אם נוסע רגיל מגיע לתחנת רכבת ומגלה שמעלית לא עובדת, הוא כנראה ימצא דרך אחרת להגיע לרציף. אבל מה קורה לנוסע בכיסא גלגלים? עבורו, מעלית מקולקלת יכולה פשוט לסגור את הדרך לרכבת. ואם גם הסיוע שתואם מראש לא מחכה לו הוא עלול למצוא את עצמו מחפש תחנה אחרת.
3+למערכת הגיעו מקרים של נוסעים שמספרים כי כדי לנסוע ברכבת הם צריכים לתאם מראש עובד או פקח שיסייע להם. לפעמים התיאום נשכח, לפעמים משהו משתבש בדרך, וכשהם מגיעים לתחנה הם נאלצים לאלתר. במקרים שבהם המעלית אינה פועלת, הפתרון יכול להיות פשוט לנסוע לתחנה אחרת ולקוות ששם המצב יהיה טוב יותר.
ואז מגיעים לקרון שאמור לפתור את הבעיה הקרון הנגיש. כך מספרת לנו עו״ד לירון אבלי עו״ד לנגישות ומקרקעין, שזו אחת הבעיות הגדולות. הקרון שמיועד לנגישות מסתבר שהוא מיועד גם לאופניים ולקורקינטים. בשעות העומס, השילוב הזה עלול להפוך את הקרון למקום צפוף שבו אופניים וקורקינטים תופסים את השטח שאמור לאפשר לנוסע בכיסא גלגלים להתמקם ולנוע בבטחה.
במקרים מסוימים, נוסעים מספרים, אופניים וקורקינטים נקשרים למעקות וחוסמים חלק מהמעבר. התוצאה די אבסורדית: יש קרון שמוגדר נגיש, אבל הדרך אליו ובתוכו יכולה להיות חסומה דווקא בגלל השימושים שמותרים בו.
3+עוד מספרת עו"ד אבלי על מקרים שהגיעו אליה, ברכבות החד-קומתיות הבעיה מורגשת במיוחד. "המעבר הצר והארוך עלול להפוך למסלול מכשולים, ונוסעים בכיסאות גלגלים עלולים להישאר ליד הדלת לאורך הנסיעה. גם הגישה לשירותים הנגישים הופכת במצב כזה למסובכת, ובנוסף נטען כי אין אמצעי קשירה מתאימים לכיסאות גלגלים. אין לזה מענה. אנשים סוגרים מעברים עם קורקינטים ואופניים, חוסמים שירותים. אין פיקוח ואין עזרה נכים חסרי אונים במעברים".
והבעיה מתחילה עוד לפני העלייה לרכבת: מכונות התשלום והתיקוף אינן תמיד נגישות לנוסעים בכיסאות גלגלים ולנמוכי קומה, כך שגם רכישת כרטיס או תיקוף עלולים לדרוש עזרה מאדם אחר. כבר ב-2019 הודיעה רכבת ישראל כי תפעל לאסור קשירה של אופניים וקורקינטים בקרון הנגיש. בפועל, לטענות שהגיעו למערכת, התופעה עדיין קיימת.
בסוף, זו לא רק שאלה של נגישות. אם נוסע צריך לבדוק שהמעלית עובדת, לתאם פקח, לוודא שאין חסימה בקרון ולהכין תוכנית חלופית למקרה שמשהו ישתבש עד כמה באמת מדובר בתחבורה ציבורית שפתוחה לכולם?
עוד אומרת עוד" אבלי כי "בעקבות תקופה ארוכה של פניות ותיעוד מצד נוסעים, הנחתי בפני הנהלת רכבת ישראל מסמך ממוקד ומעשי, המעוגן בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובתקנות הנגישות לשירותי תחבורה ציבורית, ובו דרישות מוגדרות: קרון ייעודי שאינו משמש במקביל לאופניים ולקורקינטים; מנגנון תיאום נסיעה שעובד בפועל ולא רק על הנייר; ציוד העלאה תקין ובטוח ברציפים; נוכחות פקח בקרון לאורך הנסיעה; ומכונות תשלום ותיקוף שניתן להפעיל גם מכיסא גלגלים.
הנהלת הרכבת קיימה שולחן עגול פתוח לציבור, ובמהלכו אף נשמעה התחייבות מצד מנכ״ל החברה לביצוע השינויים עד תחילת 2026. המפגש התקיים לפני למעלה משנה וחצי, המועד שנקבע חלף לפני כשמונה חודשים והשינויים שהובטחו לא בוצעו. מפגש אינו תוצאה, והצהרה אינה נגישות.
אמשיך לפעול בעניין עד שחוויית הנסיעה תהיה שוויונית הלכה למעשה".
3+תגובת רכבת ישראל "רכבת ישראל היא אמצעי התחבורה הציבורית המונגש ביותר ורק לאחרונה נשבר שיא נסיעות של נוסעים עם מוגבלויות עם 8,800 נוסעים עם מוגבלויות בחודש יולי. אנו מבקשים מנוסעינו הזקוקים לסיוע, לבצע תיאום נסיעה מראש בערוצי השירות השונים, לטובת היערכות ושירות מיטבי. מבדיקה שעשינו עלה כי בעת הגעת הנוסע ללא תיאום, הייתה תקלה נקודתית במעלית, אשר תוקנה כעבור זמן קצר. לנוסע הוצעו חלופות שירות כגון מונית מיוחדת.
רכבת ישראל נמצאת בעיצומה של תכנית רכש של קרונות ייעודיים לרוכבי אופניים, הכוללים מתקני עגינה לאופניים וקורקינטים. עד כה נקלטו 40 קרונות אופניים, ועד לסוף השנה צפויה רכבת ישראל לסיים קליטה של 41 קרונות נוספים. על מנת לשפר את חוויית השירות, בשנה האחרונה הוסיפה רכבת ישראל אפשרות לאתר את מיקום הקרון הייעודי והקרון הנגיש באמצעות היישומון, עוד לפני העלייה לרכבת."
