ספק אם יש בממשל האמריקני אדם שמחזיק ביותר תארים מאשר טום ברק: שגריר ארצות הברית בטורקיה, השליח המיוחד לסוריה, השליח המיוחד ללבנון והשליח המיוחד לעיראק. אלא שהתואר החשוב ביותר של ברק איננו רשמי – הוא חברו הקרוב של הנשיא טראמפ.
את שורשי החברות הזו יש לחפש במנהטן של שנות השמונים, אז הצטלבו דרכיהם של שני יזמי נדל"ן צעירים. מה שהחל בעסקאות משותפות – שבכמה מהן, אגב, טראמפ דווקא הפסיד כסף – הפך לחברות אישית קרובה הכוללת שיחות עומק לתוך הלילה. לברק, שמגיע ממשפחה ממוצא לבנוני, יש עוד חברים טובים, ביניהם נשיא טורקיה ארדואן ונשיא סוריה א-שרע.

הבכיר האמריקאי שוב נגד ישראל: "טורקיה כמעט תקפה אתכם"
עם רשימת התארים הארוכה שהעניק לו טראמפ, ועם גישה ישירה לטלפון האישי של הנשיא בכל שעה ביממה, ברק פתח למעשה משרד חוץ משלו בתוך הממשל. משרד זה מרכז במידה רבה את הטיפול במזרח התיכון, זאת למורת רוחו של מזכיר המדינה רוביו. מתחת לפני השטח מתנהל מאבק סמכויות ייצרי בין השניים, כאשר נדמה שבכל התנגשות כזו ברק מציב את עצמו בעמדה עוינת לישראל, בעוד רוביו מתייצב בפינה שלנו.
כך למשל, כאשר צבא סוריה כבש בתחילת השנה את האזורים הכורדיים במזרח המדינה, ברק הכריז בציוץ כי אנשיו של א-שרע – לשעבר בכיר בדאע"ש – ייקחו אחריות על בתי הכלא באזור שבהם נכלאו אלפי מחבלים מארגון הטרור האסלאמיסטי. ההודעה הזו עוררה חלחלה בישראל, אך בתוך יממה התערבה "יד נעלמה", ככל הנראה של מזכיר המדינה רוביו, והממשל הודיע כי המחבלים יועברו לבתי כלא בעיראק.
ברק נודע גם באישיותו הלא קלה, שבמקרים מסוימים כמעט חוללה תקריות מדיניות. כך היה כאשר במסיבת עיתונאים בביירות העליב עיתונאים לבנוניים והשווה את התנהגותם לזו של חיות. בנוסף, בסוף השנה שעברה, כשהתארח בפורום דוחה של ממשלת קטאר – מדינה שבה עשה בעבר עסקים ענפים – אמר ברק דברים שעוררו זעם רב בירושלים, מהם ניתן היה להבין כי לדעתו ישראל אינה דמוקרטיה.
מבחינת ישראל, טום ברק הוא מצב נתון. ראש הממשלה נתניהו משתדל שלא להתעמת איתו בפומבי, אך מאחורי הקלעים הוא מתמרן במסדרונות הכוח של הממשל כדי לנסות למתן את השפעתו. הגינוי שפרסם ברק לתקיפה הישראלית בטורקיה, עוד בטרם לקחה ישראל אחריות על הפעולה, לא הפתיע איש בירושלים.
בתוך הממשל האוהד ביותר בהיסטוריה, ברק מהווה תזכורת קבועה למורכבות הייחודית של סביבתו הקרובה של טראמפ – נשיא שמעדיף לעיתים לנהל מדיניות בעזרת חברים וקרובי משפחה, על פני דיפלומטים ויועצים מן המניין.
