דלג לתוכן הראשי
צילום: קנבה
צילום: קנבה

השופט ציטט ספר ילדים בפסק הדין וספג הערה: "יש לגלות רגישות"

דסק C14
דסק C14

נציבות תלונות הציבור על שופטים פרסמה תמציות שלוש החלטות • הנציב אשר קולה התייחס לרגישות הנדרשת בכתיבת פסקי דין, לתנאים לקיום עדות חזותית בוואטסאפ ולחובת תיעוד ההסברים בהליכי פשרה בתביעות קטנות


נציבות תלונות הציבור על שופטים פרסמה תמציות שלוש החלטות בנושאים שונים: שימוש בספרות ילדים בפסק דין, מתן עדות באמצעות שיחת וידאו בוואטסאפ וחובת תיעוד מלא של הסברים בהליכי פשרה בבית המשפט לתביעות קטנות.

צילום: שאטרסטוק

באחת התלונות הלינה בעלת דין על כך שבפסק דין שניתן בתביעה שהגישה, עשה השופט שימוש בהתבטאויות שלטענתה היו לעגניות ומזלזלות. בפסק הדין ציטט השופט קטעים מספר הילדים "איילת מטיילת", והשווה בין האירועים המתוארים בו לבין האופן שבו התביעה נכתבה ונוהלה.

הנציב, השופט בדימוס אשר קולה, ציין כי שופטים עשויים להפנות בפסקי דין לספרות ולשירה, לרבות ספרות ילדים, וכי במקרים מסוימים הדבר עלול ליצור אי נוחות אצל המתדיינים. עם זאת, הוא הדגיש כי על בית המשפט להיות רגיש למורכבויות ולשונות של בני האדם העומדים בפניו, ולנסיבותיו של כל מקרה, הן במהלך ניהול ההליך והן בעת כתיבת פסק הדין.

בתלונה אחרת נבחנה החלטה להתיר לעדה בתיק תאונת דרכים להעיד באמצעות שיחת וידאו בוואטסאפ, שנערכה במכשיר הנייד האישי של בא כוח התובעת. לפי התלונה, העדות נמשכה פחות משתי דקות, העדה לא הוקרנה לנוכחים באולם וחקירתה הסתכמה בשאלה אחת.

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה | צילום: דוד כהן, פלאש 90

בתגובה לנציבות הסביר השופט כי מדובר בפרקטיקה הנהוגה בתביעות רכב, כאשר עורכי הדין נמצאים באולם והעדים מצטרפים מרחוק. הנציב קולה קבע כי יש לוודא שהמכשיר הסלולרי גלוי למשתתפים בדיון, כדי שיוכלו לצפות ישירות בעד ולחקור אותו בעת הצורך. עוד עליו לוודא שהצדדים רואים ושומעים את העד, שבית המשפט מתרשם מהעדות באופן בלתי אמצעי ושפומביות הדיון אינה נפגעת בשל מגבלות טכניות.

במקרה נוסף הלין מתלונן, שאינו משפטן ולא היה מיוצג, על כך שרשם הציע לפסוק בעניינו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, על דרך הפשרה, ללא פסק דין מנומק וללא אפשרות ערעור. לדבריו, לאחר שביקש להבין את משמעות ההליך, הסתפק הרשם באמירה קצרה שלפיה "לא ניתן לערער על כך".

המתלונן טען כי הסכים להצעה מבלי שהבין את השלכותיה, וכי חילופי הדברים בנושא לא הופיעו בפרוטוקול או בהקלטה הרשמית של הדיון. הנציב שב על עמדתו שלפיה בית המשפט אחראי לניהול פרוטוקול מלא ככל האפשר, ובפרט בהליכים של תביעות קטנות שבהם הצדדים אינם מיוצגים. לדבריו, כאשר מוצעת פסיקה לפי סעיף 79א, יש לתעד בפרוטוקול את ההסבר שניתן לצדדים, ולא להסתפק באמירה כי לא ניתן לערער.

הנציב קבע כי מעיקר הדין היה מקום להצדיק את התלונה, אך לפנים משורת הדין הסתפק בשלב זה בהערותיו, בין היתר משום שחוות דעת בנושא ניהול פרוטוקול, הכוללת התייחסות גם לתביעות קטנות, פורסמה רק לאחרונה.