שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הכריז אמש (שני) על סנקציות חדשות נגד כ-60 גורמים, ישויות וכלי שיט הקשורים לאיראן, והציג מהלך רחב יותר שמטרתו לבודד את המשטר האיראני מהמערכת הכלכלית העולמית. עם זאת, האזהרה המרכזית שלו הייתה דווקא למדינות שממשיכות לקיים קשרים כלכליים עם טהרן: נתקו את הקשרים עם איראן, או שתיענשו גם אתן.
🚨 Scott Bessent just gave an ULTIMATUM to ANY AND ALL countries who engage economically with Iran
Including being REMOVED from the US dollar system.
"Those who stand with the United States will reap the rewards of our partnership. Those who tether themselves to the Iranian… pic.twitter.com/LC1hzTt7qt
— Nick Sortor (@nicksortor) August 24, 2026
במשך ימים העלו טראמפ ובכירים בממשלו את רף הציפיות לקראת ההכרזה. טראמפ כתב ברשת "Truth Social" כי ארצות הברית נערכת ל"לוחמה כלכלית חסרת תקדים", ובסנט עצמו הצהיר כי המטרה היא "למוטט את המשטר". מעבר לכך, בטור שפרסם השר בעיתון ה"פייננשל טיימס" לפני ההצהרה נכתב כי ארצות הברית מתכנסת ל"שלב הסופי" וכי "עם שחר מתחיל ה-'D-Day' הכלכלי, המתקפה הפיננסית הגדולה ביותר אי פעם".
אלא שאז התברר כי המהלך המרכזי אינו הפעלה מיידית של סנקציות משניות על מדינות שמנהלות עסקים עם איראן, אלא איום מדורג שנועד להפעיל עליהן לחץ. בסנט אמר כי המהלך יחריף בהדרגה "עד שאיראן תישאר לבד" ותיאלץ לבחור בין בידוד כלכלי מוחלט לבין פשרה במשא ומתן. אך כאשר נשאל מדוע ארה"ב אינה מענישה כבר כעת את מי שממשיכות לסחור עם איראן – ענה השר כי להפעלת הסנקציות המשניות באופן מיידי עלולות להיות השלכות כבדות על הכלכלה העולמית.
"אנחנו נותנים לכולם הזדמנות לתקן התנהגות רעה", אמר בסנט. "למה שארצה לפוצץ את המערכת הפיננסית הגלובלית? אנחנו מאמינים שחשוב ליישר קו ולתת לאנשים תקופת תיקון, אבל הם צריכים לדעת שזה יתקדם במהירות גדולה ושאנחנו רציניים". בסנט הדגיש כי סנקציות משניות הן "כוח חזק מאוד", וכי ארצות הברית אינה מתייחסת לשימוש בהן בקלות. לדבריו, מדובר ב"יריית אזהרה" למדינות ולגופים שמסייעים לאיראן להמשיך לקיים פעילות מסחרית ופיננסית.
עם זאת, בסנט לא נקב בדד-ליין ברור ולא פירט אילו מדינות נמצאות על הכוונת. הוא גם נמנע מלהשיב אם האיום כולל את סין, שממשיכה בשנים האחרונות לקיים קשרים כלכליים עם איראן ולהתעלם מחלק מהסנקציות האמריקאיות. לפי דיווחים שונים, ברשימת הגורמים שעליהם הוטלו הסנקציות החדשות לא נכללו מוסדות פיננסיים סיניים שסייעו בעבר לאיראן לעקוף מגבלות.
ברקע הדברים עומד החשש בוושינגטון מהתנגשות כלכלית נוספת עם בייג'ינג. הטלת סנקציות על מוסדות סיניים עלולה להצית מלחמת סחר חדשה בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם – כאשר גם המטרה להפוך את סין לצרכנית של נפט אמריקאי במקום איראני נמצאת על הפרק.
בסנט רמז כי עד סוף השבוע צפויה "הודעה משמעותית" על סנקציות נגד מוסד פיננסי גדול, אך לא חשף את זהותו. לצד זאת הוא הזכיר את בנק מלי, בנק ממשלתי איראני שלו סניפים וחברות-בת במספר מדינות, ואמר כי כל סניף שלו "חייב להיסגר", אחרת יסתכן בהוצאה ממערכת הדולר האמריקאית.
באיראן הגיבו בזלזול להכרזה. יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף טען כי "האמריקנים יודעים שאיש אינו מאמין להגזמות הפרועות שלהם", והוסיף כי שותפות הסחר של איראן אינן מייחסות חשיבות להצהרות האמריקניות. גם שר האוצר האיראני עלי מדאני זאדה טען כי טהרן נערכה מראש לצעדים החדשים: "הסנקציות האמריקניות ייכשלו הפעם בניסיון לנתק את עורקי הכלכלה שלנו, בדיוק כפי שנכשלו בעבר".
לא מדובר בדבר חדש מבחינת איראן, שכן היא מתמודדת עם סנקציות כלכליות אמריקאיות במשך עשרות שנים, עוד מאירועי המהפכה האסלאמית ב-1979. כמובן שבאיראן לא מתלהבים מהמהלך האמריקאי, אך מהצד השני גם לא מראים סימנים של שינוי תפיסתי, כשבזמן שהריאל האיראני כבר הפך למטבע החלש בעולם – המטרה לחזק את הצבא והנשק נשארה עליונה.
