קרן, אמו של בחור ישיבה חרדי שמבקש לתרום למדינה במסגרת המותאמת לאורח חייו, מספרת ל-C14 כי ניסיונותיה למצוא עבור בנה מסלול שירות אזרחי או לאומי נתקלו פעם אחר פעם בחסמים. לדבריה, בנה למד בישיבה וכעת מחפש דרך לקחת חלק בשירות למדינה. "אנחנו במשפחה מתנגדים בכל תוקף למילה 'משתמט' או 'עריק'. רצינו לעשות את התהליך הזה בצורה מסודרת, מותאמת ומכבדת", סיפרה.
במשך כשבוע, לדבריה, היא פנתה לשורה של גופים בניסיון למצוא עבורו מסגרת מתאימה. "לא הפסקתי להתקשר לכל גורם אפשרי – פניתי לשירות האזרחי, למשטרה, לשב"ס ולמד"א. חיפשתי עבורו מסגרת של שירות לאומי או אזרחי שבה יוכל לתרום מכל הלב ובגאווה, תוך שמירה על אורח חייו החרדי".
אלא שלטענתה, דווקא כאשר ניסתה לקדם את התהליך, גילתה כי מעמדו של בנה מול צה"ל מונע את קליטתו. "גורמים רשמיים בשירות האזרחי ובמד"א אמרו לי באופן מפורש שבגלל שהוא מוגדר כרגע במערכת הצבאית בסטטוס מסוים, צה"ל פשוט לא מאשר לקלוט אותו – לא לשירות אזרחי ולא לשירות לאומי", טענה. לדבריה, נציג במד"א אף אמר לה כי יותר מ-2,000 צעירים חרדים נמצאים ברשימות ומבקשים לתרום, אך אינם מצליחים להשתלב.
"כשהצעירים רוצים לשרת – המערכת תוקעת אותם"
קרן מותחת ביקורת על הפער שלדבריה קיים בין השיח הציבורי סביב גיוס חרדים לבין האפשרויות העומדות בפני צעירים חרדים שמבקשים לתרום במסגרות אחרות. "בכל יום זועקים בתקשורת 'למה החרדים לא משרתים?'. אבל כשהרחוב החרדי והצעירים החרדים כן רוצים לבוא, לתת ולשרת במסגרות שמתאימות להם – המערכת תוקעת אותם ולא מעמידה להם מסגרות מותאמות", אמרה.
לדבריה, לא כל בחור חרדי מתאים למסלול צבאי קרבי, ולכן נדרשות חלופות שיאפשרו גם לצעירים כאלה לקחת חלק בשירות משמעותי. "איך מצפים מבחור שלא מוצא את עצמו במסלול צבאי קרבי קלאסי לתרום, אם לא מאפשרים לו חלופה אזרחית מתאימה? למה לא בונים מסגרות מותאמות? ואחר כך עוד באים בטענות ומדביקים תוויות?".
קרן מבקשת להעלות את הסוגיה לסדר היום ולהשמיע, לדבריה, את קולם של "הורים וצעירים חרדים שרוצים לתרום, ומצאו מציאות שסוגרת להם את הדלת בפנים".
