מחקר שזוכה לתשומת לב מחודשת השבוע מחזיר לכותרות את זילנדיה – שטח עצום שכמעט כולו מסתתר מתחת לדרום האוקיינוס השקט ושחוקרים הציעו להגדיר כיבשת השמינית של כדור הארץ. זילנדיה משתרעת על פני כ־4.9 מיליון קמ"ר, אך כ-94% ממנה נמצאים מתחת לפני הים. ניו זילנד וקלדוניה החדשה הן בין החלקים הבולטים שלה שנמצאים מעל המים.
מדובר בשטח של כ-4.9 מיליון קמ"ר בדרום-מערב האוקיינוס השקט. אלא שבניגוד ליבשות המוכרות לנו, כמעט כולו נמצא מתחת למים. רק חלק קטן ממנו בולט מעל פני הים, ובו נמצאות בין היתר ניו זילנד וקלדוניה החדשה. במילים פשוטות, מה שאנחנו רואים כאיים מעל פני הים הם למעשה החלקים הגבוהים של שטח יבשתי גדול בהרבה שממשיך מתחת למים.
כאן חשוב להבין מה הופך יבשת ליבשת: קו החוף שאנחנו רואים במפה אינו בהכרח הגבול האמיתי שלה מבחינה גיאולוגית. גם היבשות המוכרות ממשיכות מתחת לפני הים. לכן החוקרים בוחנים את סוג הקרקע והסלעים שמתחת למים, את עובי קרום כדור הארץ ואת המבנה של האזור.
במקרה של זילנדיה, החוקרים מצאו כמה מאפיינים שמתאימים ליבשת: היא גבוהה יחסית מקרקעית האוקיינוס שסביבה, מורכבת מסוגים שונים של סלעים, בעלת קרום יבשתי עבה יותר מקרום אוקייני רגיל, ומשתרעת על פני שטח גדול וברור יחסית. כלומר, מבחינה גיאולוגית, הטענה היא שלא מדובר פשוט בכמה איים המפוזרים באוקיינוס – אלא בחלקים הגלויים של גוף יבשתי אחד גדול.
למרות הכותרות המסקרנות על "יבשת אבודה", החוקרים לא גילו לפתע שטח עצום שלא היה ידוע קודם לכן. השם זילנדיה הוצע כבר ב-1995, וב-2017 פרסמה קבוצת חוקרים מאמר מדעי שבו הציגה את הראיות לכך שיש להתייחס לאזור כאל יבשת בפני עצמה. המחקר ריכז שנים של מידע גיאולוגי וגיאופיזי והציג את זילנדיה כגוף יבשתי אחד, במקום כאוסף של איים וחלקי יבשה שקועים. לכן החידוש אינו עצם קיומו של השטח, אלא הדרך שבה המדענים מבינים ומסווגים אותו.
הקושי הגדול בחקר זילנדיה ברור: אם כמעט כל היבשת נמצאת מתחת לאוקיינוס, אי אפשר פשוט לצאת ולמפות אותה כפי שממפים שטח יבשתי רגיל. החוקרים נאלצו להסתמך על שילוב של דגימות סלעים מקרקעית הים, מדידות של כוח הכבידה והשדה המגנטי, נתונים סייסמיים ומיפוי של קרקעית האוקיינוס.
ב-2023 הודיע מכון המחקר הניו זילנדי "GNS Science" כי הושלם מיפוי גיאולוגי של זילנדיה עד לשוליה התת־ימיים. לפי המכון, בכך הפכה זילנדיה ליבשת הראשונה שהגיאולוגיה שלה מופתה עד לגבולותיה שמתחת למים.
אין גוף עולמי אחד שמחליט באופן רשמי כמה יבשות קיימות, והמספר שאנחנו מכירים מבית הספר תלוי גם בשיטת הספירה. במקומות מסוימים, למשל, אירופה ואסיה נספרות כשתי יבשות, ובאחרים מתייחסים אליהן כאל יבשת אחת – אירואסיה. זילנדיה מוגדרת על ידי חוקרים כיבשת מבחינה גיאולוגית. לכן כאשר מוסיפים אותה לשבע היבשות המוכרות בשיטת הספירה הנפוצה, ניתן לכנות אותה "היבשת השמינית".
