יש ריחות שאנחנו מצפים לאהוב: קפה, עוגיות או פרחים. אבל יש גם ריחות שקשה להסביר את המשיכה אליהם. דלק, פלסטיק חדש, ספרים ישנים ואפילו כלור יכולים לעורר אצל אנשים תחושה נעימה.
המשיכה לריחות האלה לא תמיד קשורה לריח עצמו. לפעמים היא נובעת מהזיכרונות שהם מעוררים, מההקשר שבו אנחנו פוגשים אותם או מהאופן שבו המוח מפרש אותם. אז מה בדיוק עומד מאחורי הריחות המוזרים האלה?
- דלק: ריח הדלק מגיע מחומרים שמתאדים ממנו לאוויר. עבור חלק מהאנשים, הריח הזה דווקא מאוד נעים. אחת הסיבות יכולה להיות הזיכרונות שהריח מעורר. תחנת דלק, נסיעות משפחתיות או טיולים יכולים ליצור קשר בין הריח לבין חוויות חיוביות. עם הזמן, המוח עשוי לקשר את הריח עצמו לתחושה הנעימה.
- ספרים ישנים: לספר ישן יש ריח שקשה לטעות בו. הוא מגיע מהחומרים שבנייר ובדיו, שמשתנים ומתפרקים בהדרגה לאורך השנים. התהליך הזה יוצר ריחות שמזכירים לעיתים וניל, עץ או אדמה.
- גשם: אחד הריחות האהובים ביותר מופיע דווקא אחרי שהגשם מתחיל לרדת. יש אפילו שם לתופעה: פטריכור. טיפות הגשם פוגעות בקרקע ומשחררות לאוויר חומרים שנמצאים באדמה ובצמחים. התוצאה היא הריח הטרי שאנחנו מזהים מיד אחרי הגשם.
- כלור: הריח של בריכה אולי נשמע כמו משהו שאי אפשר להתגעגע אליו, אבל אנשים רבים דווקא אוהבים אותו. באופן מפתיע, הריח המוכר לא מגיע רק מהכלור עצמו. הוא נוצר כאשר הכלור מגיב עם חומרים שנמצאים במים, כולל זיעה ושמנים מהגוף.
אז למה אנחנו אוהבים ריחות מוזרים?
העדפה של ריח לא נקבעת רק לפי מה שנמצא באוויר. המוח מחבר בין ריחות לבין מקומות, אנשים, תקופות וחוויות. לכן אותו ריח יכול להיות נעים לאדם אחד ולאדם אחר פחות. במילים אחרות, לפעמים אנחנו לא באמת אוהבים את הריח – אנחנו אוהבים את מה שהוא מזכיר לנו.
