השביתה והשיבושים שנרשמו בנתב"ג ביום חמישי האחרון גרמו לעיכובים של שעות בטיסות, הן עבור נוסעים שיצאו מישראל והן עבור ישראלים שניסו לחזור ארצה. אלא שבניגוד לעיכוב רגיל בטיסה, במקרה הזה לא בטוח שהנוסעים זכאים לפיצוי על פי חוק טיבי.
במקרים רבים שבהם טיסה מתעכבת, חוק שירותי תעופה, המוכר בשם "חוק טיבי", מעניק לנוסעים זכויות בהתאם למשך העיכוב ולנסיבותיו. הזכויות עשויות לכלול שירותי סיוע כמו מזון ושתייה, ולעיתים גם אפשרות לקבלת החזר כספי או פיצוי, בהתאם לאורך העיכוב ולתנאים הקבועים בחוק.
אלא שבמקרה של שביתה, התמונה שונה. כאשר השיבוש נגרם כתוצאה מאירוע שאינו בשליטת חברת התעופה, הוא עשוי להיחשב כנסיבה שאינה מאפשרת לחברה למנוע את העיכוב או את ביטול הטיסה. במקרה כזה, חברת התעופה עשויה להיות פטורה מתשלום פיצוי כספי לנוסעים, בהתאם לנסיבות המקרה ולהוראות החוק.
הדבר דומה למקרים שבהם פעילות נתב"ג הופסקה בעקבות מצב ביטחוני, למשל במהלך ההסלמה מול איראן. כאשר השדה נסגר והחברות לא יכלו להפעיל את הטיסות, לא ניתן היה לצפות מהן למנוע את השיבוש, ולכן עצם העיכוב לא בהכרח מקים לנוסע זכאות לפיצוי כספי.
עם זאת, חשוב להבדיל בין פיצוי כספי לבין זכויות אחרות של הנוסע. גם כאשר חברת התעופה אינה מחויבת לשלם פיצוי בשל נסיבות שאינן בשליטתה, עדיין עשויות להיות לנוסעים זכויות בהתאם למצב ולמשך ההמתנה.
בנוסף, חלק מחברות התעופה מציעות בימים אלה לנוסעים שטיסתם התעכבה או שהושפעה מהשיבושים אפשרות לשנות את מועד הטיסה או לקבל שובר לטיסה אחרת. במקרים שבהם החברה אינה מחויבת לעשות זאת על פי החוק, מדובר בהטבה או במחווה שירותית מצדה ולא בהכרח בזכות שהנוסע יכול לדרוש.
לכן, נוסעים שהטיסה שלהם נפגעה בעקבות השיבושים בנתב"ג צריכים לבדוק מה הייתה הסיבה המדויקת לעיכוב או לביטול, מי הגורם שהוביל לשיבוש ומה מציעה חברת התעופה במקרה הספציפי – ולא להניח שכל עיכוב של מספר שעות מזכה אוטומטית בפיצוי כספי.
