נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שיתף השבוע דיווח שלפיו רשות ההגירה והמכס האמריקנית מסרבת לחשוף מסמכים הקשורים לחברת הקונגרס המוסלמית אילהאן עומאר, בטענה שפרסומם עלול להפריע ל"הליכי אכיפה". טראמפ שיתף את הדיווח ללא פרשנות נוספת, אך המהלך עורר מחדש את השאלה האם הרשויות בוחנות את טענות הונאת ההגירה שהועלו נגד עומר לאורך השנים – טענות שהיא מכחישה – והאם הדבר עשוי להתפתח בעתיד לניסיון לשלול את אזרחותה.
טראמפ עצמו כבר קרא מספר פעמים לשלוח את עומאר, שנולדה בסומליה והפכה לאזרחית אמריקאית, בחזרה למדינת הולדתה, אולם נכון לעכשיו לא פורסם על פתיחת הליך רשמי לשלילת אזרחותה או לגירושה.
הצעד הדרמטי של חברת הקונגרס המוסלמית בעיצומה של חקירה
אילהאן עומאר נולדה בסומליה למשפחה מוסלמית. בעקבות מלחמת האזרחים במדינה היא ומשפחתה נמלטו מסומליה, ולאחר תקופה במחנה פליטים הגיעו לארה"ב. עומאר קיבלה אזרחות אמריקאית בשנת 2000 ובהמשך נכנסה לפוליטיקה. כיום היא מכהנת כחברת קונגרס דמוקרטית מטעם מינסוטה ונחשבת לאחת הדמויות המזוהות עם האגף הפרוגרסיבי במפלגה.
עומאר גם הייתה לאחת הנשים המוסלמיות הראשונות שנבחרו לקונגרס האמריקאי, והרקע שלה – מהיותה פליטה מסומליה ועד להפיכתה לנבחרת ציבור בוושינגטון – הפך לחלק מרכזי מדמותה הציבורית.
ואנס תקף את המוסלמית הבכירה בקונגרס: "ביצעה הונאת הגירה"
במקביל, היא הפכה במשך השנים לאחת מיריבותיו הפוליטיות הבולטות של טראמפ. השניים התעמתו פעמים רבות סביב מדיניות ההגירה, מדיניות החוץ והתבטאויותיה של עומאר, וטראמפ תקף אותה שוב ושוב גם סביב מוצאה הסומלי.
בחודשים האחרונים החריף טראמפ את ההתבטאויות נגדה. בינואר 2026 הוא פרסם פוסט שבו קשר את עומאר לפרשת הונאה גדולה במינסוטה וטען כי מדובר ב"הונאה סומלית של 19 מיליארד דולר". טראמפ כינה אותה "חברת קונגרס מזויפת" וטען שהיא שונאת את ארה"ב. לדבריו, עומאר "צריכה להיות בכלא, או עונש גרוע יותר – להישלח בחזרה לסומליה".
נשיא ארה"ב חזר גם בהזדמנויות אחרות על מסרים דומים וקרא "לשלוח אותה בחזרה" או להוציא אותה מארה"ב. עם זאת, ההתבטאויות של הנשיא אינן כשלעצמן הוכחה שעומר ביצעה עבירה ואינן מספיקות כדי לפתוח בהליך גירוש.
ומר היא אזרחית אמריקאית מאז שנת 2000, ולכן לא ניתן פשוט לגרש אותה מארה"ב. כדי שמהלך כזה יהיה אפשרי, יהיה צורך קודם לבטל את אזרחותה בהליך משפטי. שלילת אזרחות מאדם שהתאזרח יכולה להתבצע במקרים מסוימים, למשל אם המדינה מצליחה להוכיח שהאזרחות הושגה במרמה או תוך הסתרת מידע מהותי. במילים פשוטות, נשיא ארה"ב אינו יכול להחליט לבדו שעומאר תישלח לסומליה. כדי להגיע לתוצאה כזו יהיה צורך בבסיס משפטי ובהליך מתאים שבמסגרתו ייבחנו ויוכחו הטענות נגדה.
אחת הטענות שמלוות את עומאר במשך שנים היא שהתחתנה עם אחיה הביולוגי כדי לסייע בענייני הגירה. עומר הכחישה את הטענה בתוקף, והיא לא הוכחה בפסק דין שקבע כי השיגה את אזרחותה באמצעות הונאה.
ההבחנה הזו משמעותית במיוחד כאשר מדברים על אפשרות של שלילת אזרחות. טענה שמופצת בזירה הציבורית או הפוליטית אינה מספיקה בפני עצמה כדי לבטל אזרחות. אם הרשויות יבקשו לעשות זאת, הן יצטרכו להציג ראיות ולעמוד בדרישות המשפטיות להליך כזה.
מוקדם יותר השבוע, שיתף טראמפ ב-"Truth Social" דיווח שלפיו רשויות ההגירה סירבו לשחרר מסמכים הקשורים לעומאר, בטענה שחשיפתם עלולה לפגוע ב"הליכי אכיפה". הדיווח עורר ספקולציות שלפיהן ייתכן שמתנהלת בדיקה או פעילות אכיפה הקשורה לענייני ההגירה שלה.
טראמפ עצמו לא הוסיף בפוסט פרשנות שמבהירה מה משמעות המסמכים או האם הוא יודע על הליך מסוים שמתנהל נגדה. לכן, עצם העובדה שמסמכים לא פורסמו אינה מוכיחה שעומאר ביצעה עבירה, וגם אינה מוכיחה שהממשל החל לפעול לשלילת אזרחותה. ההתפתחות מקבלת משמעות נוספת משום שממשל טראמפ מגביר באופן כללי את השימוש בהליכי שלילת אזרחות נגד אנשים שהתאזרחו בארה"ב, במקרים שבהם נטען כי האזרחות הושגה במרמה או שלא כחוק.
