דלג לתוכן הראשי
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

עוד משבר מדיני בדרך? במצרים העלימו את ישראל מהמפה

ד"ר אדי כהן
ד"ר אדי כהן

אתר החדשות המצרי Cairo24 פרסם מפה מתוך תוכנית הבגרויות החדשה, שבה השטח שמצפון-מזרח למצרים מסומן כ"פלשתין" ללא אזכור לישראל • הפרסום מעורר שאלות נוכח הסכם השלום וההכרה ההדדית בין המדינות • משרד החוץ חייב לפעול במטרה לתקן את הנושא


אתר החדשות המצרי Cairo24 פרסם אתמול (חמישי) ברשת X מפה הקשורה לתוכנית הבגרויות החדשה במצרים, ובה מופיעה "פלשתין" מצפון-מזרח למדינה – ללא שמה של ישראל. בפרסום נכתב: "נוכחת בין דפי ההיסטוריה – פלשתין מופיעה על המפה הפוליטית של מצרים בתוכנית הבגרויות החדשה". הפרסום בולט במיוחד על רקע העובדה שמצרים מקיימת שלום ויחסים דיפלומטיים עם ישראל מאז 1979. כמו כן, המהלך צריך להדאיג את משרד החוץ, ועל ישראל להבהיר כי הדבר איננו מקובל.

המפה שפרסם Cairo24 מציגה את המדינות הסובבות את מצרים, ובהן ירדן וערב הסעודית. אלא שבשטח שבו נמצאת ישראל מופיע הכיתוב "פלשתין", ללא ציון שמה של המדינה שעמה חולקת מצרים גבול ומקיימת יחסים דיפלומטיים רשמיים. בציוץ של כלי התקשורת המצרי נכתב בערבית: "נוכחת בין דפי ההיסטוריה – פלשתין מופיעה על המפה הפוליטית של מצרים בתוכנית הבגרויות החדשה".

הפרסום מגיע על רקע תוכנית הבגרויות החדשה במצרים, שנועדה לערוך שינוי באופן הלימוד ולהעביר את הדגש משינון להבנה, ניתוח ויישום. דווקא במסגרת השינוי הזה, הופעת מפה שבה ישראל אינה מוזכרת מעוררת שאלות בנוגע לאופן שבו המציאות המדינית באזור מוצגת בפני התלמידים.

דגלי ישראל ומצרים | צילום: שאטרסטוק

כזכור, מצרים הייתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל. הסכמי קמפ דייוויד נחתמו בספטמבר 1978, וב-26 במרץ 1979 חתמו ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא מצרים אנואר סאדאת על הסכם השלום בין המדינות, בחסות נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. מאז מקיימות המדינות יחסים דיפלומטיים רשמיים. לאורך השנים התקיים ביניהן גם תיאום ביטחוני, ומצרים מילאה תפקיד מרכזי בתיווך בין ישראל לגורמים ברצועת עזה.

לצד הקשרים המדיניים והביטחוניים מתקיימים גם יחסים כלכליים, ובהם אספקת גז טבעי מישראל למצרים. על הרקע הזה בולטת במיוחד הצגת השטח שמצפון-מזרח למצרים כ"פלשתין", בלי ששמה של ישראל מופיע במפה.

נשיא מצרים א-סיסי | צילום: אתר הקרמלין

הסכם השלום בין ישראל למצרים כולל הכרה בריבונותן, בשלמותן הטריטוריאלית ובעצמאותן המדינית של שתי המדינות, לצד כינון יחסים רשמיים ביניהן. עם זאת, מהפרסום של המפה לבדו לא ניתן לקבוע מבחינה משפטית שמדובר ב"הפרה בוטה של הסכמי קמפ דייוויד". קביעה כזאת דורשת לבחון את מעמדה הרשמי של המפה, מי הפיק אותה, מי אישר אותה ואת הוראות ההסכמים הרלוונטיות. גם הטענה שמדובר במחיקה מכוונת של ישראל אינה מוכחת מהפרסום בלבד. מה שניתן לקבוע הוא שהמפה כפי שהוצגה ב-Cairo24 אינה כוללת את שמה של ישראל, אף שמצרים מכירה בה באופן רשמי ומקיימת עמה יחסים כבר עשרות שנים.

הפרסום של Cairo24 מייחס את המפה לתוכנית הבגרויות החדשה, אך מהמידע הקיים לא ברור אם היא הופקה ישירות בידי משרד החינוך המצרי, בידי חברה פרטית שמכינה חומרי לימוד או באמצעות גורם אחר.

נשיא מצרים א-סיסי | צילום: רויטרס

לשאלה הזאת יש משמעות רבה. אם מדובר בחומר לימוד שאושר באופן רשמי לשימוש בבתי הספר, הדבר עשוי לעורר שאלות מדיניות בנוגע למסרים שמועברים לתלמידים על ישראל. אם זו מפה שהופקה בידי גוף פרטי ולא קיבלה אישור ממשלתי, המשמעות שונה. לכן נדרש בירור נוסף לפני שניתן יהיה לקבוע שממשלת מצרים עצמה החליטה להסיר את ישראל ממפות הלימוד.

היחסים בין ישראל למצרים נשענים על הסכם שלום שנחתם לפני קרוב לחמישה עשורים. מאז מנהלות המדינות קשרים רשמיים, מקיימות שגרירויות ומשתפות פעולה בתחומים ביטחוניים וכלכליים. מצרים משמשת גם גורם מרכזי בסוגיות הקשורות לרצועת עזה, בין היתר בשל הגבול המשותף שלה עם הרצועה ומעמדה האזורי.

נשיא מצרים, עבד אל פתח א-סיסי | צילום: שאטרסטוק

במקביל, ישראל ומצרים מקיימות קשרים משמעותיים בתחום האנרגיה. גז טבעי ישראלי מוזרם למצרים, שם הוא משמש בין היתר את השוק המקומי ואת תעשיית האנרגיה. לכן המפה שפורסמה מעוררת שאלה שחורגת מסוגיה גרפית: כיצד מוצגת ישראל בפני תלמידים במדינה שמכירה בה באופן רשמי ומקיימת עמה שלום מאז 1979.

בשלב זה ברור כי במפה שפרסם Cairo24 מופיעה "פלשתין" במקום שבו היה מצופה למצוא גם התייחסות לישראל. עם זאת, כדי לקבוע שמדובר במדיניות רשמית של ממשלת מצרים, במחיקה מכוונת או בהפרה של הסכם השלום, נדרש מידע נוסף על מקור המפה ומעמדה במערכת החינוך המצרית.