העפיפונים שחצו מרצועת עזה אינם צעצועים תמימים. הם בלוני ניסוי של האויב: בדיקה של הערנות הישראלית, מדידה של זמני התגובה וניסיון לברר האם ישראל חוזרת בהדרגה לאותה מדיניות מסוכנת של הכלה, הבלגה ותירוצים. אסור לנו ליפול שוב למלכודת הזאת.
השבעה באוקטובר לא התחיל באותו בוקר ארור. הוא התחיל שנים קודם לכן, כאשר ישראל התרגלה לבלונים, לעפיפוני תבערה, להפרות סדר, להתקרבות לגדר ולירי "מוגבל". בכל פעם נמצא הסבר חדש מדוע לא כדאי להגיב. בכל פעם סיפרו לנו שחמאס מורתע, שהוא מעוניין בשקט ושהאירוע "נקודתי". כך נבנתה הקונספציה, פשרה אחר פשרה, הבלגה אחר הבלגה. את המחיר שילמו תושבי העוטף וכל עם ישראל.
עפיפון נוסף חצה מעזה, ובעוטף מזהירים מ"מודל חיזבאללה"
לכן, אחרי השבעה באוקטובר, דין עפיפון כדין טיל. לא משום שכל עפיפון הוא בהכרח נשק קטלני, אלא מפני שכל חדירה מעזה לשטח ישראל היא הפרת ריבונות, ניסיון לבחון את גבולות התגובה ואיום שאסור להתרגל אליו. חמאס שולט ברצועה, ולכן הוא חייב לשאת באחריות לכל מה שיוצא ממנה. אם עפיפון חוצה מעזה, הכתובת היא שלטון חמאס. מי שרוצה למשול ברצועה, יישא גם במחיר על כל פעולה היוצאת ממנה.
התגובה הישראלית צריכה להיות מהירה, מוחשית ומרתיעה. לא הבטחה שהאירוע "ייבדק", ולא המתנה לפעם הבאה. יש לאתר את המשגרים, לסכל את התופעה ולגבות מחמאס מחיר צבאי ותשתיתי כואב. המטרה איננה להיגרר למלחמה בגלל כל עפיפון, אלא למנוע מלחמה גדולה באמצעות הרתעה ברורה כבר באירוע הראשון.
התוכנית המסוכנת של חמאס מאחורי שיגור העפיפונים מעזה
הכלל חייב להיות פשוט: מעזה לא יוצא דבר לעבר ישראל בלי תגובה. לא טיל, לא רחפן, לא בלון ולא עפיפון. אין יותר אמצעים תמימים ואין אירועים שאפשר להחליק. מי שבוחן את הגבול הישראלי צריך לפגוש מולו מדינה דרוכה, נחושה ובלתי צפויה בעוצמת תגובתה. הרתעה אינה נוצרת באמצעות נאומים ופוסטים ברשתות. היא נוצרת כאשר האויב יודע שכל פעולה תעלה לו יותר ממה שיוכל להרוויח ממנה. כאשר על כל ניסיון לבדוק את ישראל מגיעה תגובה שמבהירה: אל תנסו אותנו שוב.
נגמרו ימי הסבלנות. נגמרה מדיניות ההכלה. נגמרה התקופה שבה האויב מתקדם צעד אחר צעד, וישראל ממתינה עד שהאיום הופך לאסון. המסר מעתה חייב להיות חד: מי שישגר עפיפון, יאבד נכס. מי שיבחן את הגבול, יפגוש אש. ומי שינסה להחזיר את ישראל לשישה באוקטובר, יגלה שישראל של אחרי אינה מבליגה, אינה מהססת ואינה מעניקה הזדמנות שנייה. עם ישראל אינו עוד מגרש הניסויים של חמאס. בעזה צריכים להפנים: איתנו לא משחקים.
