דלג לתוכן הראשי
האם היחפנים יודעים משהו שאנחנו לא? הסיבה שכדאי ללכת יחפים

האם היחפנים יודעים משהו שאנחנו לא? הסיבה שכדאי ללכת יחפים

דסק C14
דסק C14

מחשבות יתר, תחושת הצפה, וקשיי ריכוז: אם המושגים האלו מוכרים לכם (וגם אם לא) קחו המלצה לטכניקות מקרקעות שיכולות לעזור לכם להחזיר את תשומת הלב לגוף ולרגע הנוכחי - החל מהתמקדות בנשימה ובחושים ועד למגע ישיר של כפות הרגליים עם הקרקע


אז, מאין הגיע אלינו המושג "קרקוע", מה פירושו, ולמה יותר ויותר אנשים מתחילים להשתמש בו? קרקוע, או Grounding, מגיע אלינו מתוך המילה – קרקע. הקרקוע הוא שם למגוון טכניקות שנועדו להחזיר את תשומת הלב שלנו להווה, דרך הגוף והחושים. במקום להיסחף עם רצף המחשבות, אנחנו מפנים את הקשב למה שאנחנו רואים, שומעים ומרגישים ברגע הזה. הרעיון פשוט: כשאנחנו עסוקים במה שקורה סביבנו ובתחושות הגוף, יש לנו עוגן ממשי שאליו אפשר לחזור גם כשהמחשבות ממשיכות לרוץ.

overthinking קווים לדמותו | צילום: שאטרסטוק

נשמע מבטיח, אבל מה עושים בפועל?

אז הנה לכם כמה דרכים מומלצות להתקרקעות כהלכתה: הדרך המומלצת ביותר להתקרקע היא פשוט לחזור אל האדמה. בתוך שגרה שבה אנחנו מבלים שעות מול מסכים, עובדים ורצים ממשימה למשימה, לפעמים כל מה שצריך הוא לקחת הפסקה, לחלוץ נעליים ולהניח את כפות הרגליים על הדשא, החול או האדמה. המגע עם הקרקע מאפשר לעצור לרגע, להרגיש את הגוף והסביבה ולהפנות את תשומת הלב בחזרה לכאן ולעכשיו.

נעליים הן אוברייטד | צילום: שאטרסטוק

ומה לגבי ההשפעה של התקרקעות על הגוף? זוג חוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס בחנו את הקשר בין מגע עם הקרקע במהלך השינה לבין רמות הקורטיזול, הורמון הקשור בין היתר לתגובת הגוף לסטרס. החוקרים דיווחו על ירידה ברמות הקורטיזול, ועל שינויים בדפוס הפרשת ההורמון אצל הנבדקים. המחקר כלל 12 משתתפים בלבד, ולכן נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע אם מדובר בהשפעה עקבית.

מעדיפים להשאיר את הנעליים?

למזלכם ישנן עוד מספר דרכים להתקרקע: גם הנשימה יכולה לשמש עוגן. אין צורך לנסות לנשום בצורה "מושלמת" או להכריח את עצמכם להירגע. פשוט שימו לב לאוויר שנכנס ויוצא, לתנועה של בית החזה או הבטן ולתחושה של הנשיפה. בכל פעם שהמחשבות נודדות, אפשר בעדינות להחזיר את הקשב לנשימה.

אחת, שתיים, שלוש, לנשום | צילום: שאטרסטוק

לפעמים אפילו מספיק לעבור לחדר אחר, לצאת למרפסת או פשוט לצאת החוצה לכמה דקות. הטבע מזמין אותנו להשתמש ביותר חושים בבת אחת – להרגיש את האוויר, לשמוע את הקולות סביבנו, לראות את הצבעים ולשים לב למגע של הקרקע מתחת לרגליים. לא תמיד צריך לעשות משהו מיוחד: לפעמים עצם העצירה והנוכחות בסביבה הן התזכורת שהגוף צריך.

בשורה התחתונה, קרקוע לא דורש לעצור את המחשבות או לפתור את כל מה שמעסיק אותנו, אלא לעצור לכמה רגעים ולהחזיר את תשומת הלב למה שכבר נמצא כאן – לנשימה, לחושים, לגוף או לקרקע שמתחת לרגליים. דווקא החזרה לדברים הפשוטים והמורגשים יכולה לשמש לנו קרקע יציבה בתוך יום מציף.