שידורים עכשיו? לסבר את האוזן?". נציג השר השיב: "כי אנחנו במצב חירום".

6+

עמית השיב: "אנחנו במצב חירום אבל במצב ירוק. יש ל-10 אלפים איש טלפון כשר אחד בלבד שאנו יודעים שבאחוזים גדולים זה פשוט בלוף. אנחנו מניחים שאין להם שום אמצעי תקשורת אחר, ואותם אנשים עלומים גם במצב של פיקוח נפש לא יהיו מוכנים להאזין לערוץ מורשת. הם באמת אנשים מוזרים".

בהמשך הסביר עמית כי כדי לקבל את ההצדקה להחלטת השר צריך, לדעתו, להסתמך על שורה ארוכה של הנחות: "כדי להגיע לתוצאה שהשר הגיע אליה אני צריך לעבור דרך כל ההנחות האלה וזה קצת קשה לי. וזה בזמן שיש ערוץ ממלכתי שזה התפקיד שלו וכאן אתה נותן הטבה רגולטורית לא פשוטה בכלל בזמן בחירות על סמך 10 הנחות היפותטיות כשאני בזמן ירוק".

6+

בשלב מסוים הציע עמית פתרון פשוט יותר: כל עוד המצב הביטחוני אינו מחמיר, הרחבת השידורים תופסק. אם רמת החירום תעלה, ניתן יהיה להפעיל אותה מחדש. "אני רוצה להציע לאדוני שהשידורים ייפסקו מיד ואם נעבור מרמזור ירוק לאדום נחזיר אותם מיד", אמר עמית לנציג השר. בשלב זה מדובר בהצעה שהעלה השופט במהלך הדיון ולא בהחלטה של בג"ץ. עם זאת, הדברים מעידים על הקושי שמוצא בית המשפט בהצדקה להמשך הפעלת הצווים במצב הנוכחי.

עמותת הצלחה ולובי 99, שעומדות מאחורי העתירה, טוענות כי הסיבה האמיתית להוצאת הצווים אינה ביטחונית. לטענתן, השר ניסה בדרך הזו לעקוף החלטה קודמת של בית המשפט שחסמה מהלך דומה של מועצת הרשות השנייה.

6+

עו"ד ד"ר עינת סולניק, המייצגת את לובי 99, ציטטה דברים שאמר קרעי לאחר הוצאת הצווים: "מיד לאחר שהוציא את הצווים השר עלה לשידור ואמר כי 'סוף סוף רדיו קול חי וקול ברמה יוכלו לשדר בכל הארץ'. קרעי הוסיף שהרחבת השידורים לצפון משמעותית בעיקר בבחירות". סולניק הוסיפה: "לפעמים סמכות לשעת חירום היא רק תירוץ. לא חיי אדם מעניינים את השר, אלא יחסי הון שלטון עיתון מהמקפצה בזמן בחירות".

עמדת נציגת היועצת המשפטית לממשלה הייתה גם היא ביקורתית. לדבריה, כאשר קרעי קיבל את ההחלטה להרחיב את השידורים, לא היה בידיו בסיס עובדתי מספק שהוכיח כי המהלך נחוץ. "אם בוחנים את החלטת השר במועד בו הן ניתנו, באותו מועד הן היו נטולות תשתית עובדתית", אמרה. לדבריה, השר לא קיבל את עמדת פיקוד העורף בדבר הצורך הביטחוני הממוקד.

6+

נציג פיקוד העורף הסביר כי לאחר מספר פגישות משרד התקשורת הציג בפניו מידע שלפיו קיים פער בהעברת המידע לציבור. עם זאת, הוא הבהיר כי פיקוד העורף אינו קובע באיזו תחנה להשתמש או כיצד משרד התקשורת צריך לפתור את הבעיה. "אני לא אגיד לשר לשלם לו לתחנה X או Y, אני לא אגיד לו באיזה תדר. לא נגיד לו באיזה דרך הוא צריך לממש את הסמכות שלו", אמר.

לצד הדיון על תחנות הרדיו, בג"ץ דן בעתירה נוספת הקשורה לשר התקשורת. העתירה עוסקת במינויים למועצת תאגיד השידור הציבורי. עמותת הצלחה ולובי 99 טוענות כי מניעת המינויים למועצה עלולה להביא לכך שלא תוכל לתפקד כראוי, ולמעשה לשתק את פעילותה. מדובר בסוגיה נפרדת מהרחבת שידורי הרדיו, אך שתי העתירות נוגעות למהלכים של שר התקשורת ולהשפעתם על גופי התקשורת בישראל.