סא"ל במיל' עמית יגור התייחס הבוקר (ראשון) בריאיון לתוכנית "ישראל הבוקר", בהגשת שרה בק, למצב באיראן ולמאבק מול ארה"ב, וטען כי אחד הקלפים המרכזיים של טהרן נחלש משמעותית. לדבריו, האמריקנים הצליחו לנטרל במידה רבה את האיום במצר הורמוז, בזמן שהמשטר מתמודד עם מצוקה פנימית וחושש מתסיסה בקרב הציבור. בהמשך התייחס גם לטורקיה וטען כי אנקרה מנסה לתפוס את המקום שאיראן מילאה באזור לפני המלחמה.
יגור תיאר את המצב הנוכחי בין איראן לארה"ב כמעין מלחמת התשה, אך הדגיש כי יחסי הכוחות אינם מאוזנים. לדבריו, הצהרתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנוגע למצר הורמוז משקפת במידה רבה את המציאות שנוצרה באזור. "המאבק כרגע יש סוג של מלחמת התשה, מה שנקרא מאבק שרירי הבטן של שני הצדדים, כאשר ברור שזה לא מאבק מאוזן. אני דווקא, לפחות מהדיווחים שאני קורא, ההצהרה של טראמפ על מצרי הורמוז כשטח אמריקאי היא די נכונה לאמת דה-פקטו למה שקורה".
לטענתו, וושינגטון הצליחה לפגוע באחד ממנופי הלחץ המשמעותיים ביותר שהיו בידי טהרן. "ארצות הברית הצליחה כנראה בתקופה האחרונה לנטרל את העוקץ המרכזי של איראן, שזה היה בעצם מצרי הורמוז. לא סתם אנחנו לא שומעים יותר על מצרי הורמוז בצורה מאוד קולנית בדיווחים בתקשורת, אולי כי נרמלנו את העסק הזה".
יגור הוסיף כי להערכתו נפתח הנתיב הדרומי הסמוך לעומאן, לאחר טיפול במוקשים שהיו באזור. לדבריו, זרימת הנפט נמשכת, אף שהיקפה נמוך מהמצב שקדם למלחמה, כאשר חלק מהפער מושלם באמצעות נתיבים יבשתיים.
כשנשאל האם גם איראן מצליחה להוציא נפט דרך הים, טען יגור כי יכולתה לעשות זאת מוגבלת וכי היא נשענת ככל הנראה על דרכים יבשתיות. "האיראנים מה שהם מצליחים להוציא זה כנראה בדרכים יבשתיות. לא… הם לא שוברים את המצור האמריקאי, המצור האמריקאי הוא די קשיח במובן הזה".
לדבריו, האמריקנים לא ביטלו לחלוטין את יכולתה של איראן להשתמש בהורמוז כאמצעי לחץ, אך החלישו אותה באופן משמעותי. "ארצות הברית בעצם ניטרלה את המוקש המרכזי, או את העוקץ המרכזי באסטרטגיה האיראנית שזה היה הורמוז – לא ניטרלה לחלוטין, אבל בוא נגיד ב-80% כן".
לצד ההתפתחויות במצר הורמוז, יגור הצביע על המצב בתוך איראן כגורם מרכזי שמטריד את המשטר. לדבריו, בכירים במדינה מתייחסים יותר ויותר למצוקה הפנימית ולצורך להתמודד עמה, מתוך חשש שהמחסור והקשיים הכלכליים יתפתחו לתסיסה אזרחית. יגור הביא כדוגמה דיווח שלפיו ביממה האחרונה התבקש אישור להאריך את תוקפו לשיווק של עוף שפג לפני חודש.
עוד אמר כי "הם צריכים להתמודד עם זה. זה כולל דלק, זה כולל תרופות, זה כולל את כל תחומי החיים, והם כבר מתחילים גם להכין את הציבור לחורף הקרוב, לזה שיהיה מחסור בגז ועוד דברים מהסוג הזה". לטענתו, התמונות וההצהרות שמפרסמים משמרות המהפכה, לצד ההוצאות להורג, משמשות בין היתר להסחת תשומת הלב מהמצוקה ולחיזוק ההרתעה בתוך המדינה. "הם מאוד מאוד מאוד חוששים מהתסיסה הפנימית, ומאוד חוששים מהעניין הכורדי בצפון עיראק".
יגור התייחס גם להתפתחויות בחבל כורדיסטן שבעיראק וטען כי הן מטרידות מאוד את טהרן. לדבריו, לפני מספר ימים הותקף משרדו של ראש ממשלת החבל, אירוע שלטענתו מקבל פחות תשומת לב בישראל מכפי שהוא מקבל באיראן. יגור מנה כמה גורמים שלדעתו מצטברים כעת לכדי לחץ משמעותי: היחלשות הקלף האיראני בהורמוז, המצוקה הפנימית, החשש מהתקוממות אזרחית והאיום שמזהה טהרן בזירה הכורדית.
לדבריו, מכלול הנסיבות עשוי להוביל להתפתחות נוספת, אף שהבהיר כי אינו יודע להעריך מתי תתרחש. יגור העלה גם אפשרות שאיראן תנסה להשפיע על מערכות הבחירות בישראל ובארה"ב, לרבות בחירות האמצע האמריקניות.
בחלקו השני של הריאיון התייחס יגור לטורקיה ולהתבססותה באזור, במיוחד בסוריה. לטענתו, קיימים קווי דמיון בין האופן שבו פועלת אנקרה כיום לבין האסטרטגיה שבה השתמשה טהרן לפני המלחמה. "טורקיה דומה מאוד במאפיינים של מה שהיא עושה לאיראן, לאיראן הקודמת, לפני המלחמה. אנחנו רואים את הניסיון לייצר פרוקסי, אנחנו רואים את הניסיון לייצר השפעה, אנחנו רואים את התיאולוגיה הג'יהאדיסטית-דתית שבה משטר ארדואן משתמש".
יגור הדגיש כי לדעתו יש להבחין בין המשטר הטורקי לבין האוכלוסייה במדינה, כפי שיש לעשות במקרה האיראני. "גם בטורקיה, כמו באיראן, טורקיה מנסה להיכנס לנעליים האיראניות, הפעם הכיוון הסוני של המפה". לדבריו, ההבדלים הדתיים אינם בהכרח מונעים שיתוף פעולה כאשר קיימים אינטרסים משותפים.
הסא"ל במיל' הציג טענה חריפה אף יותר בנוגע למערכת היחסים בין שתי המדינות. "דווקא לי נראה שאיראן היא כלי היום בידיים של טורקיה כדי להמשיך את המערכה הזאת, ולנסות למנוע את הסדר החדש שמתהווה במזרח התיכון". לדבריו, אנקרה היא שחקן מרכזי בגוש מדינות שלטענתו מבקשות לבלום את הסדר האזורי החדש שמקדמת ארה"ב.
יגור מנה בהקשר זה את קטאר, טורקיה, סעודיה ומצרים, וטען כי פעילותן ניכרת לאורך המלחמה במשא ומתן, בתיווך ובניסיונות לעצור מהלכים שונים. באשר לפעילות הטורקית בסוריה, הוא סיכם: "הפעילות שהייתה השבוע היא פעילות מאוד חשובה. להערכתי המסר עבר, אבל בוא נראה כמה זמן הוא יחזיק".
הניתוח שהציג יגור מחבר בין שתי זירות שונות. מצד אחד נמצאת איראן, שלדבריו איבדה חלק משמעותי מיכולת הלחץ שלה בהורמוז ומתמודדת במקביל עם קשיים הולכים וגוברים מבית. מהצד השני ניצבת טורקיה, שלטענתו מבקשת להרחיב את השפעתה ולמלא חלק מהחלל שנוצר בעקבות היחלשות טהרן. לדבריו, ההתפתחויות במצר הורמוז, המצב הכלכלי באיראן, החשש מתסיסה פנימית, הסוגיה הכורדית והפעילות הטורקית בסוריה אינן אירועים מנותקים. מבחינתו, כולן משתלבות במאבק רחב יותר סביב מאזן הכוחות והסדר העתידי במזרח התיכון.
