הכלכלה הקנדית עומדת בפני מבחן כלכלי מורכב, לאחר שראש הממשלה מארק קרני בחר לדחות הסכם סחר עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והעדיף לספוג את המחיר של מכסים חדשים – בשיעור של 50%. בכך, הכלכלה הקנדית מסתכנת בעליית האינפלציה ל-4% ובאובדן של כ-90,000 מקומות עבודה.
אחרי קריסת השיחות: קנדה משיבה אש למכסים של טראמפ
ממשל ארה"ב הטיל את המכסים לאחר קריסת שיחות הסחר בין המדינות. המכסים האמריקניים פוגעים בייבוא קנדי בשווי 28 מיליארד דולר, וכוללים בירה, משקאות חריפים, גבינות ומוצרי חלב נוספים, עץ וחומרי בנייה, חלקי רכב, מלט, ציוד אלקטרוני, יין ואף מקלות הוקי. קרני טען כי ארה"ב "ביקשה יותר מדי והציעה מעט מדי", בעוד נציג הסחר האמריקני ג'יימיסון גריר האשים את קנדה ב"דרישות חדשות ונסיגות".
המכה מגיעה בעיתוי רגיש עבור הכלכלה הקנדית כולה. לאחר התכווצות ומיתון בשנת 2025 בעקבות סבב המכסים האמריקאי הראשון, הכלכלה צמחה ב-0.8% ברבעון השני של 2026, בעוד שיעור האבטלה ירד ל-6.4% ביולי – הרמה הנמוכה ביותר מזה שנתיים. עם זאת, האינפלציה החלה לעלות, מה שהופך את כושר ההשתכרות ויוקר המחיה של משקי הבית לתורפה מרכזית עבור הממשלה.
הבעיה המרכזית טמונה בהסתמכות הכבדה של קנדה על השוק האמריקאי. ארצות הברית היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של המדינה, וקנדה זקוקה לשנים כדי לגוון את היצוא שלה ולבנות את התשתית הנדרשת כדי להגיע לשווקים חדשים. בעוד שגיוון זה הוא בחירה אסטרטגית הכרחית, עלויות ההשקעה שלו גבוהות, ובאופן פרדוקסלי, התמרץ הטוב ביותר להשקעה כזו הוא דווקא הסכם סחר יציב עם ארצות הברית עצמה.
הסלמה זו מגיעה לאחר שפרובינציות קנדיות כבר הסירו מוצרי אלכוהול אמריקניים ממדפיהן במרץ 2025, בתגובה למכסים קודמים שהטילה ארה"ב. מלחמת הסחר צפויה להעלות את מחירי המוצרים עבור הצרכנים האמריקניים, ועלולה להשפיע באופן ניכר על מדינות גבול כמו מישיגן, שקנדה היא שוק הייצוא העיקרי שלה.
