הנחיית שר הביטחון ישראל כ"ץ להעביר את סמכויות האכיפה האזרחית ביהודה ושומרון מצה"ל לידי משטרת ישראל נדונה בדיון לסוגיית ההתיישבות שבשטחי C בלבד, מחוץ ליישובים בחוות החקלאיות צורת התיישבות חדשה שחייבה מענה מבצעי הגנתי ואכיפתי שלא קיים היום.
בעוד הצהרת השר מתמקדת במיקוד צה"ל בלחימה בטרור ובמניעת חיכוך בין הצבא למתיישבים, ניתוח המשמעויות בשטח מלמד כי המהלך דורש שינוי עומק בתפיסת המשילות באזור ובמעמד המשפטי של שטחי A ו-B.
ההשלכות המרכזיות
1) שינוי מעמד השטח והסדרה משפטית: כדי להעניק למשטרת ישראל סמכות אכיפה בשטחי A ו-B נדרש שינוי במעמד המשפטי של השטח והסכמי אוסלו.
2) שינוי מעמד הקרקע בשטחי A ו-B: כמו מה שקרה כשהמדינה ביטלה את חוק ההתנתקות ובדומה למודלים שיושמו בצפון השומרון, המשטרה בכלל לא תוכל לפעול בשטחים הללו ללא רגולציה מתאימה שבעצם תהפוך את שטחי A ו-B לשטחי C בפועל כדי לאפשר למשטרה להיכנס לשם ללא ליווי צבאי ולהקנות סמכויות לטפל בעניינים אזרחים ופליליים
3) שידוד מערכות בסדר הכוחות: יישום ההחלטה מחייב הקצאת סד"כ, תקציבים ומשאבים נרחבים להקמת כוח משטרתי ייעודי עד כה – המשטרה עבדה בשגרה רק בערים וביישובים בשטחי C בלבד. כחלק מכך, על פי הערכתי, צפוי להיווצר צורך להעביר את מג"ב איו"ש מכפיפותו המבצעית לצה"ל לפיקוד ישיר של משטרת ישראל.
4) מענה לצורות התיישבות חדשות: הקמת הכוח המשטרתי מיועדת בין היתר לספק מענה אכיפתי ובטחוני ייעודי לחוות החקלאיות שהוקמו בשנים האחרונות, הדורשות תפיסת הפעלה שונה מזו של היישובים הוותיקים.
האתגרים
מורכבות גאוגרפית וביטחונית בשטחי A ו-B: בשטחים אלה המציאות הביטחונית מחייבת המשך מעורבות צבאית, כאשר כל כניסה משטרתית תמשיך להסתמך על ליווי ואבטחה של צה"ל, כפי שבא לידי ביטוי באירועים אכיפתיים אחרונים מול אוכלוסייה פלשתינית.
בקרב גורמי האכיפה באזור מצביעים על כך שהשינוי מגיע בעקבות האירועים האחרונים שעושים נזק לתדמית הצבא, כפי שציין קצין בכיר במחוז ש"י: "זה מהלך שנועד בסוף להסית את הביקורת מימין ומשמאל בנושא מהצבא למשטרה".
