עד עכשיו שמעתם עליו בעיקר דרך סרטונים ברשתות החברתיות. אולי אפילו נתקלתם בעוד סרטון שלו על יוקר המחיה שהתפוצץ בפיד, בעוד מתקפה על הבנקים, המונופולים או הפוליטיקאים. אבל מאחורי הסרטונים וההבטחות הגדולות נמצא אדם שמבקש עכשיו דבר אחד – כוח פוליטי אמיתי.
אז מי הוא באמת ירון זליכה? איש ימין או פוליטיקאי שמוכן לשבת עם השמאל? למה הוא מסרב להתחייב אם ילך עם נתניהו או עם מתנגדיו? איך הוא מתכוון להוריד את יוקר המחיה, לגייס את החרדים ולהתמודד עם המלחמה? והאם הוא באמת יכול לגרום למשפחה ישראלית ממוצעת להישאר עם עוד כ-2,000 שקל בכיס מדי חודש?
בריאיון מיוחד ל-C14 זליכה פותח הכול: הפגישה בת שלוש השעות עם בנימין נתניהו ערב המלחמה, הטענה שלו שלפיה ראש הממשלה "מפחד" למנות אותו לשר האוצר, המתקפה החריפה על בצלאל סמוטריץ', רביב דרוקר וכלי התקשורת, העמדה נגד מדינה פלשתינית, התוכנית שהוא מסרב לחשוף לגיוס חרדים – וגם ההבטחה הגדולה שלו: בתוך שנתיים להתחיל לסגור את פער יוקר המחיה מול המערב ולהשאיר למשפחה הישראלית אלפי שקלים נוספים בכל חודש.
אנחנו שומעים ממך לא מעט, בעיקר ברשתות החברתיות. אז בוא תעשה סדר בכמה מילים – מה תכלס אתה מביא לפוליטיקה? מה התוכניות שלך?
"לפעמים לוקח רגע אחד לעבור מחושך לאור. אני מבטיח לך, תוך שלושה חודשים הציבור לא יכיר את המדינה ולא יבין מדוע היה צריך לחכות כל כך הרבה שנים כדי להוריד פה את יוקר המחיה. ואני מציע לקוראים של C14 – תתכוננו. כאשר אני וחבריי נשלוט באוצר, אנחנו נהפוך את המדינה. ומה זה אומר? נפתח את השוק לתחרות בבנקאות, בביטוח, במזון, בכל תחומי החיים. אנחנו ננתק את הפוליטיקאים מהעטינים של הטייקונים, נזרוק את הלוביסטים מהכנסת ובעזרת השם נביא את האור לציבור".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
כבר בדקות הראשונות של השיחה זליכה לא מנסה להנמיך ציפיות. להפך. הוא מבטיח שינוי מהיר ועמוק, ומציג את המאבק ביוקר המחיה כמשימה המרכזית שאיתה הוא מבקש להגיע למוקדי קבלת ההחלטות.
זה לא נשמע קצת יומרני להגיד שתוך שלושה חודשים אתה משנה הכול?
"לא, זה ממש לא יומרני. מה שיומרני זה מה שהצליחו הפוליטיקאים להנדס בתודעה של הציבור, כאילו אי אפשר לעשות כלום. אני אומר לך, כל המחירים ירדו. הכול: דיור, בנקאות, ביטוח, רכבים, מזון – הכול".
אז אם כבר אתה מתחייב על הדברים האלה, בוא נשאל ת'כלס. אם אתה, ירון זליכה, שר האוצר הבא – בכמה אתה מתחייב, נניח בטווח של שנתיים, להוריד כאן את יוקר המחיה?
"אני אומר לך בצורה מאוד ברורה: יוקר המחיה בישראל הוא בין 35 ל-40 אחוזים יותר מיוקר המחיה באירופה המערבית ובארצות הברית. ואני מתחייב בתוך שנתיים להוריד את הפער הזה בלפחות רבע. לפחות 10 אחוזים מה-40 האלה. רק שתבין, 10 אחוזים מה-40 זה אומר שלציבור הישראלי יהיו עוד 60 מיליארד שקל בכיס. 60 מיליארד שקל בכיס בשנה! תחלק את זה במספר המשפחות ותבין איזו בשורה אדירה. אגב, לא רק לציבור, גם לממשלה".
בוא נדבר פר משפחה. מה זה אומר למשפחה ממוצעת עם שני ילדים?
"זה אומר סדר גודל של 25 אלף שקלים בשנה. 2,000 שקל בחודש בממוצע".
ומה לגבי דיור?
"זה בתוך כל הסל. לצמצם את יוקר המחיה, את הפער בין ישראל לאירופה המערבית או ארצות הברית, שכיום עומד על 40 אחוזים – בתוך שנתיים להביא אותו ל-30 אחוזים, בתוך עוד שנתיים להביא אותו ל-20 אחוזים, ואם ירצו שאני אמשיך – אז בתוך עוד ארבע שנים להוריד אותו לאפס".
המספרים שהוא מציג שאפתניים, אבל מבחינתו הבעיה אינה בחוסר יכולת של המדינה להתמודד עם יוקר המחיה – אלא במי שמחזיק בכוח ובאינטרסים שמונעים, לטענתו, את השינוי.
אם היית צריך לסמן סיבה אחת מרכזית למה כל כך יקר כאן ולמה שום דבר לא משתנה, מה היית מסמן?
"החיבור המושחת שבין בעלי הון שמעוניינים בהנצחת המצב הקיים לבין הפוליטיקאים. והחיבור הזה בא לידי ביטוי בשלושה מנגנונים. המנגנון הראשון והמושחת מביניהם הוא הדלת המסתובבת. תראה לאן הלך לעבוד שר הפנים שלנו בממשלה היוצאת, תראה לאן הלכה לעבוד שרת הפנים בממשלה הקודמת. שניהם הלכו לעבוד איפה? בחברות נדל"ן. אז כשהם מספרים לכם שהם מאוד מתאמצים להוריד את מחירי הדיור, על מי הם עבדו? עלינו? על עצמם? על הטייקונים שלקחו אותם לעבודה?
"אתה באמת מאמין שיש איזשהו טייקון נדל"ן שהרים תרומה – וזה המנגנון השני – לגדי איזנקוט, כמו אלפרד אקירוב, טייקון הנדל"ן הגדול, שהעמיד ערבות לגדי איזנקוט במיליון שקל, אם באמת איזנקוט היה מתכוון להוריד את מחירי הדיור? אותו אקירוב גם העמיד ערבויות לגדעון סער ולבני גנץ. הפלא ופלא שהם לא הצליחו להוריד את מחירי הדיור והם רק עלו? אתה באמת לא חושב שיש קשר?
"והדבר השלישי הוא כמובן כלי התקשורת המסחריים. כלי תקשורת נשלטים וממומנים על ידי בנק הפועלים ובנק מזרחי, וכמובן שטראוס, תנובה, קוקה קולה וכל הגזלנים האלה שממררים את חיינו ומממנים את הבעלים של ערוצי התקשורת המסחריים, מממנים את הסוקרים שמנסים להעלים אותי ואת המהפכה שאני מביא מהציבור הישראלי, מהסיבה המאוד פשוטה – אני הולך להביא את יום הדין שלהם".
מכאן השיחה עוברת באופן טבעי ליחסיו המתוחים של זליכה עם כלי התקשורת. הוא לא מסתפק בביקורת על הפוליטיקאים ובעלי ההון, אלא טוען שגם חלק מכלי התקשורת פועלים מתוך ניגוד עניינים.
אם יש לך ביקורת כל כך חריפה כלפי כלי התקשורת האלה, למה אתה כל כך רוצה שהם יראיינו אותך ויעשו לך סקרים? הרי אתה אומר שהם מושחתים בכל מקרה. למה להופיע שם?
"איפה ראית אותי מופיע שם? ב-13? כשאני מופיע שם זה רק כדי להתעמת איתם על השקרים שהם מפיצים כלפיי. אז מה עדיף? לא ללכת לרביב דרוקר ולתת לו להפיץ עליי שקרים ודיבה בלי שיש לי אפילו את היכולת להגיב, או ללכת ולהתעמת איתו? הרי הוא בנה שם מיליציה של אנשים כדי להתעמת איתי. למה הוא היה צריך מיליציה של אנשים להתעמת איתי?".
אתה בעצם אומר שכל הדבר הזה היה מארב מתוכנן מראש?
"זה היה מארב מתוכנן, וידעתי שזה מארב מתוכנן ולא פחדתי. באתי עם חיוך גדול וביטחון עצמי וקראתי לו שקרן מול כל האומה! ולא רק שקראתי לו שקרן, גם הסברתי לכל ציבור הצופים שם שמי שמושך לו בחוטים זה המפרסמים שבהם אני נלחם! אותה קוקה קולה, תנובה, שטראוס, הבנקים, יבואני הרכב והקבלנים הגדולים! אותם אלה שמשלמים ומממנים את הערוץ שמשלם לו את המשכורת! מה אתה חושב? שמי שמתפרנס מהאנשים האלה יכול לצאת ולעזור לאנשים כמוני שהולכים לעשות פה שינוי במדינה?".
אז אתה בעצם אומר שרביב דרוקר, באופן מודע לחלוטין, מנהל איתך ראיון כאילו עיתונאי, כשת'כלס האינטרסים שלו אחרים לגמרי?
"א', האינטרסים שלו הם עובדה. האינטרסים של מקום העבודה שלו הם להגדיל את הרווחיות של המפרסמים שלהם, ואני הולך להקטין את הרווחיות של המפרסמים שלהם. זה לא נתון במחלוקת. ניגוד האינטרסים הזה לא נתון במחלוקת. הדבר השני, בעיתונאות, כשאתה שואל שאלה – אתה נותן לצד השני להגיב ולענות. תשים לב שבכל שאלה שהוא שאל הוא לא נתן לי להוציא יותר מחמש מילים ברצף לפני שהוא הלעיט את הציבור בעוד שקר ובעוד שקר. חמישה מראיינים על אדם אחד, וגם עם כל זאת לא יכלו לי. 12 עוד יותר גרועים ממנו!".
אחרי שהיית שם בריאיון, הם הריצו עליך 'דחקה' על הסרטון שלך עם הקוטג'. יש לך סרטון שרואים אותך מדבר על זה שקוטג' הוא מוצר בפיקוח, כשבפועל הוא לא. איך אתה מסביר את זה?
"הם לקחו קטע מהרצאה שבה עשיתי לונג סטורי שורט. הקוטג' הוא מוצר שהמחיר שלו מושפע מהמחיר המפוקח. וזה נכון שהוא לא בכל רגע היה מפוקח, אבל הוא היה מוצר בפיקוח. כשהוא יצא מפיקוח הם העלו מחירים, ומיד פרצה מחאת הקוטג' והם נאלצו לבלום את עליית המחירים. כשהמחאה נרגעה, אני וחבריי הגשנו תביעה ייצוגית נגד הקוטג', נגד גבינה לבנה ונגד שמנת מתוקה. כל אחד מהחברים לקח תחום אחר והגיש את התביעות הייצוגיות האלה. ולכן הם שוב נבלמו, והתביעה הייצוגית הייתה על בסיס ההפרש שבין המחיר המפוקח למחיר שהם ניסו לגבות.
למען הסר ספק – זליכה לא היה מעורב בשום צורה ברפורמת הסלולר של כחלון. כחלון מעולם לא אמר אחרת. המעורבות היחידה של זליכה זה שהוא ניסה לשכנע את כחלון לרדת מהרפורמה, בהיותו מייצג של חברת פרטנר, בטענה שזה דווקא יעלה את המחירים. pic.twitter.com/yeyQ7ER0Yf
— Raviv Drucker (@RavivDrucker) July 1, 2026
"כך שזה נכון שלא דייקתי, אבל בשורה התחתונה המהות הייתה נכונה. מחיר הקוטג' היה מחיר שהושפע מרמת הפיקוח, ולכן הם לא היו שבעי רצון ממנו, ולכן הם לא מיהרו לתקן את התקלה שהפלא ופלא קרתה.
"מה שמעניין הוא שרביב דרוקר היה מאוד רגיש לדקויות של המלל שלי, אבל הוא התעלם לחלוטין מהעובדה שעושקים פה את הציבור. על כך כבר אמר איש יהודי חכם: צריך להיזהר מהאנשים שמסננים את היתוש ובולעים את הגמל. רביב דרוקר ניסה לסנן את היתוש, אבל את הגמל כולנו בולעים: את העושק של שטראוס, העושק של תנובה, העושק של יבואני הרכב והעושק של הקבלנים הגדולים – כל אלה שמפרסמים אצל דרוקר ומממנים בעצם את המשכורת שלו".
אתה שואף להיות שר אוצר, וכמו שאתה אומר לגבי המקרה הזה של הקוטג' – באופן כללי זה היה נכון, אבל בסוף לא כל כך דייקת.
"קיצרתי, פשוט קיצרתי. אי אפשר בהרצאה לציבור להלעיט אותם בכל האינפורמציה ברחל בתך הקטנה בכל שטות. ג'ון מיינרד קיינס, גדול הכלכלנים בכל הזמנים, אמר – ואני דבוק באמירה הזו: עדיף להיות בערך צודק מבטוח טועה. אני במקרה הזה הייתי בערך צודק, ודרוקר בטוח טועה. רק שהמחיר של הטעות של דרוקר – כולנו ממשיכים לשלם כל יום בסופר".
זליכה לא נסוג מהביקורת. גם כשהוא מתבקש להסביר מדוע דווקא הוא יצליח במקום שבו שרי אוצר אחרים נכשלו, הוא דוחה את הנחת היסוד של השאלה.
היו לפניך לא מעט שרי אוצר וכל מיני ממשלות שניסו להילחם במונופולים ובמחירי הדיור, כולל בממשלה הנוכחית – גם סמוטריץ', גם ברקת. בתכלס אנחנו רואים שכולם נכשלו בזה אחד אחרי השני. למה דווקא אתה, ירון זליכה, תצליח?
"מכיוון שיש טעות יסודית בשאלה שלך. אתה חושב שהם ניסו ולא הצליחו, ואני אומר לך שהם לא ניסו, ומאוד הצליחו לשרת את מי ששלח אותם, את מי שמממן אותם, את מי שהם מפחדים להתעסק איתו.
"תקשיב, אני ביום הראשון שלי באוצר חילטתי ערבויות בנקאיות, קנסתי בסכומים גדולים וביטלתי חוזים עם משפחת עופר, פישמן, דנקנר ובורוביץ'. מה אתה חושב, שזה כיף? האנשים האלה מתחילים להפעיל עליך שורה ארוכה של לחצים ואיומים. בסיומם של האיומים נאלצתי לגרור את הילדות שלי עם שומרי ראש לגן הילדים, עם המטפלת לגינה. זה לא נעים!
"לכן הפוליטיקאים שנמצאים בשלטון מספרים לך סיפורים שהם מנסים להילחם ביוקר המחיה, אבל זה לא נכון, זה שקר! ובוא ניקח דוגמה מאוד קונקרטית: הרפורמה המגוחכת של בצלאל סמוטריץ' – רפורמת החלב. הרי מה הוא ניסה כביכול לעשות? הוא ניסה לעשות כאילו את מה שאני תמיד אומר: לפתוח ליבוא מתחרה את החלב ומוצרי החלב, נכון?
"אבל מה הוא שכח ברפורמה שלו? שבפתיחת היבוא אסור לאפשר למונופולים הענקיים, לטייקונים המקומיים, להשתלט על היבוא! מה הטעם לפתוח את היבוא לתחרות אם תנובה ושטראוס תוך שתי דקות ישתלטו עליו? הרי רפורמה נורמלית אומרת פתיחה של היבוא ואיסור על תנובה ושטראוס לייבא! היבוא אמור להתחרות בהם, לא לתת להם עוד כלי לחסל אותנו!".
"ואת זה הוא פתאום שכח. עכשיו למה הוא שכח? ברצינות, למה להעתיק ממני רבע רפורמה ולהתעלם משסתום האבטחה שלה? בטעות? בכוונה? מטמטום? תשלים את החסר. אני אומר לך שהם לא ניסו להילחם ביוקר המחיה, הפוך לגמרי. הם ניסו להמשיך ולחזק את המונופולים המקומיים, ואת המחיר אנחנו משלמים".
אם אני מסכם את מה שאתה אומר, שרי אוצר בישראל יודעים מה צריך לעשות, אבל בחרו שלא לעשות את זה?
"יותר גרוע: בחרו לא לעשות, לעשות הפוך ולנסות לרמות אותנו כאילו הם מנסים ולא מצליחים".
כשהשיחה מגיעה למחיר האישי של העימותים שניהל בעבר, זליכה מתעקש להבחין בין האופן שבו הוא "מציג את עצמו" לבין מה שהוא רואה כרקורד מוכח.
הזכרת קודם את העניין של שומרי הראש. אתה מציג את עצמך כחושף שחיתויות וכאחד שנלחם…
"קודם כול, תסלח לי שאני קוטע אותך, אני לא מציג את עצמי כחושף שחיתויות. כעובדה, אני האדם היחיד בישראל שיש לו גם את אות אביר איכות השלטון, גם את אות מופת של אומץ למלחמה בשחיתות וגם את אות הנייר ללוחם בפשע ובשחיתות. אין עוד בן אדם אחד שיש לו אפילו שניים, ולא את שלושת הפרסים.
"אז עם כל הכבוד, אני לא מציג את עצמי. אלה ההישגים שלי, אלה הכישורים שלי, זה הרקורד שלי, זה מה שעשיתי במשך 25 שנה. אז אל תיקח את זה ותחבר את זה כאילו אני מציג את עצמי כמו בתחפושת. אני לא פוליטיקאי, אני איש אמיתי".
אתה לא מציג את עצמך, אתה באמת עבדת וגם קיבלת את האותות והפרסים האלה. עכשיו השאלה שלי: מעבר למה שהיה לך פעם עם שומרי הראש, האם זה משהו שגורם לך גם בימים אלה לחשוש לחייך?
"לא, ממש לא. אני מרגיש בכל מקום שאני מגיע אליו המון אהבה ותמיכה בציבור, המון. אגב, ערבים ויהודים, ימנים ושמאלנים. חזרתי עכשיו מחופשה קצרה ממיקריטין. הבן שלי בעזרת השם מתגייס בשבוע הבא, ונסענו לטיול לפני גיוס במיקריטין – חופשת ים. בשדה התעופה ניגשו אליי שני אזרחים ערבים ישראלים. אחד מהם דוקטורנט לאפידמיולוגיה ואשתו אופטומטריסטית, ושניהם תומכים בי. ערביי ישראל! אגב, הם גם ימניים בדעותיהם, מדהים! אני מקבל תמיכה וחיבוק מכל רחבי הארץ כי אני אומר אמת, והרקורד שלי מדבר בעד עצמו כבר 25 שנה".
אבל זה לא סותר את העובדה שיכול להיות שאתה מקבל אהבה בציבור, אבל יש גורמים כאלה ואחרים שלא בא להם טוב, ורואים שאתה רציני בכוונות שלך ואומרים: "טוב, אולי ניגש לרעיונות קצת פחות שגרתיים"?
"אני מודה לך על העצות שאתה מחלק להם בריאיון הזה, אבל בוא לא נגזים. אני חושב שאנחנו מדינה שיש בה הרבה מאוד פוטנציאל כלכלי אדיר. אני רוצה להזכיר שחמש השנים שלי באוצר היו חמש השנים הכי טובות בהיסטוריה הכלכלית של ישראל. בתחילת הכהונה שלי ההכנסה הלאומית לנפש הריאלית בישראל הייתה 49% מההכנסה בארצות הברית, ובתום חמש השנים היינו ב-62%. מעולם לא הגענו לשיא הזה של 62%. רק שתבין, ערב המלחמה היינו 48%.
"20 שנה המדינה הזאת חיה על ההישגים של נתניהו ושלי אז בחמש השנים הראשונות באוצר. ואל תתחיל להגיד לי כמו דרוקר 'אתה לא מדייק כי נתניהו היה איתך רק שנתיים וחצי'. הוא היה איתי אמנם שנתיים וחצי, אבל המדיניות שקבענו נשארה חמש שנים. הנה, אני עכשיו מקפיד לדייק כדי שדרוקר לא יעשה עוד סרטון. אנחנו יכולים לחיות פה אחרת. אתה לא תאמין כמה מהר אפשר לשנות את החיים פה".
מכאן השיחה עוברת לנתניהו – אדם שזליכה מצד אחד מייחס לו יכולות יוצאות דופן, ומצד שני מותח עליו ביקורת חריפה, הן בתחום הכלכלי והן בתחום המדיני-ביטחוני.
אם כבר הזכרת את נתניהו, אני חושב שאמרת לאחרונה שהוא התייעץ איתך במהלך המלחמה, נכון?
"לא, ערב המלחמה".
ערב המלחמה. ישבתם כמה שעות, נכון?
"שלוש שעות".
למה, אם הוא רואה בך מישהו שמבין עניין ויש לו באמת את הידע, הוא לא קורא לך להיות שר האוצר שלו?
"אז בוא נחשוב רגע על מה הוא עומד לדין. הוא עומד לדין מכיוון שהוא – וזה לא משנה מה אנחנו חושבים או לא חושבים על המשפט, אני מדבר רק על העובדות – עומד לדין על כביכול או לא כביכול, כל אחד שימלא את החסר, הטבות שהוא נתן לבעלי הון כדי לקבל סיקור תקשורתי כזה או אחר.
"עכשיו, אין מחלוקת בזה שב-20 השנים האחרונות הוא ממש לא התעמת עם בעלי הון. ועכשיו אתה בא ומציע לו למנות את האויב הכי גדול של הגזלנים האלה לשר אוצר, ולתת לו את המפתחות לכסח אותם. למה שהוא יעשה את זה? למה שהוא יריב איתם?".
אז הוא בעצם מפחד למנות אותך לשר אוצר?
"חד-משמעית! וכדי שאני אהיה שר אוצר, אני צריך לבוא עם כוח פוליטי עצמאי".
ואם תהיה עם כוח פוליטי הוא לא יחשוש?
"אם לא תהיה לו ברירה ואני אהיה לשון המאזניים, אז הוא יבלע את הגלולה המרה וייאלץ לצאת יחד איתי לקרב נגד בעלי הון".
אפרופו לשון מאזניים, אם תגיע באמת לנקודה שבה אתה צריך להחליט: נתניהו או איזנקוט – מה אתה מחליט?
"אני אומר לך שאני לא במשחק הזה. אם תבוא איתי מחר לכנס באור יהודה ונעשה תרגיל ונשאל את המשתתפים: 'מי רוצה שאני אלך עם ביבי?' – חצי יצביעו. 'מי רוצה שאני אלך עם האנטי-ביבי?' – חצי יצביעו.
"ואני אומר לך בצורה מאוד פשוטה: אני לא במשחק הזה! אני רוצה שתעצום רגע את העיניים. תאר לך ששני שודדים פורצים לך הביתה. לאחד קוראים 'רק ביבי' ולשני קוראים 'רק לא ביבי'. ואתה רוצה להתקשר לשוטר שקוראים לו זליכה שיציל אותך מהשוד, אבל הם אומרים לך: 'תשמע, אני הולך איתך רק אם אתה תלך עם הגנב הזה, או רק אם תלך עם השודד ההוא'. בוא, אני לא במשחק.
נתניהו או איזנקוט? פרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית, על עתידו הפוליטי: "תמיד הייתי ימני בעמדותיי, אבל המטרה החשובה בעיניי היא הורדת יוקר המחייה. אני לא בכיס של אף אחד"#חדשות_צהריים@Idotauber @PZelekha pic.twitter.com/p3p5hBMUPF
— C14 (@C14_news) August 2, 2026
"אני רוצה להוריד את יוקר המחיה. מי שישתף איתי פעולה – איתו אני אלך. המגבלה היחידה שהשתי על עצמי היא שאני לא אשב עם מפלגות ערביות ולא אשען עליהן, ולא בגלל שאני נגד ערביי ישראל, ממש לא! אני בעד שילוב מלא של ערביי ישראל. אבל המפלגות הערביות חברו לאויבי ישראל ואני לא מאמין להן".
בסקר חדשות 14 בסוף השבוע האחרון, לפי הנתונים רוב המצביעים שלך היו רוצים לראות את נתניהו כראש ממשלה. מה דעתך על זה?
"שכל המצביעים שלי היו רוצים לראות את יוקר המחיה יורד וזה הדבר הכי חשוב להם".
ובכל זאת?
"דעתי שיש לי ציבור גדול מאוד מהצד הימני, אבל יש לי גם ציבור לא קטן מהמרכז. בכל מקרה, אני רוצה להזכיר שגם הצעירים השמאלנים לא יכולים לקנות דירה, וגם הצעירים הימנים לא יכולים אפילו לשכור דירה. גם השמאלנים לא יכולים לקנות בסופר בלי לקבל חרדות, וגם הימנים לא יכולים לקנות בסופר בלי לקבל חצי התקף לב. אני הולך להוריד את יוקר המחיה לכולם".
במהלך הקדנציה האחרונה ראינו לא מעט עימותים בתקשורת בין סמוטריץ' לבין נגיד בנק ישראל. מה דעתך על כל המופע הזה?
"דעתי ששניהם עשו שם נשף מסכות והסתתרו מאחוריו. סמוטריץ' ניהל מדיניות שמעלה את יוקר המחיה. הוא פשוט לא תפקד, הוא לא ביצע אף אחת מהרפורמות, וכאשר הוא ניסה להעביר משהו – זה היה בבלוף.
"בוא ניקח לדוגמה את הנושא של הפטור ממע"מ ומכס ביבוא אישי. הרי זו יוזמה שלי שאני מקדם כבר כמה שנים. אני והוא הופענו ביחד ב'הפטריוטים'. אגב, הוא סירב להופיע ביחד, הוא דרש להופיע מיד אחריי. בהופעה ב'הפטריוטים' העליתי שוב את היוזמה שלי: בוא נשחרר את עם ישראל, בוא נאפשר להם לעקוף את כל היבואנים הגזלנים האלה ולייבא בעצמם דרך אמזון או דרך אתרים אחרים. תאפשר לעם ישראל לייבא בעצמו. למה הוא צריך ללכת לשופרסל, שהיבואנים שם ישדדו אותו? או לסופר-פארם, או לכל מקום אחר? תן לעם ישראל לייבא לבד דרך הדואר, ברוך השם יש דואר במדינה.
"עלה אחריי סמוטריץ' ואמר: 'בשום פנים ואופן, זה הרס, זה נזק'. איזה הרס? איזה נזק? מה ההרס והנזק הגדול של המשך העושק של עם ישראל? תאפשר לעם ישראל, תשחרר את עם ישראל. התנגד בכל התוקף.
"עוברת שנה וחצי, מצבו בסקרים על הפנים, פתאום הוא מעלה את הרעיון של זליכה ואומר: 'בטח! בוא נעביר פטור'. במקום לשים את זה דרך חוק ההסדרים, הוא מנסה להעביר חקיקה עצמאית. איך זה ייתכן? הוא לא ידע שזה ייכשל? למה הוא לא העביר את זה דרך חוק ההסדרים? קל להעלות את זה בחוק ההסדרים, הקואליציה מחויבת להצביע כאיש אחד, ומיד הפטור היה עובר, ועם ישראל כבר היה קונה שנה וחצי בנחת, בשקט, במחירים זולים. למה הוא לא עשה את זה? כי הוא ניסה לעבוד עלינו! הם עושים מאמצים כאילו הם מתאמצים ולא מצליחים, אבל מכשילים את עצמם".
בקיצור, אתה לא רואה סיבה לתקוף בפומבי את נגיד בנק ישראל?
"לא הייתי צריך לתקוף בפומבי את נגיד בנק ישראל, כי את העבודה שלי אני הייתי עושה, והייתי מוריד את יוקר המחיה בכוחות עצמי, ואז לא הייתי צריך לתקוף את נגיד בנק ישראל.
"ובוא אגלה לך יותר מזה: כשאני אוריד את יוקר המחיה, אתה תראה שנגיד בנק ישראל גם יוריד את הריבית. אז לא צריכים לתקוף אותו, הוא יוריד לבד את הריבית. מה אתה חושב, שהוא נהנה מריבית גבוהה? הוא עושה ריבית גבוהה כי סמוטריץ' לא עושה את העבודה שלו, ואז מבלבל לכולנו את המוח שהוא לא הצליח.
"והוא מנצל את זה שנגיד בנק ישראל הוא פשוט אדם מנומס. כי אדם קצת פחות מנומס היה אומר לו: 'אדוני, לך תעשה את העבודה שלך, תפסיק להסתתר מאחוריי'.
עד כאן, רוב הריאיון נסוב סביב כלכלה. אלא שמי שמבקש להיכנס לכנסת ולממשלה יידרש לקבל החלטות גם בסוגיות ביטחוניות ומדיניות. זליכה מגדיר את עצמו איש ימין, אך מדגיש שוב ושוב שהמאבק ביוקר המחיה מבחינתו קודם לחלוקה הפוליטית המקובלת.
רוב הציבור מכיר אותך בעיקר דרך הכלכלה, אבל ת'כלס, כחבר כנסת או כשר, אתה תצטרך להצביע על הרבה דברים אחרים, כמו מלחמות, הסכמים מדיניים, עסקאות וכו'. מה בגדול התפיסה המדינית-ביטחונית שלך?
"קודם כול, אני חייב להגיד לך ש-400 אלף העוקבים שלי כן מכירים את העמדות המדיניות-ביטחוניות שלי. אני אמנם לא מרבה מאוד לדבר עליהן, אבל אני מדבר מספיק. והעמדות שלי – ולא הסתרתי את זה מעולם – אני אדם ימני. אבל אני חוזר ואומר: אני לא בכיס של אף אחד, אני רק בכיס של יוקר המחיה. זה מה שאני רוצה – להוריד את יוקר המחיה.
בעבר הצבעת עם מרצ ושלי יחימוביץ'.
"חד-משמעית! אני מוכן לחבור גם עם השטן כדי להוריד את יוקר המחיה. ואני שיתפתי פעולה גם עם שלי יחימוביץ' וגם עם זהבה גלאון, ואני אשתף פעולה עם כל הכנסת.
טל מאיר לפרופסור ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית: "בעברך הבעת תמיכה בשלי יחימוביץ' והצבעת ליאיר לפיד, אז אתה ימין או שמאל?"#ישראל_הבוקר@TalMeir2 @PZelekha pic.twitter.com/5PGydJw1QV
— C14 (@C14_news) July 21, 2026
"אגב, בענייני יוקר המחיה אני מוכן לשתף פעולה גם עם המפלגות הערביות. לא להישען עליהן, נכון, אבל לשתף פעולה בשביל להעביר רפורמות להפחתת יוקר המחיה? בוודאי ובוודאי! כל העם הישראלי נהנה מהפחתת יוקר המחיה, זה האינטרס של כולנו: ערבים ויהודים, מזרחים ואשכנזים, כולנו! זו לא משימה פרטית שלי.
"אתה יודע, זה פשוט מזעזע אותי: אנחנו שולחים מאות אלפי מילואימניקים, וכמובן חיילים בסדיר, להילחם במפלצות של החמאס, איראן וחזבאללה. אבל כשהם מסיימים את שירות המילואים, רגע אחד אחרי שהחיילים הגיבורים שלנו חוזרים מהקרב, הם נאלצים להילחם על הישרדות מסוג אחר – על הישרדות כלכלית. על הצורך לקנות דירה, לממן לימודים, לקנות בסופר, לממן את כל הגזל שגזלו מאיתנו המונופולים, היבואנים, הבנקים וכמובן הממשלה. אם נחזור לערוצי התקשורת, מי הבעלים של ערוצי התקשורת? אותם הגזלנים האלה!".
לעשות להם רפורמה ממדים למפתח?
"ממדים לאוהל. עם כל הכבוד, חמש השנים היחידות שמחירי הדיור ירדו ברצף היו חמש השנים שלי באוצר. לפניי עלו, אחריי עלו. איך זה?".
מה דעתך על נתניהו, לא ברמה האישית, דווקא ברמה המדינית-ביטחונית? האם לדעתך הוא מנווט נכון את הספינה?
"תראה, נתניהו מייצג דיכוטומיה שקשה להבין אותה. מצד אחד הוא באמת איש אשכולות, בעל מעוף, חזון וראייה למרחוק. אי אפשר לקחת את זה ממנו. מהצד השני, הוא המנהל הכי גרוע שראיתי בחיי. לא מסוגל להביא חזון לביצוע אף פעם. אנחנו מקטסטרופה לקטסטרופה. אף מלחמה לא נגמרת! אף מלחמה, אחרי שלוש שנים, לא נגמרת".
זה תלוי בו לדעתך? הוא הסיפור?
"זה תלוי הרבה בו. לא אומר שזה תלוי רק בו, אבל זה תלוי הרבה בו. ובוא ניקח רגע את השביעי באוקטובר, את האסון הקטסטרופלי הזה, הגדול ביותר בתולדות עם ישראל מאז קום המדינה.
"כאשר סיימתי את עבודתי באוצר, אנחנו הקצינו לטובת הביטחון 7% מההכנסה הלאומית. על כל 100 שקלים שהמדינה הזאת עשתה, נתנו שבעה שקלים לביטחון. בגלל שבשנים שלו יוקר המחיה עלה והוא נכשל – אני אומר לך בכוונה, אבל כל אחד שיקרא לזה איך שהוא רוצה – נכשל במלחמה ביוקר המחיה, אנחנו לא צמחנו.
"בגלל שלא צמחנו, לא רק שלאזרחים לא היה כסף בכיס, גם לממשלה לא היה כסף בכיס. וכתוצאה מכך לא נבנו פה בתי חולים, לא נבנו פה מספיק תשתיות, לא נבנו פה מספיק מוסדות רווחה, לא נבנו פה מספיק כיתות לימוד, וגם קיצצו את הצבא! הוא במו ידיו אחראי למדיניות שהורידה את הנתח של הביטחון בתוצר משבעה שקלים ל-100 לחמישה שקלים ל-100.
"אתה יודע מה ההבדל בכסף מצטבר? 40 מיליארד שקל בשנה! מר נתניהו אחראי לקיצוץ נתח הביטחון בתוצר בהיקף של 40 מיליארד שקל בשנה. אז מה הפלא שיצאו לסגור אוגדות? מה הפלא שסגרו חצי מצי הטנקים שלנו? ומה הפלא שלחצי שנשאר לא היה מעיל רוח? עד היום אין קסדות לחיילים! עד היום אימהות של חיילים גיבורים בלבנון צריכות לקנות רשתות של כדורגל כדי לכסות את החיילים הגיבורים שלנו? זה נראה לך הגיוני?".
הביקורת על נתניהו מתחדדת כשהשיחה מגיעה למלחמה המתמשכת. מבחינת זליכה, הבעיה הביטחונית והבעיה הכלכלית אינן נפרדות זו מזו – אלא קשורות באופן ישיר.
המלחמה נמשכת כבר שלוש שנים. מה תכלס צריך לקרות? לסיים אותה בעזה? בלבנון? נסיגה? מה צריך לעשות?
"בוא נלך פרה פרה. בעזה לא גמרנו את העבודה. לא גמרנו את העבודה. ואנחנו עצרנו בלחץ של הנשיא טראמפ. למה הוא לא מסוגל לעמוד בלחץ הזה? שיגמור את העבודה, בשם אלוהים! שלוש שנים!".
הוא לא יכול להיות לעומתי מול טראמפ כל הזמן.
"אני אמרתי כל הזמן? לא אמרתי כל הזמן. אבל בנושא הזה, אנחנו כבר חודשים מדשדשים בעזה. לא גמרנו את העבודה. השארנו את החמאס שם. מדווחים היום ש-50 מחבלי נוח'בה מתאמנים לעשות פיגוע, ואנחנו לא תוקפים אותם. זה נראה לך הגיוני? אחרי שלוש שנים, אחרי 1,400 הרוגים? מה, נתחיל את הכול מחדש?".
אז מה אתה מציע?
"אני מציע להשלים את העבודה. עם טראמפ ובלי טראמפ. אבל כדי שאתה תוכל לעמוד מול טראמפ ולהגיד לו: 'עם כל הכבוד, אני מסיים את העבודה', אנחנו צריכים שיהיה לנו מספיק כסף לבנות את שש האוגדות שביבי סגר, להכפיל את צי הטנקים שלנו שביבי סגר חצי ממנו, לקנות עשרות טייסות קרב חדשות במקום אלה שביבי סגר.
"זו חוכמה מאוד קטנה להיות ימני אבל לנהל תקציב גירעוני שלא מסוגל לממן שום דבר ולרוקן את מחסני החירום! איזה מין ימניות זאת? לדבר גבוהה-גבוהה ומאחוריך אין כלום? לא נשק, לא תחמושת, לא ציוד, לא קסדות, לא אפודים, לא ציוד ראיית לילה!.
"ואותו דבר במערכת הבריאות. נראה לך הגיוני שבית החולים האחרון שנבנה במדינה זה בית החולים באשדוד שאני הוצאתי את המכרז להקמתו? אני עזבתי את האוצר לפני 20 שנה! אגב, גם את בית החולים הזה באשדוד, כמה שנים עיכבו אותו? כמה שנים עיכבו אותו עד שאני באתי לאוצר ועשיתי כסף? תבדוק! תבדוק כמה שנים תכננו את בית החולים באשדוד ולא הוציאו מכרז להקמתו כי לממשלה לא היה כסף! היו צריכים לחכות 20 שנה עד שאני אבוא כדי לייצר כסף להוציא את בית החולים באשדוד, ועוד 20 שנה ועוד אין בית חולים נוסף! אותו דבר אני יכול להגיד על מערכות הרווחה, איכות הסביבה והתחבורה.
דווקא על מה שאתה אומר – הרבה פעמים זה מרגיש כאילו בזמן אמת, כשהמדינה צריכה כסף, בקורונה למשל למענקים או במלחמה למילואים ולביטחון, פתאום יודעים למצוא מיליארדים ועשרות מיליארדים. אבל דווקא כשמדובר בבתי חולים בפריפריה, בחדרי מיון וכו', פתאום לזה אין כסף. למה?
"הסיפור מאוד פשוט: כשאתה מחלק את הכסף לחברים שלך, לא נשאר כסף לצרכים האמיתיים של עם ישראל.
"כשאתה מוכר אותנו לתנובה, לשטראוס, לקוקה קולה וליבואני הרכב, אז לציבור לא נשאר כסף ולממשלה לא נשאר כסף. בחירום תמיד אפשר לקחת הלוואה ושאתה תחזיר אותה, מה אכפת להם? אז לך יישאר אחרי המלחמה עוד פחות. אתה תצטרך לעבוד עוד יותר, לשלם עוד מסים ועוד מחירים בסופר, מה אכפת להם? זה תמיד אפשר. ומה, הילד יעבוד אצל תשובה, או אצל אלקטרה, או אצל איל נדל"ן אחר. זה מה שאנחנו מאחלים לילדים שלנו? זה מה שאנחנו חייבים לגיבורים שלנו שנלחמו במילואים ובקרבות?".
במצב הנתון, האם אתה חושב שעם כל ההוצאות הביטחוניות המטורפות שיש לנו כאן, יש בכלל על מה לדבר על הוזלה של יוקר המחיה?
"חד-משמעית! זה לא קשור בכלל. להפך, אני אומר לך שהפחתת יוקר המחיה תאפשר כספים אדירים לביטחון! אני הולך לבנות פה צבא הרבה יותר גדול. ובניגוד לכל הקשקשנים שיש בכנסת, אני יודע גם מאיפה להביא את הכסף.
"אתה יודע מאיפה אני אביא את הכסף? מהחברים שלהם! מתנובה, משטראוס, מהבנקים. אתה יודע שהבנקים הרוויחו בשנה האחרונה למעלה מ-32 מיליארד שקל? הרווח הנורמטיבי שלהם זה חצי! כלומר הם שדדו את עם ישראל ב-16 מיליארד שקל רק השנה! רק השנה! אני הולך להביא את הכסף הזה, אני הולך להביא את הכסף מהביטוח, מיבואני הרכב, משטראוס, מתנובה, מקוקה קולה ומיוניליוור! אני לא מתבלבל!".
אז מה קורה אם אתה שר אוצר, קיבלת את התפקיד, ואז אתה מגיע לנקודה שבה אומרים לך שאתה צריך לחתוך בתוכניות הכלכליות שלך למען תוספת של עשרות מיליארדים לביטחון?
"אין סתירה! הסתירה הזאת היא מדומה! הפחתת יוקר המחיה אמורה לייצר את המקורות הנדרשים כדי שיהיה לנו את אותו ביטחון, כדי שנוכל לממן את הביטחון! זה הפוך בדיוק! לא הביטחון גורם ליוקר המחיה – יוקר המחיה גורם לזה שאין לנו כסף לביטחון.
"וכשאין לנו כסף לביטחון, אז כל מצורע וזב חוטם במזרח התיכון חושב שהוא יכול לתקוף אותנו. מי היה מעז לחולל את השביעי באוקטובר אם היו לנו עוד שש אוגדות? מי היה מעז? מי היה מעז להתעסק איתנו אם היה לנו כפול צי טנקים וכולם עם מעיל רוח? מי היה מעז? 2,000 אנשים מתו! אנחנו חייבים להם את זה! ואם אתם רוצים ועדת חקירה – צריך להתחיל ביוקר המחיה!".
בשלב הזה אנחנו מבקשים לעבור מהצהרת הזהות "אני אדם ימני" למבחנים הפוליטיים הקונקרטיים: מדינה פלשתינית, סיפוח, גיוס חרדים והכרעות שיחייבו אותו אם ייכנס לכנסת.
אמרת קודם שאתה מגדיר את עצמך כאיש ימין. אז אני רוצה לשאול בפרקטיקה: איפה זה יפגוש אותנו אם תהיה הצבעה בכנסת על סיפוח ביהודה ושומרון, על מדינה פלשתינית, על גיוס חרדים, על רפורמה במערכת המשפט?
"קודם כול, בכל נושא יש לי דעה משלי. לגבי מדינה פלשתינית, אני חושב שזה אסון לאומי מדרגה ראשונה. אסור לנו להסכים למדינה פלשתינית אפילו לא על מילימטר מארץ ישראל המערבית! מילימטר!".
סיפוח?
"לגבי סיפוח – אני לא בן גביר. אני חושב שאם אפשר יהיה להגיע להסכמה בינלאומית, בטח עם ארצות הברית, על סיפוח חלקי כזה או אחר – אני בעד. בלי הסכמה בינלאומית, שתבודד אותנו לגמרי בעולם, אני לא בעד דקלרציות, אני בעד עשייה בשטח.
"אני אחזק את ההתיישבות בצורה מאוד משמעותית. אגב, בין היתר כי זה גם יעזור לי להוריד את מחירי הדיור".
גיוס חרדים?
"לגבי גיוס חרדים, אני סבור שכל הציבור החרדי, למעט גאוני תורה, צריכים להתגייס".
זה לא יקרה.
"אני אפעל לחוק גיוס שיגייס את כולם".
איך תעשה את זה? אם אני עכשיו רוצה להצביע לך ואני רוצה לדעת איך ירון מתכוון לגייס את כל החרדים – מה, אני צריך לחכות?
"נחכה ונראה".
יש תוכנית?
"יש תוכנית, ואני לא מתכוון לחשוף אותה. אני מתכוון לגייס את כולם, כאמור למעט גאוני תורה".
זה ייעשה בצורה מכובדת או שיהיו סנקציות?
"תמיד בצורה מכובדת".
העוצמה של זליכה ברשתות החברתיות היא חלק מרכזי בקמפיין הפוליטי שלו, אבל מספר העוקבים אינו בהכרח מתורגם לקולות בקלפי. גם על הפער הזה הוא נשאל.
תשמע, לא בקטע של לזלזל חלילה, אבל יש היום משפיעני רשת עם 600, 700, 800 אלף עוקבים. אז מה זה אומר? שאם הם רצים עכשיו, העוקבים שלהם בהכרח איתם?
"יש הבדל יסודי. ראשית, כמעט 400 אלף העוקבים שלנו הם אורגניים. זה לא בוטים, לא קידום ממומן. והדבר השני – זה לא רק דוגמניות שרוקדות על שולחנות, או תוכניות בישול, או בגדים. אלה תכנים קשים, מאתגרים, מאכזבים, מרגיזים.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"אני מסביר לצופים שלי ברחל בתך הקטנה מה אני הולך בדיוק לעשות: במזון, ברכב, בדיור, בבנקאות, בביטוח. אף אחד שלא מעניין אותו להביא את השינוי, להצטרף לשינוי, לא ישב ויצפה יום אחרי יום בתכנים שבסופו של דבר כולם תוקפים את יוקר המחיה מכל הכיוונים האפשריים".
אני חייב להגיד, אני ער למה שקורה ברשתות. אני רואה שעולים כל מיני פוסטים שקשורים אליך, ויש לך שם לא מעט תומכים, לייקים ותגובות. ומהצד השני, אני פוגש לא אחד ולא שניים שאני מדבר איתם עליך והם אומרים: "לא יודע, הוא מרגיש לי קשקשן, אני לא מתחבר אליו". למה אתה חושב שיש לא מעט אנשים שחושבים ככה?
"קודם כול, מכיוון שיש לי רק 400 אלף עוקבים. ואני מבקש מהעוקבים שלי לדבר עם המשפחות שלהם, עם בני המשפחה שלהם, החברים שלהם, האחים והאחיות שלהם והילדים שלהם. אני עדיין לא הגעתי לכל מדינת ישראל.
"שנית, חלק לא מבוטל ממדינת ישראל רואה את קרן מרציאנו, אמנון אברמוביץ' ורביב דרוקר, שהמשכורות שמונחות להם על השולחן ממומנות על ידי ההכנסות מקוקה קולה, מהבנקים, משטראוס, מתנובה ומכל הגזלנים האלה שממררים את חיינו. אז מה אתם מצפים שהאנשים האלה ישמעו מקרן מרציאנו ומרביב דרוקר? שקרים, שקרים ושקרים!
"ולכן, מכיוון שהם אומרים שאני קשקשן, אני מציע להם מאוד בפשטות: כל מי שחשב שאני קשקשן – שיוסיף עוקב באחד הדפים של המפלגה הכלכלית ויתחיל לצפות בסרטונים ובתכנים, ייכנס לאתר האינטרנט ויקרא את המצע המפורט, יראה את הדברים, יכיר את הבעיות ואת התוכניות שלנו, ואז שיחליט אם אנחנו הקשקשנים או אנחנו הפתרון".
האם יש לך איזשהו חשד בעצמך שיכול להיות שאתה לפעמים קצת יומרני ויהיר מדי לגבי השינוי שאתה יכול לעשות? או שאתה באמת אומר: "אני מאמין בזה ב-100% ואין סיכוי שאני טועה"?
"אין סיכוי שאני טועה, ואני נשען לא רק על 30 שנות השכלה, על שתי פרופסורות, עוד שני תארים בפסיכולוגיה – אלא גם על הניסיון העשיר שלי בתכלס.
"כשאני נכנסתי לאוצר בתחילת 2003, ממשלת ישראל פשטה את הרגל! אני, לצד נתניהו, חילצנו את ממשלת ישראל מפשיטת הרגל הכי קשה בתולדותיה, והבאנו את ישראל לחמש השנים הכי טובות בהיסטוריה הכלכלית שלנו. וגם אז נלחמתי במונופולים, ביבואנים, בקבלנים ובבנקים! והייתי אז לבד.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"היום אני לא לבד. היום אני מפלגה גדולה, עם צוות אדיר, סיירת של מנהלים ואנשים מצוינים שיגיעו איתי, עם מאות אלפי תומכים ועם עוד 30 שנה של ניסיון. אני הולך לעשות פה מהפכה! וכל מי שמעוניין שהחיים ישתנו צריך להצטרף אליי ולעזור לי, במקום להסתכל מהצד ולצקצק בלשונו".
לקראת סוף הריאיון השיחה עוברת לשאלת החיבורים הפוליטיים. זליכה מבהיר שהוא לא מעוניין להשתלב כאיש מקצוע במפלגה קיימת, אלא להגיע עם כוח עצמאי שיאפשר לו להציב תנאים.
מהיכרות איתך אני יודע שאתה כן היית רוצה ללכת לאופציה של אחדות. למה זה לא קורה?
"אתה מדבר על חיבורים?".
כן.
"אז בוא נעשה הבחנה בין חבירות למפלגות קיימות לבין חבירות למפלגות חדשות. ברשותך, אני רוצה להתחיל במפלגות קיימות או גדולות.
"ואני מבקש – תנסה לדמיין לרגע, קצת בהומור: ספינה ענקית של שודדים, ואני והסיירת המובחרת של המפלגה הכלכלית נבחרנו כדי להציל את הצעירים הגיבורים שלנו משודדי ים אכזריים. וכעת תחשוב שאני והצוות מטפסים על הסיפון עם רובים, אפודים, קסדות, רימונים, ואז אומר לי הקפטן: 'פרופסור זליכה, עזוב אותך ממלחמות, בוא תחבור אלינו, תשב פה לידי, אני אלטף לך את הראש מדי פעם, אני אפילו ארשה לך לצעוק עלינו שאנחנו שודדים, כדי שתוכל להרגיש שיש לך משמעות. אתה יודע מה? אתה תהיה המתלונן הסדרתי של הספינה'.
"הבנת? אם אני חובר למפלגה קיימת בתור שר אוצר מחמד, אני אפגע בעשרות ומאות אלפי התומכים שלי, ובעוד עשרות ומאות אלפים שמתפללים שאני אעשה עבורם את השינוי. אני אעלה על הספינה רק עם מפלגה גדולה וחזקה משלי, שיהיו לי מספיק מנדטים כדי שאף אחד לא יוכל להקים ממשלה בלעדיי. זה העניין.
"ובקשר למפלגות החדשות – תראה, זה לא סוד שלאף אחת מהן אין בסיס אלקטורלי אמיתי. אמרתי את זה לכולם. אמרתי את זה להנדל, אמרתי את זה להרדען, אני אומר את זה לאחרים: 'אין לכם בסיס אלקטורלי, בואו נתחבר'".
הם רצו אותך, או שאתה פנית אליהם?
"חלק פנו אליי וחלק אני יזמתי את הפנייה. אבל לכולם אמרתי: אל תלכו לבד. לפי כל הסקרים שעשינו, כל חיבור איתנו מממש את הפוטנציאל העצום של כאלה שמתים להצביע לנו ופוחדים. אנחנו ביחד יכולים להביא 10 מנדטים.
"כל השותפים הפוטנציאליים יודעים זאת, אבל הם מפחדים, פשוט מפחדים מהמחיר של עימותים עם הון-שלטון. אבל אם טובת המדינה והעם לנגד עיניהם, אז אני מנצל את הבמה שלך וקורא להם: להתגבר על הפחד! תשתחררו מהמלחציים של ההון, ואני מבטיח לכם שביחד ניצור הפתעה בבחירות!".
זו הסיבה היחידה שאין חיבור כזה?
"לא, יש עוד סיבה. הסיבה הנוספת היא שיש ניגוד – לא עם כולם, אבל עם חלקם יש ניגוד אינטרסים מובהק באג'נדות. האג'נדה שלי היא להוריד את יוקר המחיה. זו האג'נדה שלי! אם אני לא אמצא קואליציה שתשתף איתי פעולה, אני לא אהסס לשבת באופוזיציה. האג'נדה שלהם היא להיות בממשלה בכל מחיר. וכאשר אתה רוצה משהו בכל מחיר, זה אומר שאת מי שהצביע לך – מכרת.
"תראה את גדעון סער! איך הוא זיגזג משמאל לימין, משמאל לימין, העיקר להיכנס לממשלה! אני לא כזה. ומי שחובר איתי צריך להתחייב לשים את טובת המדינה בראש סדר העדיפויות שלו, ולא את טובת הכיסא בשולחן הממשלה!".
אז אתה אידיאולוג מדי בשבילם?
"אני לא אידיאולוג, אלא יש לי עקרונות מאוד ברורים. זה לא עניין של אידיאולוגיה. אני רוצה בתום הקדנציה להסתכל לציבור בעיניים ולומר לו: 'הבטחתי להוריד לכם את יוקר המחיה – הורדתי את יוקר המחיה. הבטחתי להוריד לכם מסים בצורה משמעותית – הורדתי. הבטחתי לחזור ולהוריד לכם שוב את מחירי הדיור כמו שעשיתי בתקופתי – הורדתי לכם אותם'.
"אני אדם אמיתי. לא מעניין אותי הכיסא בממשלה, מעניין אותי ההישג הזה עבור עם ישראל. אני מרגיש שליחות אדירה, אני מרגיש שאני וחבריי חייבים את זה לציבור. ואני מקווה שהנדל, ארדן, אלקין – יבינו שהמטרה היא לא… עבדו עליהם יותר מדי פעמים".
אז אני מבין מהדברים שלך שאם לצורך העניין תקבל הצעה מאחת המפלגות הגדולות: "בוא תהיה שר אוצר בממשלה שלנו, אבל בשריון" – אתה לא לוקח את זה.
"חד-משמעית לא לוקח".
ראיתי בימים האחרונים שנפתלי בנט נכנס חזק לכל העניין הזה של יוקר המחיה. הוא מפרסם שהוא יילחם בחברות כמו תנובה. מה הוא בעצם עושה פה?
"הוא, כמו בבחירות הקודמות, מנסה להתחפש לירון זליכה. אבל הציבור לא מטומטם. הוא יודע שגם הוא, גם איזנקוט, גם ביבי וגם סמוטריץ' – עבדו עליהם יותר מדי פעמים".
איפה אתה רואה את עצמך עוד שנה?
"שאלה טובה, נחיה ונראה. בכל מקרה, אני מבטיח לך: אני אמשיך לממש את עצמי ולנסות לעשות את הכי טוב שאני יודע למען עם ישראל".
