רוב הנשאלים סבורים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל נכון בהתמודדות עם האיום הטורקי המתפתח בסוריה, וכמעט שלושה מכל ארבעה תומכים בתקיפה עוצמתית של חמאס בתגובה לאיום העפיפונים והרחפנים מעזה – כך עולה מסדרת סקרים של חדשות 14 שפורסמה הערב (שני) במהדורה. הסקרים עסקו גם באיראן, באבטחת גדי איזנקוט, בעתידן של המפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה ובהתנהלות השר איתמר בן גביר.
בשאלה "האם לדעתכם ראש הממשלה נתניהו פועל נכון כדי להרחיק את האיום הטורקי שמתפתח בסוריה?", השיבו 53% בחיוב, לעומת 33% שסברו כי אינו פועל נכון. 14% השיבו שאין להם עמדה. הנשאלים התבקשו גם להעריך מה עמד מאחורי החלטת הקבינט לתקוף בסוריה. 50% סברו כי מדובר בשיקולים מבצעיים, לעומת 42% שייחסו את ההחלטה לשיקולים פוליטיים. 8% לא הביעו עמדה.
פער גדול יותר נרשם בשאלה כיצד צריכה ישראל להתמודד עם איום העפיפונים והרחפנים מעזה. 74% מהנשאלים השיבו כי ישראל צריכה לתקוף בעוצמה את חמאס, בעוד 23% העדיפו פעולה מדינית שתביא להפסקת האיום. 3% בלבד לא הביעו עמדה.
הסקרים בחנו גם את תוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להטיל מצור כלכלי חונק על איראן. 42% מהנשאלים מעריכים כי התוכנית תצליח, לעומת 30% שסבורים שהיא תיכשל. שיעור משמעותי של 28% השיבו שאינם יודעים.
שתי שאלות הוקדשו לסוגיית אבטחתו של גדי איזנקוט. כשנשאלו מה לדעתם עמד מאחורי הבקשה מהשב"כ לאבטח אותו, 60% השיבו כי מדובר בשיקולי ביטחון אישי אמיתיים. מנגד, 29% סברו שהמניע היה נראות לצורך קמפיין הבחירות, ו־11% השיבו שאינם יודעים. בשאלה האם ראש השב"כ צדק בהחלטתו שלא לאבטח בשלב זה את איזנקוט, 56% קבעו כי טעה, לעומת 28% שסברו כי צדק. 16% לא הביעו עמדה.
הסקרים עסקו גם במפלגות הקטנות שלפי רוב הסקרים אינן עוברות בשלב זה את אחוז החסימה. 45% מהנשאלים סברו כי עליהן להתאחד, בעוד 42% השיבו שעליהן לפרוש מהמרוץ. 9% חושבים שעליהן להתמודד עד הסוף ו-4% לא הביעו עמדה.
כאשר נשאלו מי צריך לעמוד בראש מפלגה אחת, במקרה שבו ניתן יהיה להקים רק רשימה אחת שתעבור את אחוז החסימה, חילי טרופר הגיע למקום הראשון עם 30%. אחריו עופר וינטר עם 17%, משה פייגלין עם 9%, בני גנץ וגלעד ארדן עם 8% כל אחד. 22% השיבו "אף אחד מהם", ו־6% לא ידעו להשיב.
נתון בולט נוסף נרשם בשאלה שעסקה בשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הנשאלים התבקשו להשיב האם התנהלותו בסוגיות ביטחוניות ומדיניות תורמת למעמדה של ישראל בעולם או פוגעת בו. 66% השיבו כי היא פוגעת במעמדה של ישראל, לעומת 19% שסברו שהיא תורמת. 10% השיבו כי אינה משפיעה, ו־5% לא הביעו עמדה.
