מחלקת המדינה האמריקנית נערכת בימים אלה לאפשרות שהמצב החריג בשגרירויות ארה"ב במזרח התיכון יימשך עוד זמן רב. לפי דיווח של CNN מאמש (רביעי), שגרירויות באזור התבקשו להכין תוכניות להמשך פעילות עם מספר מצומצם של אנשי צוות בשטח, בזמן שהמלחמה עם איראן עדיין לא הגיעה לפתרון והמאמצים המדיניים לייצב את המצב מתקשים להתקדם.
לפי הדיווח, התוכניות עדיין נמצאות בשלבי הכנה, ולא ברור אם הן יופעלו בכל השגרירויות שבהן כוח האדם צומצם. עם זאת, עצם הדרישה להכין אותן מצביעה על האפשרות שהממשל האמריקני נערך למציאות שבה השגרירויות באזור לא יחזרו בקרוב לפעילות מלאה. במקביל, עובדים דיפלומטיים שנאלצו לעזוב את תפקידיהם במזרח התיכון מקבלים יותר ויותר אפשרות לבקש לסיים מוקדם את שליחותם במקום להמשיך להמתין לחזרה למדינה שבה הוצבו.
מחלקת המדינה מסרה ל-CNN כי היא אינה מתייחסת לדיונים פנימיים או לתוכניות חירום של שגרירויות מסוימות, אך הדגישה שהיא בוחנת באופן שוטף את מצב הביטחון ואת מספר אנשי הצוות בכל נציגות ומתאימה אותם למצב בשטח. "בטיחותם וביטחונם של אנשינו ובני משפחותיהם נותרו בראש סדר העדיפויות של המחלקה, בעודנו ממשיכים להעריך את התנאים ברחבי האזור", נמסר ממחלקת המדינה.
עוד נמסר כי "החלטות בנוגע למעמדה של כל נציגות מתקבלות על בסיס מגוון שיקולים ביטחוניים ותפעוליים, בתיאום הדוק בין הנציגויות לבין וושינגטון". בנוגע לעובדים המבקשים לקצר את שליחותם הוסיפו במחלקת המדינה כי "ענייני כוח אדם, לרבות בקשות פרטניות לקיצור שליחות, מטופלים כל מקרה לגופו".
המצב החל זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה בסוף פברואר. מחלקת המדינה הורתה לעובדים שאינם חיוניים ולבני משפחותיהם לעזוב כמעט את כל הנציגויות הדיפלומטיות האמריקניות באזור. בהמשך, כאשר מתקנים דיפלומטיים אמריקניים ברחבי המזרח התיכון הותקפו על ידי איראן ושלוחיה, הורתה ארה"ב לעובדים שאינם חיוניים ולמשפחותיהם לצאת בין היתר מבחריין, עיראק, ירדן, קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות.
השגרירות האמריקנית בכווית אף הפסיקה לחלוטין את פעילותה בחודש מרץ, ורק בסוף יוני חידשה שירותי חירום לאזרחים אמריקנים. לפי הדיווח, היא עדיין פועלת תחת מגבלות. מאז חלפו כמעט שישה חודשים, ודיפלומטים ובני משפחותיהם עדיין אינם יודעים מתי – ואם בכלל – יוכלו לשוב לשגרה.
לצמצום הפתאומי הייתה גם משמעות אישית עבור מאות משפחות. דיפלומטים ובני משפחותיהם, שחלקם היו אמורים להישאר באזור עוד שנים, נאלצו למצוא במהירות מקום מגורים בארה"ב ולרשום את ילדיהם למסגרות חינוך חדשות.
אלא שחוסר הוודאות יצר בעיה נוספת: כל עוד הייתה אפשרות שהשגרירויות יחזרו לפעילות רגילה, המשפחות נדרשו להיות מוכנות לחזור למזרח התיכון במהירות – ולכן התקשו להתחייב לחוזי שכירות ולתוכניות ארוכות טווח.
מאחורי ההיערכות החדשה עומד גם כלל של מחלקת המדינה. נציגות אמריקנית אינה יכולה להישאר במצב של "עזיבה בהוראה" – מצב שבו עובדים שאינם חיוניים ובני משפחותיהם נדרשים לעזוב – במשך יותר מ־180 יום. כאשר התקופה הזאת מסתיימת, אם עדיין לא בטוח מספיק לחזור לפעילות רגילה, הנציגות יכולה לעבור למצב של "פעילות מוגבלת".
במצב כזה מוטלת מגבלה על מספר אנשי הצוות שיכולים להישאר במדינה. לפי המקורות שצוטטו בדיווח, במקרה של השגרירויות במזרח התיכון הדבר עשוי להביא לכך שילדים לא יורשו לחזור ורק מספר קטן של בני זוג יוכל לעשות זאת. המצב הזה אינו חייב להיות קצר. לפי הנהלים, הוא אמנם מיועד להתמודד עם בעיות ביטחוניות באופן זמני, אך יכול להימשך כל עוד הדבר נדרש כדי להבטיח את ביטחון העובדים.
צמצום כוח האדם אינו משפיע רק על הדיפלומטים עצמם. הוא עלול להשפיע גם על יכולתה של ארה"ב לפעול במזרח התיכון. פחות עובדים בשגרירויות פירושם פחות אנשים שיכולים להעניק במהירות שירותים קונסולריים לאזרחים אמריקנים, לקיים קשרים עם הממשלות המקומיות ולעבוד על קידום האינטרסים של וושינגטון.
ג'ון באס, דיפלומט אמריקני ותיק שכיהן בין היתר כשגריר בטורקיה, גאורגיה ואפגניסטן, הסביר: "כשיש לך פחות אנשים, יש פחות דברים שאתה יכול לעשות, ויש הרבה דברים שאי אפשר לעשות מרחוק". לדבריו, ככל שמספר הדיפלומטים במדינה קטן יותר, כך יש פחות אנשי מקצוע שעוקבים מקרוב אחר המתרחש ומקיימים קשר שוטף עם הממשלה המקומית. באס אף הזהיר כי מצב של פעילות מוגבלת בשגרירויות עשוי להימשך "חודשים, אם לא שנים".
מחלקת המדינה דחתה מנגד את הטענה שהצמצום בכוח האדם הגביל את המאמץ הדיפלומטי האמריקני. לדבריה, "ראינו מעורבות מתמשכת של הדרגים הגבוהים ביותר בממשל טראמפ עם השותפים שלנו במזרח התיכון, והיחסים שלנו עם בעלות בריתנו באזור ממשיכים להתחזק".
