האיום שעלול לפוצץ את הסכמי אברהם

שש שנים לאחר ההכרזה על נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שמעון רפאלי, סגן ראש המכון למדיניות ביטחון של תנועת הביטחוניסטים (IDSF), ולשעבר יועץ מדיניות לשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, מבקש להסתכל על הסכמי אברהם מזווית אחרת. לא רק דרך הטקס בבית הלבן, פתיחת השגרירויות או שיתופי הפעולה הכלכליים, אלא דרך השאלה מה לומד הדור הבא על הצד השני.

6+

במלאת שש שנים להכרזה ההיסטורית, הוא מסביר מדוע לדעתו מבחן השלום האמיתי נמצא דווקא במערכת החינוך, מה ניתן ללמוד מאיחוד האמירויות על עמידותם של יחסים בעת משבר, ואיזה לקח צריכה ישראל לקחת מכך לכל הסדר עתידי באזור.

כשאתה אומר שהשלום מתחיל בכיתה, למה בדיוק אתה מתכוון?
"אפשר להביא מנהיג אל שולחן המשא ומתן באמצעות אינטרסים ולחצים. אפשר להקים שגרירות בהחלטת ממשלה. אפשר אפילו ליצור מנגנוני תיאום ביטחוניים וכלכליים. אבל אם מערכת החינוך ממשיכה ללמד את הדור הבא שהישות הציונית הוא אויב נצחי, שההיסטוריה שלו מזויפת, שהדת שלו נחותה ושעצם קיומו אינו לגיטימי, נחתם הסכם בין ממשלות, לא נבנה שלום בין עמים".

6+

ומה שונה באיחוד האמירויות בהיבט הזה?
״בביקורי באיחוד האמירויות הערביות מצאתי דגש נרחב על סובלנות, דו-קיום, וקבלת תרבויות ודתות אחרות, כולל בית כנסת מפואר בקומפלקס בית אברהם באבו-דאבי. במחקרים של מכון המחקר IMPACT-se שבחנו את מערכת החינוך האמירתית נמצאו גם שינויים חיוביים ביחס ליהדות ולישראל, והסכמי אברהם עצמם שולבו בחומרי הלימוד. אין פירוש הדבר שכל המחלוקות נעלמו, אך היא מלמדת שמדינה המבקשת ליצור שלום ארוך טווח אינה יכולה להסתפק בשינוי מדיניות החוץ שלה. היא חייבת ליצור בהדרגה תשתית תרבותית המאפשרת לדור הבא לקבל את עצם השלום כלגיטימי".

מאז 2020 היחסים בין ישראל לאמירויות עברו מבחנים לא פשוטים. עד כמה זה מעיד על עומק ההסכם?
"מאז אוגוסט 2020 עמדו היחסים בין ישראל לאמירויות בפני מבחנים שאיש מהחותמים על ההסכם לא יכול היה לדעת את מלוא עוצמתם. מתקפת 7 באוקטובר, המלחמה בעזה והטלטלה האזורית יצרו לחצים עצומים על יחסיה של ישראל עם העולם הערבי. איחוד האמירויות מתחה ביקורת חריפה על מדיניות ישראל בסוגיות שונות.

היו מחלוקות, מתחים ותקופות שבהן החום שאפיין את ראשית היחסים התחלף בזהירות. אבל היחסים לא נותקו. השגרירויות נותרו פתוחות, ערוצי הדיאלוג נשמרו והקשרים הכלכליים והמוסדיים המשיכו להתקיים. דווקא המחלוקות ממחישות את חשיבותו של ההישג. שלום אינו נמדד כאשר הכול שקט. הוא נמדד ברגע שבו הצדדים חלוקים, הציבור נסער והמחיר הפוליטי של שמירת היחסים עולה".

6+

כלומר, משבר הוא המבחן האמיתי לשלום?
"הסכם שמחזיק מעמד רק בתקופות של שקט הוא הסדר זמני. שלום אמיתי נבחן ביכולתו לשרוד משבר. מאז הסכמי אוסלו הושקעו סכומי עתק בבניית מוסדות פלסטיניים. הוקמו מנגנוני ממשל וביטחון, נחתמו הסכמים והועבר סיוע בינלאומי בהיקפים עצומים. ההנחה הייתה שהקמת מוסדות, שיפור הכלכלה והתקדמות מדינית ייצרו בהדרגה תמריץ לשלום.

אבל במשך שנים הצביעו מחקרים וביקורות על תכנים מסיתים במערכת החינוך הפלסטינית, ובהם האדרת 'שהידים', תכנים עוינים כלפי ישראל והיעדר עקבי של חינוך המכיר במדינת ישראל ובעם היהודי כשכנים לגיטימיים בעלי זיקה היסטורית לארץ. המערב ביקש לעיתים לבנות שלום מלמעלה, בזמן שמתחתיו המשיכו להתקיים מנגנונים המעבירים לדור הבא את הסכסוך".

6+

ומה המשמעות של זה מבחינת הדור הצעיר?
"אי אפשר לצפות מילד שמתחנך במשך שנים לראות בישראל ישות בלתי לגיטימית להפוך בגיל שמונה עשרה לשותף טבעי לפיוס רק משום שמנהיגים חתמו על מסמך".

כלומר, מבחינתך זו כבר לא רק שאלה חינוכית אלא גם ביטחונית?
"אלה אינן שאלות שוליות. אלה שאלות של ביטחון לאומי. אפשר להביס צבא בשדה הקרב. אפשר לפרק ארגון טרור. אפשר לחסל מפקדים ולהשמיד תשתיות. כל אלה הכרחיים להגנת המדינה. אבל ניצחון ארוך טווח מחייב גם למנוע מהאידיאולוגיה שהולידה את המלחמה לעבור בשלמותה לדור הבא".

6+

הסכמי אברהם נשענו גם על אינטרסים משותפים. עד כמה זה חשוב ליכולת שלהם להחזיק מעמד?
״ההסכמים נולדו מתוך הכרה באינטרסים משותפים. ישראל והאמירויות זיהו איומים אזוריים משותפים והבינו את היתרונות הטמונים בשיתוף פעולה בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה, הסחר, האנרגיה, החדשנות והתיירות. במקום התפיסה הישנה שלפיה על הצדדים לפתור תחילה את כל המחלוקות ורק לאחר מכן להתחיל לשתף פעולה, הסכמי אברהם הציעו היגיון הפוך: שיתוף הפעולה עצמו יכול להפוך למנוע של יציבות".

אז מהי מבחינתך הנוסחה לשלום שמחזיק מעמד לאורך זמן?
״עוצמה יוצרת הרתעה. אינטרסים יוצרים כדאיות. חינוך יוצר עמידות.
שלושת המרכיבים נחוצים. שלום שאינו מגובה בעוצמה עלול להזמין תוקפנות. שלום שאין בו אינטרסים משותפים עלול להפוך למסמך ריק. ושלום שאינו נתמך בתשתית חינוכית ותרבותית עלול להתמוטט כאשר מגיע המשבר הראשון".

6+

ומה הלקח מכאן ליום שאחרי בעזה או להסדרים עתידיים באזור?
"בכל דיון עתידי על הסדרים אזוריים, על הרחבת הסכמי אברהם, על היחסים עם הפלסטינים ועל עתידה של עזה, אסור למדינת ישראל ולשותפותיה לחזור על הטעות של מדידת שלום באמצעות חתימות בלבד.
צריך למדוד גם ספרי לימוד. כאשר הקהילה הבינלאומית משקיעה מיליארדים בשיקום, עליה לשאול לא רק כמה בתי ספר נבנו, אלא גם מה מלמדים בתוכם. כאשר מוקמים מוסדות חדשים, צריך לבחון לא רק מי מנהל אותם, אלא איזו תפיסת עולם הם מעבירים לדור הבא".

שש שנים אחרי אותו 13 באוגוסט, מהו בעיניך ההישג החשוב ביותר של הסכמי אברהם?
"ההישג של הסכמי אברהם אינו רק בכך שישראלים טסים לדובאי, שחברות ישראליות ואמירתיות עושות עסקים ושדגל ישראל מתנוסס מעל שגרירות במדינה ערבית. ההישג החשוב יותר הוא הוכחת האפשרות ליצור מודל אחר במזרח התיכון. מודל שבו מדינות אינן חייבות להסכים על הכול כדי לחיות בשלום. מודל שבו אינטרסים משותפים מחליפים את פוליטיקת החרם. מודל שבו סובלנות אינה רק סיסמה דיפלומטית, אלא ערך שמדינה מבקשת להעביר גם לדור הבא. מנהיגים יכולים לחתום על הסכם שלום ביום אחד. עוצמה ואינטרסים יכולים לשמור עליו בשעת משבר. אבל כדי שהשלום יחזיק מעמד לדורות, צריך ללמד אותו בכיתה".