אחת ממערכות ההגנה האווירית המבוקשות בעולם עומדת כמעט מושבתת באוקראינה דווקא כשהיא נחוצה יותר מתמיד. בדיווח שפורסם היום (שלישי) ב-CNN נחשפה לראשונה מערכת פטריוט בשטח אוקראינה, כאשר 16 קני השיגור שלה ריקים ממיירטים. אנשי הצוות סיפרו כי המחסור הגיע למצב שבו טילים בליסטיים רוסיים חולפים מעליהם – ואין להם במה ליירט אותם. ברקע: ביקוש עולמי עצום למיירטי פטריוט, שהוחרף בעקבות השימוש הנרחב בהם במלחמה מול איראן.
מערכת הפטריוט קיימת, הצוותים נמצאים בעמדות והטילים הרוסיים ממשיכים להגיע – אבל המיירטים חסרים. אוקראינה מתמודדת עם מחסור חמור באחד מאמצעי ההגנה החשובים ביותר שעומדים לרשותה מול הטילים הבליסטיים של מוסקבה.
CNN קיבלה באופן חריג גישה למערכת פטריוט המוצבת בשטח אוקראינה. כלי התקשורת הסכים שלא לחשוף את מיקומה או את הדגם המדויק, אך התמונות מהמקום המחישו את גודל הבעיה: 16 קני השיגור שנחשפו עמדו ריקים.
דמיטרו, המהנדס הראשי של המערכת ששמו המלא לא פורסם מטעמי ביטחון, סיפר כי לא ראה משגר פטריוט יורה במשך שישה שבועות. "זה באמת מראה שובר לב, כשיש לך את הציוד אבל אתה לא מסוגל ליירט אף טיל", אמר. "טילים בליסטיים טסים מעל הראש שלך ואתה לא מסוגל לעשות שום דבר בנוגע לזה, ומאחוריך נמצאים אזרחים".
לדבריו, הפעם הראשונה שבה מצא את עצמו ללא מיירטים הייתה בדצמבר 2025. הוא תיאר את התחושה: "קשה לתאר את זה – רגשות חזקים ורעים. זה כמו שאתה לומד ללכת, אבל לא מסוגל ללכת. אתה יודע איך לנשום, אבל לא מסוגל לנשום".
אוקראינה נמנעת מלחשוף כמה מיירטי פטריוט בדיוק נותרו ברשותה, אם בכלל. הנשיא וולודימיר זלנסקי אמר כי ארצו זקוקה לכ-5% ממלאי המיירטים של ארצות הברית כדי לשרוד את החורף, אך לדבריו היא מחזיקה כיום בכמות המקבילה לכ־1% בלבד.
חבר צוות נוסף, האחראי על מרכז הפיקוד, סיפר כי ההחלטה איזה איום ליירט דורשת ניסיון ומתקבלת בידי מפקד היחידה. "זה קשה, כי אתה רואה מטרות שטסות ומאיימות על האוכלוסייה האזרחית, על תשתיות קריטיות וגם על המשפחות של חבריי ושלי", אמר.
הבעיה של אוקראינה היא חלק ממשבר רחב הרבה יותר. מדינות רבות מנסות להצטייד במיירטי פטריוט, והמלחמה מול איראן הגבירה באופן דרמטי את קצב השימוש בהם. לפי הנתונים שהובאו בדיווח, כוחות הקואליציה השתמשו בממוצע בכ-225 מיירטים ביום בארבעת הימים הראשונים למלחמה מול איראן. לשם השוואה, היצרנית לוקהיד מרטין ייצרה במהלך 2025 כ-620 מיירטים – ממוצע של כ־1.7 בלבד ביום. כלומר, בימים הראשונים של המלחמה קצב השימוש היה גדול בערך פי 132 מקצב הייצור השנתי הממוצע של 2025.
דמיטרו סיפר כי אנשי הצוות באוקראינה הבינו כבר בתחילת המערכה במזרח התיכון שהשימוש הנרחב במיירטים עלול לפגוע גם בהם. "חזינו שנהיה בצרות. היינו המומים מאוד מכמות הטילים שהם שיגרו באותו זמן – אותם טילים שאנחנו יכולים להשתמש בהם נגד הטילים הבליסטיים הרוסיים", אמר.
הפער בין הביקוש ליכולת הייצור הוביל את הפנטגון לחתום בינואר על הסכם לשבע שנים, שבמסגרתו אמורה לוקהיד מרטין להגדיל בהדרגה את התפוקה עד ל-2,000 מיירטים בשנה ב-2030.
על רקע המחסור, זלנסקי מנסה לקדם פתרון שאפתני: ייצור מיירטי פטריוט על אדמת אוקראינה ברישיון אמריקני. לדבריו, הוא אף הציע ליצרניות האמריקניות בעלות ושליטה במפעל שיוקם במדינה. "זו תהיה החברה שלכם", סיפר זלנסקי שאמר לנציגי החברות. "אלה יהיו המוחות שלנו, הידיים שלנו, המהנדסים שלנו. ואני אעשה כמיטב יכולתי לבנות עבורם חברה גדולה, כי אני לא צריך למכור אותם לאף אחד אחר – אני צריך אותם למדינה שלי".
בשולי פסגת נאט"ו באנקרה ביוני הציע הנשיא דונלד טראמפ לאוקראינה רישיונות שיאפשרו לה להתחיל לייצר את המיירטים. בהמשך הגיעו נציגי החברות האמריקניות לקייב ונפגשו עם זלנסקי, אך לאחר מכן הביע טראמפ ספקות בנוגע למימוש המהלך. "אני רוצה לקבל את זה", אמר זלנסקי. "אני חושב שהמילה שלו היא המילה של נשיא ארצות הברית. ואני מקווה שאקבל את זה".
עם זאת, בבית הלבן הבהירו ל-CNN כי לא התקבלה החלטה ולא ניתנה התחייבות בנוגע לייצור המיירטים, וכי ההגנה על הטכנולוגיה האמריקנית נמצאת בעדיפות עליונה. גם אם האישור יינתן, לא מדובר בפתרון מיידי. כשנשאל דמיטרו אם אוקראינה הייתה יכולה להתחיל לייצר מיד מערכת ומיירטים אילו מגבלות הקניין הרוחני היו מוסרות, השיב: "לא. בהחלט לא, משום שמדובר בתהליך מורכב מאוד שדורש ידע רב והרבה מאוד מידע טכני".
