המצור הימי שמטילה ארצות הברית על איראן מתחיל לפגוע באחת מנקודות התורפה המרכזיות של המשטר. לפי דיווח שפורסם הבוקר (שלישי) ב"ניו יורק פוסט", יצוא הנפט של איראן צנח לכמעט אפס, ותצלומי לוויין עדכניים מצביעים על פעילות מועטה עד אפסית סביב מסוף הנפט המרכזי באי ח'ארג. מיאד מאלכי, בכיר לשעבר במשרד האוצר האמריקני, מעריך כי אם המצב יימשך, בתוך חודשיים עד שלושה עלולה טהרן להתקשות לעמוד בתשלומים לכוחות הביטחון ולאליטות שעליהן נשען המשטר.
המאבק בין ארצות הברית לאיראן עובר במידה רבה לזירה הכלכלית: וושינגטון מנסה לחנוק את מקורות ההכנסה של טהרן, בעוד המשטר האיראני מהמר שיוכל להחזיק מעמד מספיק זמן עד שהמחיר הכלכלי של המלחמה יכביד גם על האמריקנים. אולם, לפי הניתוח שפורסם, המצור האמריקני כבר פוגע במקור ההכנסה החשוב ביותר של איראן – הנפט.
תצלומי לוויין מהתקופה האחרונה מצביעים על צניחה בפעילות המכליות סביב מסוף הנפט באי ח'ארג, אחד המוקדים המרכזיים שדרכם איראן מייצאת את הנפט שלה. על פי הדיווח, יכולתה של טהרן להוציא נפט דרך מצר הורמוז נפגעה באופן משמעותי, והיצוא נמצא כעת ברמה הקרובה לאפס.
מיאד מאלכי, ששירת במשרד האוצר האמריקני בתקופות כהונתם של דונלד טראמפ וג'ו ביידן וכיום עובד ב-"Foundation for Defense of Democracies", טוען כי הפגיעה עלולה להפוך בתוך חודשים ספורים ממשבר כלכלי לאיום על יציבות המשטר. "המצור חשף את נקודת התורפה הכלכלית הגדולה ביותר של איראן", אמר מאלכי. לדבריו, "שעון הנפט של איראן הולך ואוזל, והזעזוע התקציבי האמיתי יגיע בסתיו, כאשר כל התשלומים שלהם יגיעו לפירעון".
הבעיה מבחינת טהרן אינה מסתכמת בירידה בהכנסות המדינה. לפי מאלכי, איראן משלמת במחזורים לחיילים, לעובדי הממשלה, לכוחות הביטחון ולעובדי התעשייה שלה – וכ-60% מהכספים המשמשים לכך מגיעים מיצוא הנפט. אם המצור ימשיך למנוע את יצוא הנפט גם במחזור התשלומים הבא, לטענתו, האפשרויות שיעמדו בפני המשטר כדי להגן על אנשיו מפני הפגיעה הכלכלית ילכו ויצטמצמו.
עד כה הוכיח השלטון האיראני שהוא מסוגל להתמודד עם מצוקה כלכלית קשה בקרב האזרחים. אלא שההערכה היא שהמצב עשוי להשתנות אם המחסור בכסף יגיע גם למעגלים שעליהם נשען המשטר – ובראשם אנשי משמרות המהפכה והאליטה הכלכלית. לפי מאלכי, ברגע שגם הקבוצות האלה יתחילו להרגיש את הפגיעה ולהתלונן עליה, הלחץ הפנימי על השלטון עלול להיות שונה משמעותית מזה שנגרם מעליית מחירים או מירידה ברמת החיים של הציבור הרחב.
ממשל טראמפ מאותת מצדו שאין בכוונתו להקל את הלחץ הכלכלי. טראמפ כבר טען בעבר כי איראן מתקשה להשיג כסף הדרוש לתשלום לכוחותיה. גם שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הבהיר כי צעדים נוספים נמצאים בדרך. במסגרת מה שמכונה "מבצע זעם כלכלי", ארצות הברית כבר נקטה צעדים נגד חלפני כספים, פעילות בתחום המטבעות הדיגיטליים ומקורות הכנסה נוספים של איראן. בסנט הצהיר כי המטרה היא להביא את איראן ל"בידוד כלכלי כפי שהעולם מעולם לא ראה".
האסטרטגיה האמריקנית, אם כן, אינה מסתפקת בחסימת יצוא הנפט. המטרה היא לצמצם במקביל ערוצים נוספים שבאמצעותם יכולה טהרן להכניס כסף למדינה ולעקוף את הלחץ המופעל עליה.
איראן, מצדה, סבורה שהיא עדיין יכולה לנצח במאבק ההתשה הכלכלי. בטהרן מעריכים כי המלחמה והמצב במצר הורמוז גובים מחיר גם מארצות הברית ומגבירים את הלחץ הפוליטי על טראמפ. מחירי הנפט נותרו גבוהים בעקבות סגירת מצר הורמוז. לפי הנתונים שהובאו בדיווח, מחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע לכ-90 דולר ביום שני, בעוד המחיר הממוצע של גלון דלק בארצות הברית נשאר בשבועות האחרונים מעל ארבעה דולרים.
כאמור, יצוא הנפט הוא אחד ממקורות ההכנסה החשובים ביותר של איראן ומספק למשטר מטבע זר הדרוש למימון פעילות המדינה ומנגנוניה. משום כך, חסימת היכולת למכור ולשנע נפט אינה רק פגיעה בענף כלכלי מסוים – היא עלולה להשפיע ישירות על יכולתה של הממשלה לממן את פעילותה. המצור הימי האמריקני נועד להחריף בדיוק את הלחץ הזה. במקביל, משרד האוצר האמריקני פועל נגד מקורות הכנסה ודרכים חלופיות להעברת כספים, במטרה לצמצם את יכולתה של טהרן לעקוף את המגבלות.
הנקודה המרכזית כעת היא משך הזמן. לפי ההערכה שהוצגה בדיווח, המבחן המשמעותי עשוי להגיע בסתיו, כאשר איראן תידרש לבצע סבב נוסף של תשלומים בעוד הכנסות הנפט שלה מצטמצמות. אם ההערכה תתממש, הלחץ הכלכלי עשוי לחדור מהציבור הרחב אל לב מנגנוני הכוח של הרפובליקה האסלאמית. עם זאת, מדובר בשלב זה בהערכתו של מאלכי ולא בקביעה שהמשטר אכן יקרוס או יתערער בתוך פרק הזמן הזה.
