היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מבקשת מבג"ץ להותיר את ההכרעה בסוגיית ועדת החקירה לאירועי השבעה באוקטובר בידי הממשלה הבאה שתקום לאחר הבחירות. זאת, אף שלדבריה העיכוב שכבר נוצר בהקמת ועדת חקירה עלול לפגוע באפקטיביות שלה ואף לגרום ל"נזק ראייתי".
בתגובה שהגישה היום (רביעי) לבג"ץ, חזרה היועמ"שית על עמדתה העקרונית שלפיה דווקא ועדת חקירה ממלכתית היא "הכלי המשפטי המתאים והייעודי לחקירת אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה". לדבריה, יתרונו של המנגנון הוא, בין היתר, ב"עצמאותו המקצועית המלאה וניתוק הזיקה הפוליטית".
היועמ"שית מתנגדת לוועדת החקירה הלאומית לטבח שמחת תורה
בהרב מיארה אף השתמשה במילים חריפות ביחס לצורך בחקירה: "קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה". לטענתה, האירועים "מצדיקים – ואף מחייבים – קיומה של ועדת חקירה" שתוכל להגיע לחקר האמת, להפיק לקחים ובמידת הצורך גם "להטיל אחריות אישית לכשלים".
אלא שלצד הדחיפות שעליה מצביעה היועמ"שית עצמה, היא מבקשת כעת שלא לאפשר לממשלה המכהנת להכריע בסוגיה – ולהמתין לתוצאות הבחירות ולכינונה של ממשלה חדשה. בנימוקיה היא מצביעה על כך שישראל נמצאת כבר בתקופת הבחירות לכנסת ה-26 ועל "הלכות האיפוק והריסון החלות על ממשלה יוצאת בהפעלת סמכויותיה".
העמדה יוצרת מצב שבו אחת ההכרעות הציבוריות והמשפטיות הרגישות ביותר בנוגע למחדלי השבעה באוקטובר עשויה להיות תלויה בזהותה של הממשלה שתקום לאחר הבחירות. היועמ"שית אינה מתייחסת כמובן לתוצאות האפשריות של הבחירות או להרכב הממשלה הבאה, אך בפועל מבקשת להעביר דווקא אליה את נקודת ההכרעה – במקום לממשלה המכהנת.
"מוצע לאפשר לממשלה הבאה להידרש לנושא ולקבל החלטה בעניין", נכתב בתגובה. בהתאם לכך, מבקשת היועמ"שית מבג"ץ לאפשר למדינה להגיש את העדכון הבא בנושא רק "בסמוך לאחר כינון הממשלה הבאה".
הדברים בולטים במיוחד לנוכח הביקורת שמותחת היועמ"שית באותו מסמך ממש על משך הזמן שחלף ללא הכרעה. לדבריה, חלפו כשנתיים ועשרה חודשים מפרוץ המלחמה מבלי שהממשלה קיבלה החלטה באשר למתכונת החקירה ומועד תחילתה. היא מגדירה את המצב "חריג ביותר כשלעצמו" ומזהירה כי המשך העיכוב עלול לפגוע בחקירה העתידית.
כך, מצד אחד קובעת בהרב מיארה כי חלוף הזמן כבר מסכן את איכות החקירה וכי ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המתאים לחקר המחדל; מצד שני, לנוכח מערכת הבחירות היא מבקשת להשהות את ההכרעה עד לאחר שהציבור יאמר את דברו ותקום ממשלה חדשה – והיא זו שתקבע את גורלה של הוועדה.
