תראו איזה אבסורד: שנים מטיפים לנו על דמוקרטיה, ליברליזם ומנהל תקין. אולפנים שהדהדו את המחאה תחת כותרות של דמוקרטיה בכל ערב, פתאום לא ממש יודעים איך להתמודד עם יום הפריימריז של המפלגה הכי דמוקרטית בישראל. כי היום זו חגיגת הדמוקרטיה בליכוד. מאות אלפי מתפקדים בוחרים את רוב הרשימה. יש קלפיות, מועמדים, קמפיינים, דילים ומאבקים על כל קול. רועש? כן. קשוח? ברור. אבל זו בדיוק דמוקרטיה.
ובערוץ 12 מסתכלים על החגיגה הזאת ומיד מתחילים להסביר לנו שהליכוד נהיה מסוכן וקיצוני. כלומר, דמוקרטיה זה דבר נפלא, עד שהציבור מצביע ובוחר אנשים שלא מוצאים חן בעיני הפרשנים. ואז מגיע הרגע המצחיק באמת. ברקו מסביר לנו שאם יש שריונים אז זו כבר לא דמוקרטיה. הפוך ברקו, בדיוק הפוך.
דווקא במפלגה שבה הציבור בוחר את רוב הרשימה אפשר להתווכח על כמה מקומות מוגדרים של שריון ועדיין לדבר על הליך דמוקרטי רחב. השאלה היא לא אם קיימים כמה שריונים, אלא מי קובע את רוב הרשימה. כי אצל לפיד, בנט, ליברמן ואיזנקוט- הגיבור החדש שלכם, אין פריימריז, אין אלפי מתפקדים, אין מוסדות נבחרים ובית דין. לא, הם לא מאמינים שם בדמוקרטיה. דמוקרטיה היא לא סיסמה שצורחים בהפגנה ולא פרצוף מודאג באולפן 12. דמוקרטיה היא לתת לציבור לבחור, גם כשהוא בוחר אחרת ממה שרציתם.
