התקשורת הטורקית פרסמה היום (ראשון) אזהרה לקפריסין הטוענת כי ישראל מנסה להשתלט על האי. למרות שמדובר במעשה הגיוני שיעשה העיתון הטורקי "הורייט", אשר נוטה לתקוף את ישראל לעיתים קרובות, העיתון הדגיש בפרסום דווקא מחקר שפורסם בתקשורת היוונית. אותו מחקר טוען כי הנוכחות הישראלית באי אינה ניתנת עוד להסברה אך ורק באמצעות השקעות כלכליות – אלא כ"התנחלות שקט".
בטורקיה הדגישו כי ישראלים הפכו לאחת מקבוצות הקונים הזרים המשמעותיות בלרנקה, לימסול ופאפוס. לרנקה, בפרט, תוארה כאחד האזורים שבהם השינוי בנוכחות הישראלית הוא הבולט ביותר. בנוסף להשקעות נדל"ן, הרחבת התשתית החברתית, המסחרית והדתית עבור הקהילה הישראלית והיהודית הובלטה אף היא כנושא מרכזי.
לטענת המחקר, פתיחת בתי ספר, בתי חב"ד (אותם כינו מקומות פולחן), עסקים והקמת תשתיות שונות המספקות את צורכי הקהילה היהודית צריכות להבהיר לקפריסין כי הישראלים הגיעו לשם כדי להישאר. לבסוף, בשתי המדינות טענו שהושמעו אזהרות כי אם המצב הנוכחי יימשך, הוא עלול לפגוע בקבלת היחסים בין ישראל לקפריסין על ידי הציבור המקומי.

השלט של איזנקוט בקפריסין, והסערה: "מראה כמה ישראלים יש פה"
המחקר היווני מגיע לאחר שלאחרונה תועד שלט חוצות של גדי איזנקוט ומפלגת ישר! שהוצב באי שבים התיכון. על גבי השלט, שנכתב בעברית, הופיעה תמונתו של איזנקוט לצד הכיתוב: "ישראלים, סעו בשלום. מגיע לכם".
הפרסום, שהופנה ככל הנראה לאלפי הישראלים השוהים בקפריסין, עורר תגובות רבות ברשתות החברתיות ובתקשורת המקומית. במוקד הדיון עמדה השאלה האם ראוי לאפשר קמפיין בחירות של מדינה זרה בשטח קפריסין, במיוחד בתקופה שבה מספר הישראלים השוהים באי גבוה במיוחד.
זו אינה הפעם הראשונה שטורקיה מזהירה את קפריסין בצורה זו או אחרת. כבר בחודש מאי התקשורת הטורקית פרסמה אזהרה אנטישמית לממשל הקפריסאי לפיה האי שלהם נכבש בהדרגה על ידי ההמון הישראלי. בטורקיה טענו זאת בעקבות מספר חברות נדל"ן ישראליות שהחלו לקנות בחשאי כפרים קפריסאים נטושים כגושי נדל"ן שלמים.
האזהרה הטורקית ציינה דיווח אנטישמי לפיו חברת נדל"ן ישראלית מנעה מתושבים מקומיים מלהגיע לכנסייה באחד מהכפרים שננטשו, דיווח שהובהר בנוסף כ"פייק" משום שהכנסייה המדוברת הייתה באמצע אתר בנייה והכניסה אליה נמנעה מסיבות בטיחותיות.
למרות זאת, הדיווח הצליח לעשות שם רע וגרם לפוסטים רבים ברשתות החברתיות בקרב קפריסאים שכתבו כי "ליהודים אסור להיכנס לכפר שלנו, הם יהרסו את הכנסייה שלנו". חשוב לציין בנוסף כי הכפר המדובר ננטש בשנות ה-80 ואין בו תשתית חשמל, מים ודרכים שמישות.
יחסי טורקיה וקפריסין מוגדרים על ידי סכסוך טריטוריאלי עמוק שהחל בפלישה הטורקית ב-1974, אשר פיצלה את האי לדרום יווני המוכר בינלאומית ולצפון טורקי המוכר על ידי אנקרה בלבד. בשל התהדקות הברית האסטרטגית והביטחונית בין קפריסין לישראל, טורקיה מנסה בכל כוחה לפגוע בקשר שנחשב בעיניה לאיום ישיר על השפעתה באזור.
