תעלומה ארכיאולוגית שמלווה את יוון מאז 2016 מקבלת כעת תפנית משמעותית: מחקר חדש שבחן את שרידיהם של עשרות גברים שנמצאו קבורים בשלשלאות ליד אתונה מצא כי כמעט כולם היו מקומיים. ניתוח איזוטופים באמייל השיניים של 66 מהגברים העלה כי 64 מהם נשאו חתימה כימית התואמת לאזור אטיקה – ממצא שמחליש את ההשערות שלפיהן היו שכירי חרב, פיראטים או פולשים שהגיעו מחוץ לאזור.
המראה שנחשף בפאלרון, על חופה של אתונה, היה יוצא דופן: בתוך תעלה רדודה נמצאו בשנת 2016 שרידיהם של 79 גברים בוגרים, מסודרים בשלוש שורות מקבילות. רבים מהם עדיין נשאו על גופם אזיקי מתכת. אופן הקבורה החריג הוביל ארכיאולוגים להעריך כי לא מדובר בבית קברות רגיל, אלא בעדות לאירוע אלים – ככל הנראה הוצאה להורג המונית ופומבית.
אלא ששאלה מרכזית נותרה ללא תשובה: מי היו האנשים שנקברו שם? במהלך השנים נשקלו כמה אפשרויות. בין היתר הועלתה השערה שמדובר בשכירי חרב זרים, פיראטים, מורדים פוליטיים או פולשים שהובסו ונלקחו בשבי. מחקר חדש מספק כעת תשובה לפחות לחלק אחד מהתעלומה – המקום שבו גדלו רוב הגברים.
צוות חוקרים בראשות ג'וליאן ר' סטאמר מאוניברסיטת אריזונה סטייט השתמש בניתוח איזוטופים של סטרונציום כדי להתחקות אחר מוצאם הגאוגרפי של הנקברים. סטרונציום מגיע מסלעים ומהקרקע, עובר למים ולצמחים ומשם לבעלי חיים ולבני אדם. היחסים בין האיזוטופים שלו משתנים בהתאם לגאולוגיה המקומית, ולכן הם יכולים לשמש מעין חתימה של הסביבה שבה חי אדם.
לשיניים יש במקרה הזה יתרון משמעותי. אמייל השן נוצר בילדות ואינו מתחדש לאחר מכן, ולכן ההרכב הכימי שלו יכול לשמר מידע על האזור שבו אדם גדל – גם אלפי שנים לאחר מותו. החוקרים בדקו אמייל שיניים של 163 בני אדם שנקברו בפאלרון. הקבוצה כללה 66 מהגברים שנמצאו בקבר ההמוני, המכונה "Esplanade", וכן 97 אנשים מקברים אחרים בנקרופוליס.
התוצאה הייתה חד-משמעית למדי: בשיטת הניתוח השמרנית יותר, 156 מתוך 163 הנבדקים – 95.7% – הציגו חתימת סטרונציום התואמת לאזור אטיקה. גם כאשר החוקרים השתמשו בקריטריון מחמיר יותר, שנועד לזהות הבדלים עדינים, 89% מהנבדקים עדיין סווגו כמקומיים.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
התוצאה בקרב הגברים מהקבר ההמוני הייתה בולטת אף יותר. מתוך 66 גברים כבולים שנבדקו, 64 – שהם 96.9% – הציגו ערכים התואמים לאטיקה. שניים בלבד נשאו חתימות שהצביעו על כך שגדלו מחוץ לאזור. החוקרים כתבו: "בניגוד לציפיות שלנו, הקבורים באספלנדה הם ברובם המכריע מקומיים מאזור אטיקה". יתרה מכך, כאשר השוו את הנתונים של הגברים הכבולים לאלה של אנשים שנקברו בחלקים אחרים של פאלרון, לא נמצא הבדל משמעותי במוצאם הגאוגרפי. במילים אחרות, מבחינת המקום שבו גדלו, האנשים שנקברו בשלשלאות לא נראו שונים באופן משמעותי משאר אוכלוסיית בית הקברות.
הממצא מחליש את האפשרות שהקבר מכיל קבוצה גדולה של פיראטים, שכירי חרב או פולשים שהגיעו לאתונה מבחוץ. לדברי החוקרים, האלימות המשתקפת מהקבר "הופנתה בעיקר פנימה" – כלומר, כלפי אנשים שהשתייכו ככל הנראה לנוף החברתי והפיזי של אטיקה עצמה.
החוקרים ניסו לבדוק לא רק היכן נולדו או גדלו הנקברים, אלא גם אם עברו ממקום למקום במהלך ילדותם. לשם כך נבדקו כמה שיניים של 28 בני אדם. מאחר ששיניים שונות נוצרות בשלבים אחרים של הילדות וההתבגרות, שינוי בחתימה הכימית ביניהן עשוי להעיד על מעבר בין אזורים בעלי מבנה גאולוגי שונה. אצל 26 מתוך 28 הנבדקים, כל השיניים שנבדקו נמצאו בטווח המקומי. רק שני אנשים הציגו דפוס אחר.
אחד מהם נשא בשן שנוצרה בילדות המוקדמת חתימה שאינה מקומית, בעוד שבשיניים שהתפתחו מאוחר יותר הופיעו ערכים המתאימים לאטיקה. הדבר עשוי להעיד שהגיע לאזור לאחר שנות חייו הראשונות. אצל אדם נוסף נמצאה בשן שהתפתחה בגיל ההתבגרות חתימה שאינה מקומית.
בסך הכול, מתוך 163 בני האדם שנכללו במחקר, רק שבעה סווגו כמי שאינם מקומיים לפי השיטה השמרנית שבה השתמשו החוקרים. החתימות שלהם עשויות להתאים לאזורים בעלי גאולוגיה שונה, ובהם הפלופונס או מערב מקדוניה, אך מצב השתמרות העצמות לא אפשר לקבוע בוודאות מהיכן הגיעו.
המחקר החדש אינו קובע מי היו הגברים, מדוע נכבלו או מה הוביל להוצאתם להורג. הוא גם אינו מוכיח שהם היו מורדים פוליטיים. מה שהוא כן עושה הוא לצמצם באופן משמעותי את האפשרויות: אם כמעט כל הנבדקים גדלו באטיקה, קשה יותר להסביר את הקבר כתוצאה מהוצאה להורג של כוח זר גדול שהגיע לאזור. המשמעות היא שהחיפוש אחר זהותם עובר כעת פנימה – אל החברה והמאבקים שהתחוללו באטיקה עצמה.
השרידים התגלו ב-2016 בנקרופוליס העתיק של פאלרון, סמוך לחופי אתונה. בתוך תעלה רדודה נמצאו 79 גברים בוגרים, כאשר רבים מהם כבולים באזיקי מתכת ומונחים בשלוש שורות. הממצא החריג העלה כבר בעת גילויו אפשרות שמדובר בקבוצה שהוצאה להורג בעקבות אירוע פוליטי או צבאי. העובדה שהגברים נקברו יחד, בצורה מסודרת ובחלק מהמקרים מבלי להסיר מהם את הכבלים, הפכה את האתר לאחת התעלומות הארכיאולוגיות המסקרנות באזור.
מאז ניסו החוקרים להבין אם מדובר בזרים שהגיעו לאטיקה, בכוח צבאי שהובס או באנשים שהיו מעורבים במאבקים פנימיים. המחקר החדש, שפורסם ב-"Journal of Archaeological Science", אינו מספק עדיין שם או סיפור לאותם 79 גברים. אולם הוא מוסיף פרט מרכזי: כמעט כל האסירים שנבדקו היו ככל הנראה בני האזור שבו מצאו את מותם.
