השבוע מציינים 87 שנים להסכם ריבנטרופ-מולוטוב, הסכם אי-תוקפנות שנחתם ב-1939 בין גרמניה הנאצית לברית המועצות וכלל גם חלוקת אזורי השפעה במזרח אירופה. פחות משנתיים לאחר מכן הפר היטלר את ההסכם ופלש לברית המועצות.
On August 23, 1939, the U.S.S.R. and Nazi Germany signed the Molotov-Ribbentrop pact, secretly agreeing to change Europe's borders. pic.twitter.com/94Cpyc0MDF
— Radio Free Europe/Radio Liberty (@RFERL) August 23, 2022
שמעון רפאלי, סגן ראש המכון למדיניות ביטחון של תנועת הביטחוניסטים (IDSF) ולשעבר יועץ מדיניות לשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, מסביר בריאיון ל-C14 מהו הלקח שהוא מבקש לגזור מההסכם ההיסטורי גם למציאות הביטחונית של ישראל כיום – ובעיקר להתנהלות מול איראן וחמאס.
כך איראן מתכננת להמשיך ללחוץ על טראמפ | פרסום ראשון
87 שנים אחרי, למה הסכם ריבנטרופ-מולוטוב עדיין רלוונטי בעיניך?
"הלקח ההיסטורי מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב אינו עוסק רק בהיסטוריה אירופית רחוקה, אלא בליבת השקפת עולמנו הציונית-לאומית: אסור לעולם לסמוך על הסכמים או ערבויות בינלאומיות שנחתמים מול רודנים, משטרים טוטליטריים וארגוני טרור.
September 17th marks the day on which the USSR officially colluded with the German Nazis and entered World War II – exactly 86 years ago, Soviet troops crossed Poland's eastern border in accordance with the secret protocol of the Molotov-Ribbentrop Pact.
Today, mass murderer… pic.twitter.com/iW4w0dz4nv
— Jürgen Nauditt 🇩🇪🇺🇦 (@jurgen_nauditt) September 17, 2025
הנטייה להאמין כי כל סכסוך ניתן לפתרון באמצעות דיפלומטיה, משא ומתן וחוזה חתום, היא עיוורון מרצון. תפיסה זו מניחה בטעות כי כל השחקנים בזירה הבינלאומית חולקים את אותם ערכים יסודיים: קדושת החיים, רציונליות כלכלית, ומחויבות לכיבוד הסכמים. אולם, כאשר עומדים מול משטרים וארגונים שאינם מחויבים לערכי הליברליזם והמוסר הבסיסי, מניירות תרבותיות אינן אלא כסות להתחמשות והערכות למכה הבאה".
מתי הם התחילו להבין שהשקט המדומה הוא אשליה?
"על הנייר, ההסכמות בין ברלין למוסקבה הבטיחו יציבות: שיתוף פעולה כלכלי, אי-תוקפנות ושקט ביטחוני. במציאות, הן סייעו להכין את הקרקע למלחמה. ההסכם הסיר מבחינת היטלר את החשש המיידי ממלחמה בשתי חזיתות ואפשר לו לפלוש לפולין ב-1 בספטמבר 1939. שבועות ספורים לאחר מכן פלשה ברית המועצות לפולין ממזרח. במקביל, שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות נמשך, וברית המועצות סיפקה לגרמניה חומרי גלם חיוניים שסייעו למאמץ המלחמתי שלה.
📅 Today marks 83 years since the signing of the Treaty of Non-Aggression between Germany and the USSR.
📹 Watch our retrospective video for information on the state of affairs in Europe prior to the signing of this document.
🔗 https://t.co/0oj5eo5QbC pic.twitter.com/mxyonaFXDt
— MFA Russia 🇷🇺 (@mfa_russia) August 23, 2022
אלא שגם הברית הצינית בין הדיקטטורות הייתה זמנית. פחות משנתיים לאחר חתימת ההסכם, ב-22 ביוני 1941, הפר היטלר את התחייבותו ופתח במבצע ברברוסה, הפלישה רחבת ההיקף לברית המועצות. בתוך שעות הפך השותף של אתמול לאויב של היום. ההבטחות שנחתמו במוסקבה התגלו כחסרות ערך מול שאיפותיו האמיתיות של המשטר הנאצי, והאשליה שלפיה הסכם עם אויב אידיאולוגי יכול לבטל את מטרותיו ארוכות הטווח התנפצה במחיר דמים עצום".
אתה מחבר את הלקח הזה גם לאיראן. איפה אתה רואה את הדמיון?
"ראו את משטר האייתוללות באיראן. במשך שנים ניסה המערב לפתור את סוגיית הגרעין האיראני באמצעות הסכמים דיפלומטיים (כדוגמת הסכם הגרעין ב-2015). איראן חתמה, חייכה למצלמות והמשיכה להלבין את תוכנית הגרעין שלה, לממן שלוחות טרור ברחבי המזרח התיכון, ולהצהיר בגלוי על כוונתה להשמיד את מדינת ישראל. עבור משטר טוטליטרי רדיקלי, הסכם אינו יעד לשלום, אלא כלי טקטי להרוויח זמן, להפחית לחצים ולבנות עוצמה לקראת עימות".
והלקח הזה נכון בעיניך גם ביחס לחמאס?
"הדברים נכונים מקל וחומר כשמדובר בארגוני טרור רצחניים כמו חמאס. הניסיונות החוזרים ונשנים להגיע לעסוקות, ל'הסדרות', ל'הבנות' ולפסקות אש מול ארגון שחרת על דגלו את השמדת ישראל, הוכחו כקונספציה הרסנית. ה-7 באוקטובר פיקח את עיניו של כל מי שסירב לראות: חמאס ניצל כל סבב של שקט וכל 'הבנה' כדי להתחמש, לחפור מנהרות ולתכנן את הטבח הנורא ביותר מאז השואה. עבור ארגון טרור ג'יהאדיסטי, כל הסכם הוא רק מנוחה קצרה לצורך אגרסיות עתידיות".
אם כך, מה האלטרנטיבה? לחיות על חרבנו?
"התפיסה הציונית-רויזיוניסטית מציבה אלטרנטיבה ברורה ופיכחת: קיר הברזל.
התפיסה הלאומית אינה נשענת על חסדי העמים, ולא על חתימותיהם של עריצים. הרצל, ז'בוטינסקי ומייסדי הציונות הבינו כי ביטחונו של העם היהודי יכול להישען אך ורק על עוצמתו שלו – הצבאית, הכלכלית והרוחנית".
אז אתה שולל הסכמים מדיניים באופן גורף?
"כאשר מנהיגים בעולם או בישראל מדברים על 'הסדרים מדיניים' עם גורמים שאינם מכירים בזכותנו להתקיים, עלינו להזכיר את ה-19 באוגוסט 1939. עלינו להבהיר: אין אמונה ברודנים: משטר שדיכוי זכויות אדם ואלימות הם חלק ממהותו, לעולם לא יכבד הסכם עם מדינה חופשית.
עוצמה היא הערובה היחידה: הרתעה צבאית נחרצת, נכונות להכרעה וריבונות לאומית חזקה הן הבטוחות היחידות לשלום ולאמינות. ניתוח מציאות מבוסס אידאולוגיה ולא משאלת לב: יש לשפוט ארגוני טרור ומשטרים קיצוניים לפי האידאולוגיה והמעשים שלהם, ולא לפי ניתוח הטקטי של הסכם כזה או אחר".
87 שנים אחרי אותו הסכם במוסקבה, מה המסר שאתה רוצה שישראל תיקח ממנו היום?
"ישראל חייבת להמשיך להוביל מדיניות ביטחונית תקיפה, פיכחת ועצמאית. הסכמים עושים עם מדינות חפצות חיים ומשטרים שומרי חוק; מול עריצים וארגוני טרור, רק כוח, הכרעה והסתמכות על עצמנו יבטיחו את נצח ישראל".
